מרן ראש ישיבת פוניבז' שליט"א בכינוס למען סיעת 'בני תורה – עץ': "על כל אחד לעשות, לפעול ולהפעיל, להשפיע על מי שאפשר"

במהלך הכינוס ההיסטורי שהתקיים במוצאי שבת קודש פרשת וירא בעיר הקודש ירושלים, בראשות מרנן ורבנן אדירי התורה שליט"א, בהשתתפות אלפים רבים מציבור בני התורה בעיר ירושלים, לקראת המערכה הגורלית והקריטית בהצלחת רשימות "בני תורה" במערכת הבחירות שתתקיים מחר יום שלישי, נשא דברים מרן ראש ישיבת פוניבז הגאון הגדול רבי שמואל מרקוביץ שליט"א // המשא המלא מדבריו בכינוס בירושלים

"בבחירות שעברו לא היו כאלו כינוסים גדולים. ברוך ד' גדלנו! וכשמסתכלים אחורה, רואים את חסד ד'".

"בשם החתם סופר מובא שזו הכוונה בפסוק 'וראית את אחורי ופני לא יראו'. מה שהיה זה רואים, את מה שיהיה אנחנו לא יודעים, את ההנהגה של הקדוש ברוך הוא, רואים רק לאחר מעשה. היינו אז בודדים, והיום פחד ורחב לבבנו, קהל ענק פה ובכל כינוס וכינוס. קהל שברורה לו הדרך, הקימו חדרים, בית יעקב, ב"ה הכל פורח".

"סיפר לי השבוע מישהו שעבר ברחוב בבני ברק על יד 'מעייני הישועה', נכנס שם רכב בשבת קודש, ילדה קטנה בת שנתיים וחצי – שלש, עברה שם ואמרה: אסור בשבת, 'שאבעס', אסור! עברו שם שתי נשים, אמרו: 'היא עצני'קית'!. כי בעיני כולם ניכר לעין כבר החינוך שלנו על פעוטות הללו. הם אלו שאיכפת להם השבת! את היצירה הזו, את זה רבנו מרן רבי שמואל זצוק"ל עשה!"

"יש קהל שיודע, הדרך ברורה לו. אבל השאלה היא כמה נהיה בסך הכל? רבנו המשגיח זצ"ל אמר פעם על נסיון העגל, שרק שבט לוי עמד בנסיון, ואחרים לא עמדו. והוא הוסיף, זה היה נסיון קשה מאד, שבקושי אפשר היה לעמוד בזה. השטן מראה בחוש את מיטתו של משה רבנו פורחת באוויר, משה מת, חושך אפלה בעולם, אין משה. מה יהיה? באים לאהרן, הוא גם לא יודע, הוא רק אומר נמתין ונראה, ואז ממתינים ומחפשים. הכוזרי אומר שהעגל בתחילתו זה לא היה ממש עבודה זרה, אלא היה איזה שהוא כלי ודרך להתקרב לקדוש ברוך הוא באיזו שהיא צורה, ככה ההתחלה הייתה, ורק אחר כך נהיה עגל ממש, עבודה זרה".

"מהו אם כן כוחו של שבט לוי ברגעים כאלו? מה חשבו שבט לוי? אמר המשגיח, הם אמרו וחשבו רק דבר אחד – הרי מה הנידון והשאלה: 'היכן משה'? אם הוא אמר שהוא יחזור אז הוא יחזור! יש לך ספק בתורה? משה זה תורה מן השמים, איך יתכן אחרת? ואם יודעים את זה, אז אין שטן ואין מיטה באוויר, אין כלום. למה? כי הדרך ברורה! כל הנסיונות, כל מה שרואים בחוש, זה משפיע רק על מי שאין הדרך ברורה לפניו. ולכן העצה לעמוד בנסיונות היא, אינה לתקן את הנסיון, אלא להתחזק בדרך האמיתית. להבין כי הדרך שלי היא פשוטה, היא ברורה, היא מסורה בידינו מאבותינו ורבותינו. כשזה המצב שום דבר לא יכול להזיז, אתה לא רואה שזה ככה? שזו הדרך ילכו בה?!"

"לנו יש את זה. הכוח להמשיך את רבותינו נשמתם עדן לעכשיו. זה הכוח שעמד לכלל ישראל אלפיים שנה, זה מה שעומד ומעמיד אותנו, מאז מתן תורה ועד היום. לכן, את הקהל כולו הניצב פה היום, לא צריך לשכנע את אף אחד. אבל דבר אחד כן צריך, שיהיה מאה אחוז בלי שום סדק, שרק זו הדרך, שלא יהיה שום הרהור בצדקת הדרך, ואז בס"ד אנחנו מצליחים".

"הגזירות קיימות. יש גיוס, יש מחוז חרדי, יש אקדמיה, יש בשבת פרצות נוראות, פריצות, הכל יש. ואנחנו תפקידנו להילחם בזה. המלחמה עכשיו הינה האם כוחנו גדול מספיק, שכולם יראו שציבור בני התורה גדל, וזה מפחיד את כולם. יש ציבור שנחוש בדעתו, עד כדי מסירות נפש, כולם יודעים את זה, זה כוחנו".

"וכוחנו הוא בעוד דבר – בתפילה! כשעשיו בא ליעקב, יעקב התכונן לדורון תפילה ומלחמה. מלחמה היום זו ההצבעה לנציגי 'בני תורה' בכל עיר ועיר. שיידעו הכל שאנחנו ממשיכים בדרכנו, על אף כל הצרות והקשיים".

"אבל לא לשכוח את החלק של תפילה! על מה להתפלל? תפילה על כל הגזירות, תפילה כפשוטה כמו שהיא. בשמונה עשרה קודם יהיו לרצון', ב'שמע קולנו', לבקש שיתבטלו כל הגזירות הקשות, כל הפרצות".

"יש עוד דבר, זה זמן של 'עת צרה' בכלל, הרדיפות זה גדר של 'עת צרה'. זה כולל בתוכו שתי צרות – צרה אחת, אנשים סובלים, נרדפים על כך שרוצים להמשיך מסורה כטהרתה. אבל זה כולל גם צרה שניה, הרודפים מסכנים! אתה רודף את אחיך? האם היה כזה דבר במאות שנים האחרונות, רדיפות של אח ממש? משפחה ומשפחה, ובתוך משפחה? זה נקרא 'עת צרה' ובעצם יכול להיות שעל פי דין מגיע על זה תענית".

"כמו ששמענו, ידענו שרבינו הגדול מרן הרב שך זיע"א הוא בעצמו היה צם לפני הבחירות, ואמר הרבה תהילים. אנו אין בכוחנו לגזור. אבל שכל אחד יידע, שיש ענין גדול ביום שני הקרוב להרבות בתפילה ממש, על עצם ההצלחה בבחירות ועל כל הדברים והגזירות שיש. כי זו עת צרה, ברוחניות ובגשמיות, נסיונות לא קלים, אבל כפי שאמרנו בשם המשגיח זצ"ל, הכוח הזה שקיבלנו מאבותינו ורבותינו שברורה הדרך, זה הכוח לעמוד בנסיון".

"אבל כמה יש רח"ל שנופלים בנסיון, שהם נוטים קצת, שהם מסופקים. כוחנו, תפקידנו, להשפיע עליהם. זו היא חובתו של כל יחיד ויחיד, וזה גובל בחיוב של 'לא תעמוד על דם רעך'. תן לו להבין, עוד פעם ועוד פעם, בסוף זה נכנס. הזכות של אברהם אבינו לדורות שהקדוש ברוך הוא אמר 'המכסה אני מאברהם את אשר אני עושה?', זה רק בגלל 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט!. שהוא העמיד לדורות את הדרך הנכונה. זו הדרך, וכל המשנה ידו על התחתונה".

"נתבונן קצת, רבנו הגדול מרן הרב שך זיע"א העמיד את עולם התורה. כולם יודעים את כל מה שהוא העמיד, אבל לפעמים נדמה, 'הנה זה לא הצליח', 'יש הרי קהל גדול שמתרחק'… כבר אז הוא אמר בשעתו, אני מציל לעשרים וחמש שנה. בזה הוא אמר שהדור הבא, אנחנו, נצטרך לעשות את זה שוב, להמשיך את הדרך שהוא העמיד ומסר לנו. לחזק מחדש את היסודות, ולהעמיד את המסגרות הנדרשות. הזכרתי גם את מה ששמעתי מחותני ששמע מאביו הרב מפוניבז', שקיבל מהחפץ חיים שקרנות למוסדות עושים רק לעשרים וחמש שנה לא יותר. למה? עושים קרן, אתה יודע מה יהיה עם זה עוד חמישים שנה? אדם חי, גם באיזה גיל שהוא, עוד עשרים וחמש שנה סביר שהוא או בניו יודעים עוד מה יהיה. דור שלישי מי יודע. וכראייה לכך אמר החפץ חיים, שהנודע ביהודה בפראג הקים קרנות גדולות מאד לצדקה, ובדור שלישי שאחריו זה שימש את ההשכלה, החליפו שם את הרב והוא השתמש בזה להשכלה. אז אין קושיא למה עוד דור לא מחזיק, כי ז ה הטבע, השטן לא שותק, הרע שותק ? מלחמת הטוב ברע, היא כל יום ויום, וכל דור ודור, יש כל פעם נסיונות חדשים. אנחנו בדור אחרי זה. אז ד' הקים לנו את רבנו מרן רבי שמואל זכרונו לברכה שיעמיד את הדרך המסורה והברורה בנסיונות החדשים. זהו תפקידנו עתה, מעכשיו עד יום שלישי, להתפלל, לא להפסיק להתפלל. וכמובן לעשות, לפעול ולהפעיל, להשפיע על מי שאפשר. כל אחד מה שהוא יכול, עוד יותר ממה שהוא יכול. לדעת שזוהי הדרך היחידה, צורת העמידה היחידה בנסיון של הדור שלנו". "אם אנחנו נעשה את מה שבכוחנו, בכל כוחנו, במסירות נפש, במעשה ובתפילה, הקדוש ברוך הוא בוודאי ישמע שוועתנו".

3 תגובות

  1. נחמי קרליץ הגב

    ואכן בשעות האחרונות מרן שליט"א מרים טלפונים לאלפי תלמידיו לפעןל ןלהפעיל למען רשימת בני תורה ברחבי הארץ

  2. חיים זילברמן הגב

    אכן,
    "והיה ראשיתך מצער,
    ואחריתך ישגה מאוד".

    ההתפתחות המרשימה והמדהימה של ציבור בני התורה הקדוש והיקר ומוסדותיו, יונקת ונובעת מהדרך הברורה, בבחינת אספקלריא המאירה.

    וכדברי רשכבה"ג מרן רבינו זי"ע:
    "אני בינה – לי גבורה",
    רק מי שרוכש בינה, ומתבונן ולו מעט בדבר מתוך דבר, זוכה לעוז וגבורה.

    תנו עוז לאלקים בקיום מצות "חבר אני לכל אשר יראוך", והצביעו עץ!

  3. מאיר מוזסון הגב

    "והיה ראשיתך מצער,
    ואחריתך ישגה מאוד".

    ההתפתחות המרשימה והמדהימה של ציבור בני התורה הקדוש והיקר,
    אינה אלא תוצאה של ברירות הדרך, בבחינת אספקלריא המאירה.

    וכדברי רשכבה"ג מרן רבינו זי"ע:
    "אני בינה – לי גבורה",
    רק מי שרוכש בינה, רק שמתבונן – ולו מעט – בדבר מתוך דבר, זוכה לעוז וגבורה ומקיים בעצמו: תנו עז לאלקים.

    זכית! אתה בחברה הטובה,
    עם המבינים בעם, עם העידית והעילית!! ברוך ה'.

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן