מרן ראש ישיבת כנסת יצחק שליט"א: "אנו מורים לתלמידנו ולסרים למשמעתנו שלא להתייצב בלשכות הגיוס, ואל ישעו לפחדים ולחששות ולעמוד כחומה בצורה"; "בשעת השמד עלינו לעמוד כחומה בצורה, לא יתכן בשעה זו להיות נתמך על ידיהם"

תלמידי ישיבת 'כנסת יצחק' בחדרה יודעים כי תלמיד הנמצא בין כותלי הישיבה, הוא בלתי לד' לבדו להתמסר לעמלה של תורה, ולהשקיע בה את כל מעייניו, בישיבה אף לא ניתן להחזיק כלל שום סוג של 'נגן' וכדו', כשבמקום זאת משתמשים אך ורק בקלטות וווקמנים. בתקופה האחרונה החליט ראש הישיבה לנתק קשר עם משרד החינוך, דבר שיפיל עליו עול כלכלי של למעלה מחצי מליון שקל בחודש. לקראת חג הסוכות פרסם סופר 'העדה' בגליון 'דורות' טור מיוחד ובו הביא את תוכן ורוח הדברים ששמע במעונו של מרן ראש ישיבת כנסת יצחק הגאון הגדול רבי יהושע ארנברג שליט"א, שהבהיר באופן חד וקלוח את הסיבה למהלך הדרמטי.

הגענו לשמוע אודות החלטתו הדרמטית של ראש הישיבה להפסיק כליל את תקציבי השלטונות.

"נו, מה שייך לדבר? זהו מהלך שהיו צריכים לעשות מזמן, זה פשיטא, מה שייך?

כבר כתבתי הכל על הכתב".

מה שראש הישיבה כתב, מיועד ושייך כלפי שלטונות הציונים, באנו לשמוע את מה ששייך לציבור היראים לדבר ד'.

"אליבא דאמת כבר שנים רבות שאנו רוצים לעשות זאת, ומזמן היינו צריכים להפסיק כל תמיכה מהם!

המצב בדורינו הרי הוא נורא ואיום ממש! ברור לכולם ואיגלאי מילתא, שהציונים יושבים, הם וחוקריהם וה'בכירים' שלהם, ומעמידים ממונים מיוחדים אשר כל תפקידם הוא לחקור אחר הציבור החרדי, ולהחדיר בהם מהמושגים שלהם, ההתערבות דהיום ברורה ונוראה!

רק לאחרונה נודע לי שההתערבות שלהם היום מתחילה עוד אצל הילדים בגילאי 3-4, אך לאחרונה התקבלה אצלם ההחלטה שיש להקדים את ההתערבות עוד לפני הגיל הזה! ממש מגיל של ינקות, הם רוצים לעקור את הכל מהשורש, רק פתי אינו רואה שמדובר בשעת השמד ממש, מבקשים לשנות אותנו, לעקם אותנו, זהו שעת השמד, איך יתכן לקבל מהם?

זה רבות בשנים שאני מבקש להפסיק את תמיכתם. הרבה מאוד ניסיתי לפעול ולהפעיל, כוונתי העיקרית היתה שהרבה מוסדות תורה ביחד יודיעו בבת אחת על הפסקת קבלת התמיכות, וזה רבות בשנים שהסתובבתי בענין זה בבתי רבנים שונים, עד שכעת באתי לכלל החלטה ש'עד ראש השנה אנו מחויבים לגמור עם זה' ובסייעתא דשמיא אכן זכינו להוציא זאת לפועל.

ברור בעיניי, ממש ברור, זה פשיטא ממש, כפי שכעת לילה, פשוט וברור שאם מרנא החזון איש זיע"א היה חי עמנו בדורנו, דעתו היתה ברורה להפסיק כל קבלת תמיכה מידי הציונים.

כאשר עומדים בשעת השמד, לא שייך כלל לעמוד בפרץ מחד גיסא, ומאידך גיסא לקבל מהם תקציבים, היתכן הדבר?!

נוסף על כך. בני ישיבתנו הקדושה, בחורים יקרים השוקדים על דלתות התורה, ומקבלים 'צו גיוס' הדורש מהם להתייצב בלשכות הגיוס, נכנסים אלי ושאלתם בפיהם האם להתייצב ולקבל את הדיחוי ולהמשיך לעמול בתורה"ק, או להימנע מהתייצבות ובכך גורמים לאמהות לפחד גדול, ואף בימי הבין הזמנים לא יוכלו להגיע לבתיהם מחשש למעצר.

אנו מורים לתלמידנו ולסרים למשמעתנו שלא להתייצב בלשכות הגיוס, ואל ישעו לפחדים ולחששות ולעמוד כחומה בצורה!

ואז אני שואל את עצמי; ומה אתי? היכן המסירות נפש שלי? מה ההקרבה שלי? וכי רק מבחורים צעירים יש לדרוש מסירות נפש?

בשעת השמד עלינו לעמוד כחומה בצורה, לא יתכן בשעה זו להיות נתמך על ידיהם!

הגאון הקדוש מסאטמאר כבר ראה זאת אז לפני כמה דורות, היו גדולים שחשבו שאפשר קצת לנסות, אך היום פשוט וברור שדעת כל גדולי עולם זי"ע היתה ברורה להפסיק כל תמיכה מהם!!!

נוסף על כך שהמצב כיום שונה לחלוטין מהמצב דאז. עדיין זכורני שלפני כמה דורות כאשר רצו להקים 'חינוך עצמאי' במקומות נידחים, לדוגמה בדימונה, היתה זאת מלחמה גדולה עמהם, הם לא הסכימו, והיו צריכים להתעקש וללחום עמהם עד שהסכימו.

אך כהיום, איפכא, מיד כאשר רק מבקשים להקים איזה מסגרת, הם שופכים את התמיכות שלהם. כל האפשרות וכל מה שהיה, היה רק כאשר זה מלחמה,

זה לא יתכן כיום. היתכן, איך אפשר בכלל ללכת אל ה'כנסת' שלהם?

אכן במקומות תורה רבים מתעשתים כעת, ומבקשים אף הם ללכת בדרך התורה הצרופה, לא להתחשב בנגיעות, ולהפסיק כליל כל תמיכה מהם "זה עתה שמעתי שהגאון הצדיק רבי משה שפירא זצוק"ל [מירושלים, מגדולי בעלי המחשבה בדורינו, שנלב"ע בשנה האחרונה], כאשר ראה בשנים האחרונות את עוצם השמד המתגבר מצד השלטונות, הפטיר ואמר "ייעצט זעהען מיר, רבי יואל'יש איז געווען גערעכט, רבי יואלי'ש איז געווען גערעכט" (כעת רואים אנו, רבי יואל מסאטמאר זיע"א צדק, הרבי מסאטמאר זיע"א צדק)"

מדובר בכחצי מליון שקל כל חודש, איך יוכל ראש הישיבה לעמוד בכך?

"מה הפשט?

כאשר יודעים שזה רצון ד' מאיתנו, כאשר זה התפקיד, יש לנו אמונה או לא?! "היד ד' תקצר ח"ו?

דווקא הרשעים האלו? הם? מהם תתקיים התורה?!?

גם קודם לכן היינו צריכים לניסים גדולים לעמוד בהוצאות הישיבה. הישיבה דורשת משאבים הרבה יותר, מה זה משנה? ניסים גדולים, ניסים קטנים?! הכל זה ניסים!

נכנסו אלי בעלי התפילה של הימים הנוראים ושאלו אותי על מה לכוון בתפילה בענין הצלחת הישיבה אודות המהפך הגדול, אמרתי להם לכוון ב'מלא אסמינו שבע'.

מרנא הגאון מבריסק זי"ע לא רצה לקבל תמיכה לפני ראש חודש, באמרו שעדיין לא הגיע הזמן שנצרך לכך, ובכן אינו מעוניין לקבל. אני עדיין לא עומד בדרגא זו, אני ביקשתי מהם להעתיר על כך שהקב"ה ימלא אסמינו שבע – כברכעת…שלאנצטרךלהיותטרודח"ו"

ההתערבות הנוראה עליה מדבר ראש הישיבה ידועה בעיקר אודות בתי החינוך ותלמודי התורה, האם זה נוגע גם לישיבות?

[יש לציין, כי התנתקותו של ראש הישיבה שליט"א מתקציבי השלטונות כוללת גם את הישיבה קטנה, ותלמודי התורה של 'כנסת יצחק' בחדרה, אשר גם הם עומדים בראשותו.- דורות]

"ראשית, לאורך כל הזמן מנסים המה לשגר את ארסם הטמא גם לתוך היכלי הישיבות, וכפי שנתגלה בפעם האחרונה בחוק הגיוס שם נכתב כי בהיכלי הישיבות 'יחנכו בדרכי נועם' ושאר הוראות שונות.

ובאופן כללי, פשוט וברור הדבר, שמטרתם העיקרית להמשיך את ההתערבות האיומה שאנו רואים בחינוך הבנים והבנות, להמשיכה חלילה בעתיד גם לישיבות הקדושות, וגם כעת כבר החלו באופנים שונים, ולמה עלינו לחכות?

לפני שנים מספר, בטרם החלה ההתעוררות הגדולה נוכח ניסיונות השמד הקשים בארה״ק, נכנסתי לאחד הרבנים אשר דעותיו היו ידועים שאינם עולים בקנה אחד עם היהדות הנאמנה, אך בכ"ז ניסיתי לפעול אצלו לצאת במהלך שכל עולם הישיבות יפסיק לקבל תמיכה מאת השלטונות, ובכך להינתק מהם ומהמונם.

היה זה אז בעת שהיה כאן אחד בשם לפיד, שניסה לגזור גזירות על הדת, וטענתי בפי אותו רב, שהטענה היחידה של הרשעים, וכוחם היחידי, הוא רק זה שאנו נתמכים על ידם, ובכן כאשר נתלכד יחד ונפסיק כליל את התמיכה מהם, שוב אין להם כל כוח או שליטה.

אותו רב נענה ואמר 'זה הנשק האחרון שצריך להשתמש בו'.

המילים האחרונות שלי לאותו רב היו 'אני מקווה שכאשר ירצו להשתמש בנשק הזה עוד יהיה עם מי להשתמש בזה'

למה להיזכר מאוחר מדי?!? עכשיו זה הזמן האחרון, עומדים בשעת השמד!"

בעולם התורני כולו ידועה הישיבה הקדושה כמרכז תורני ומבצר רוחני שתלמידיה עולים ומתעלים בה באופן מיוחד ונעלה, מהו סוד ההצלחה של הישיבה הק' זה רבות בשנים?

"הכל זה סייעתא דשמיא, סייעתא דשמיא. "אחד היסודות הגדולים בישיבה הוא ההתנתקות המוחלטת מכל שייכות לעולם החיצוני, בני הישיבה מנותקים ומובדלים כליל מהעולם הסואן. במתחמי הישיבה אין נכנסים כלל וכלל שום סוג של עיתונים וגיליונות, מכל הסוג וענין שהוא, לכאן אין שום החדרה של הרחוב החיצוני.

בישיבה לא ניתן להחזיק כלל שום סוג של 'נגן' וכדו', כאן משתמשים אך ורק בקלטות וווקמנים, ובהם מועברים שיעורים, זהו אחד מיסודות העוז של הישיבה.

תלמיד הנמצא בין כותלי הישיבה, הוא בלתי לד' לבדו להתמסר לעמלה של תורה, ולהשקיע בה את כל מעייניו.

בני הישיבה מוטבעים בחותמה של הישיבה הקדושה, המלווה אותם לכל ימי חייהם בעז"ה.

זה לאחרונה גילה בפניי אחד מבוגרי הישיבה, כי לפני מספר שנים נערך מעמד המוני מאוד בהם השתתפו ממש המון עצום מאוד, ונהרו לשם המון המון גדול מאוד. אך מעמד זה לא היה על דרך ההשקפה כפי שחונכנו, ובכולל גדול בעיר בני ברק שם לומדים כעשרה מבוגרי ישיבתנו הק', נתגלה כי בדיוק אותם העשרה בוגרי ישיבתנו היו היחידים שלא נסעו לאותו מעמד, וכל זה בלי לתאם יחד. כולם היו אחידים בדעתם וברורים בהשקפתם, כוחה של טהרת ההשקפה המבוצרת והאיתנה נתנה את אותותיה.

בדומה לכך כאשר נערך לפני מספר שנים כינוס הבוגרים הגדול בעיר בני ברק, כאשר נאספו ובאו המונים רבים מבוגרי ישיבתנו הקדושה, ציינו בפני כי מחוץ לאולם שנערך הכינוס חניון האולם היה ריק, ולא נמצאו כלל רכבים, עד כדי כך.

לאור ההחלטה ההיסטורית של ראש הישיבה, נבקש לשמוע את דברו עבור אחינו שבגולה.

"כולם רואים שעומדים בשעה קשה מאוד, פניתי להרבה גדולי תורה וביקשתי להצטרף ולצאת יחד בהפסקת התקצוב של הרשעים, נצטערתי לשמוע שהרבה מפחדים שלא יוכלו לקיים את הישיבה, אבל אסור להיכנס לחשבונות, עומדים בשעה גורלית.

הרבה מאוד שחושבים גם להצטרף ללגיונו של מלך, עומדים מן הצד ומבקשים להביט ולראות האיך יסתדרו ויצליחו אלו ש'קפצו למים', עלינו להוכיח קידוש שם שמים, שגם בלי כספי הרשעים מצליחים!

בגמרא מצינו (בבא בתרא י, ב) 'אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, במה תרום קרנם של ישראל? אמר לו, בכי תשא' בחינה זו יש לומר גם לעניננו, במה תרום קרנם של כלל ישראל בשעה קשה זו?, ב'כי תשא' ובהרמת תרומת ד', להקים עולה של תורה בטהרה"

[הראיון מתוך עיתון 'דורות' של חג הסוכות]

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן