מרן הגאון הגדול רבי אשר הכהן דויטש שליט"א: ככל שיהיה ציבור יותר גדול שיצביע עבור 'בני תורה – עץ' ובכך יכריז כי 'ד' הוא האלוקים' – יש בזה עצמו קידוש שם שמים

במהלך הכינוס ההיסטורי שהתקיים במוצאי שבת קודש פרשת וירא בעיר הקודש ירושלים, בראשות מרנן ורבנן אדירי התורה שליט"א, בהשתתפות אלפים רבים מציבור בני התורה בעיר ירושלים, לקראת המערכה הגורלית והקריטית בהצלחת רשימות "בני תורה" במערכת הבחירות שתתקיים מחר יום שלישי, נשא דברים מרן הגאון הגדול רבי אשר הכהן דויטש שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' // המשא המלא מדבריו בכינוס בירושלים

"יש לדעת שמלבד המטרה של ההתכנסות הזאת, ישנה תועלת בעצם ההתכנסות. בבחירות הקודמות, ובמשך החמש שנים מאז, רה"י זצוק"ל, באש שבערה בלב שלו חימם את כל סביבותיו, הוא היה בבחינת מלאך שאומר גדל".

"אנחנו עדיין בזמן האבל. אבל עכשיו אנחנו צריכים להתחזק בעצמנו ולעמוד על הדברים. בוודאי כל מי שנמצא כאן הוא בדעה אחת. אבל המשגיח היה רגיל לדבר על 'וידעת היום והשבות אל לבבך', כשאדם יודע אז גם השכל מכיר בזה. אבל צריך לחיות את זה, ושזה יהיה בלב. ממילא יש תועלת בעצם הדבר של ההתכנסות, שהיא לחזק אצלנו את הדברים. צריך לדעת, לא מספיק שהאדם אומר 'אני עושה ככה, בגלל שככה הורו לי', כי יש הבדל עצום, כדי שאדם יוכל להשפיע על השני, הוא בעצמו צריך לחיות את הדברים".

"דבר ראשון שהוא יותר חשוב למעשה. צריך לדעת, שהמערכה עכשיו לא פחות חשובה מלפני חמש שנים. אני חושב שיש אנשים שחושבים, 'נו, אז היה צריך להקים הכל מאפס, אבל עכשיו ברוך ד' יש מוסדות, יש בתי כנסת, ההצבעה לא כ"כ חשובה'. זו טעות. זה גורם שנתפסים לשאננות! צריך לדעת שהמערכה עכשיו לא פחות חשובה, וכל אחד שיתבונן יבין את זה. שאדרבה, אם ח"ו הצבור שלנו לא יגדל בצורה משמעותית זה רע מאד! הפירוש של זה יהיה, שכביכול יש רק איזשהו ציבור מוגדר שהולך בדרך מסוימת, וזהו. אם לא רואים שהציבור הזה גדל, אולי אפשר להגדיר את זה ככישלון, חייבים להגדיל את הציבור, להראות שדרך האמת מתרחבת".

"כל אחד צריך להפנים לעצמו, שהדרך שאנחנו הולכים בה, היא לא דרך חדשה, אנחנו הולכים בדרך כפי שקיבלנו מהחזון איש, מהבריסקר רב, וכפי שהמשיכו את זה מו"ר מרן הרב שך והסטייפלער, וכפי שנמשך אח"כ אצל הרב אלישיב, ובדור עכשיו המשיך את זה ראש הישיבה זכר צדיק וקדוש לברכה. ראש הישיבה הראה איך ליישם את הדרך במצבים שהתחדשו, אבל ודאי שראש הישיבה לא חידש כלום, וכפי שהיה אומר בעצמו שהוא לא מחדש כלום, והכל רק מה שקיבל מרבותיו".

"מי שנמצא בדעה אחרת שלא יבואו אלינו עם טענות של 'שומעים לדעת תורה' וכו', ודאי שהדעת תורה של ראש הישיבה חשובה לכשעצמה, אבל הרבה יותר מזה, זו הדרך שאנחנו קיבלנו. יש כאן על השולחן הזה מתלמידי מו"ר הרב שך, חכמים ששימשו אותו כל צרכם, ויודעים שזו הדרך. וכפי שאמרתי ראש הישיבה הדגיש תמיד, שהוא לא מחדש דרך, אלא הוא ממשיך דרך. כך שאין מה להיות מושפעים מכל התעמולה כאילו אנחנו לא שומעים בקול מרנן ורבנן".

"עניין נוסף הוא, הוויכוח שלנו כעת עם הציבור האחר, כולל תלמידי חכמים. לצערנו הויכוח הוא לא על דרך – אלא על מציאות. מילא אם היו אומרים 'יש גזירות קשות, אבל אנחנו סוברים שרק בדרך כזאת', אז זה היה ויכוח על דרך. אבל כעת הוויכוח הוא על מציאות, כפשוטו. זה מפליא לראות, שגם ת"ח סוגרים את העיניים והאזנים, סוגרים את העיניים, כי היו יכולים לראות לבד, וסוגרים את האזנים, כשרוצים להשמיע להם, ויש על זה עובדות ברורות. כיצד יתכן שת"ח גדול יגיד שהמצב היום יותר טוב מפעם? הרי המציאות היא ברורה, צריך פשוט לפתוח את העיניים או לסגור אותם, לפתוח את האזנים או לאטום אותם. זה הוויכוח. מכיון שהטבע של בן אדם להיות מושפע, לכן צריך לחזק בתוך עצמו, שהוא לבד יראה את המציאות כפי שהיא, ויתחזק בדרך".

"המצב היום, לכל מי שרואה, הוא מצב איום ונורא. גזירת השמד שגזרו עלינו, שעל ידה מנסים בכל דרך שהיא לבולל אותנו בתוכם, אם ע"י גזירת הגיוס, ואם ע"י הגזירות בחינוך, בדרך של כפיה ובדרך של פיתוי, על הכל ! להרוס את הישיבות, להרוס את החינוך. לפתות אברכי כולל שייצאו לעבוד על ידי כל מיני פיתויים, ולצערנו גם בציבור נשמעים קולות: 'לא כל אחד צריך לשבת בכולל, יש חלק גדול שלא צריכים לשבת בכולל. נכון המובחרים ודאי צריכים לשבת בכולל, אבל זה לא בשביל כל אחד', רחמנא ליצלן. ומי זה 'לא כל אחד'? איזה אחוז מהציבור?! נו ע"ז כבר יש ויכוח… ומה עושים בזה? קודם עושים הרס של כל מה שבנו במשך הדורות ! המטרה תמיד הייתה שישבו כמה שיותר בכוללים, וישנה כאן עצימת עיניים מכך שהכוללים כיום זה לא רק 'תלמוד תורה כנגד כולם', אלא רק מי שיושב בכולל הוא נשאר בן תורה, ומי שעוזב את הכולל, הוא כבר לא בן תורה. ודאי שיש יחידים שעזבו את הכולל ונשארו בני תורה, אבל רובם ככולם, מרגע שעזבו את הכולל, הם לא בני תורה. הכוללים זו התיבת נח ששם אפשר להישמר".

"דבר שני חשוב לדעת, כי עצם ההצבעה חשובה, ללא קשר לתוצאות שלה. ככל שיהיה ציבור יותר גדול, שיכריז 'ד' הוא האלוקים' – אנחנו לא נסור מהדרך, אנחנו ממשיכים בה, ואנחנו לא מוכנים לפשרות, אנחנו לא מאנשי 'הרע במיעוטו', אנחנו נילחם על הכל. ככל שיהיה ציבור יותר גדול, חוץ ממה שבעצם הדבר יש הכרזה, כמו שהבאתי כמה פעמים את דברי הרמב"ן, שעצם הדבר שמתאספים אנשים בבית הכנסת, ומודים לד' זה קידוש השם – מלבד זאת ככל שיש ציבור יותר גדול שיקום ויכריז, יש בזה עצמו קידוש שם שמים".

"מלבד זאת, יש לזה השפעה מבחוץ גם על השלטונות. שככל שיראו שיש ציבור יותר גדול שמוכן להילחם, זה ישפיע עליהם. כמו כן, על הציבור של שומרי תורה ומצות שסביבותינו, זה יכול להשפיע, שייכנסו הדברים בליבם. הרי המצב לצערנו, שפושה בציבור שסביבותינו, הוא איום ונורא! זה בא לידי ביטוי בכל דבר שהוא. בנושא הצבא לדוגמא, 'ודאי' הם אומרים, 'שמי שלומד תורה באמת, ח"ו אסור לגייס אותו', וצריך להגיד דברים מפורשים, כשהם אומרים את זה, הכוונה שלהם, שלגבי כל עולם הישיבות 'לא כ"כ נורא' , רק חשוב שארבע-חמש ישיבות האלה ינצלו, השאר – גם כן, ודאי, צריך להשתדל, אבל זה לא סוף העולם. וככה זה בגיוס, ככה זה בחינוך, 'כן, אבל לא נורא', מה קורה אם המפקחת של המחוז החרדי נכנסת, אז מה קרה. ואם לא יספרו על בריאת העולם לילדים בני שלש, מה כ"כ נורא, הם הרי ילמדו על זה אחר כך. וכך הלאה. בכל דבר, לקרר אותו ולפעמים יותר גרוע. כך זה בכל השטחים. הדבר הנורא ביותר, זו הגישה החדשה, של 'דרכי נועם'. זהו, אסור להילחם, הכל צריך להיות ב'דרכי נועם'. מה זה הענין של 'דרכי נועם' ? קודם כל, חלילה, לא לצעוק, לפעמים לשתוק, ולקרב אותם".

"להיכן הגענו?! למצב כזה, שבעירנו בני ברק, שמו נציג להדיא שמשתייך לציבור שנקראים 'חרדים חדשים', והוא בא בתור נציג של 'דגל התורה', זה הרי כואב ! תנועה שנולדה ע"י מרנן הסטייפלער והרב שך, והגיעה עד למצב כזה".

"מדברים על 'דרכי נועם', אבל יש דבר אחד שעל זה צריך כן להילחם, נגד ציבור בני התורה, שצריך לרדוף אותם בכל דרך שהיא כאן אין 'דרכי נועם'. אם אחד רק שלח את הבת שלו למוסדות החדשים, אז צריך ללחום בו, לפטר אותו וכו'. רבונו של עולם, במשך השנים היו תמיד ויכוחים בין יראי ד', האם הייתה איזו שהיא רדיפה מאיזה צד שהוא? ודאי תמיד יש אנשים בשוליים אבל הציבור כולו, אנחנו הולכים בדרכנו, והם הולכים בדרכם, וזהו".

"פה פתאום נהיה מצב, שמי שרחמנא לצלן הולך קצת בדרך שלהם, אותו צריך לרדוף. פה הם שכחו בכלל את המושג של 'דרכי נועם', וזה מוכיח על הרבה דברים".

"למעשה כפי שאמרו כבר, הציבור כאן ודאי דעתו ברורה. אבל החשיבות הגדולה היא שלא להיתפס לשאננות. שנית, שכל אחד יסתכל סביבו, יש עוד יומיים, כל אחד יכול להשפיע, אם על משפחתו או על סביבותיו, כמו שאמרנו כל קול קובע! בפרט פה בירושלים, שוודאי יש חשיבות גדולה שייכנס נציג משלנו, ואין תעודת ביטוח על זה. שבעזרת ד' יוכל לדאוג שיתנו למוסדות את מה שמגיע להם, כמו לכל אחד וכו', וממילא גם מהבחינה הזאת, כל קול חשוב".

"צריך להודות לכל אלו שהתעסקו עד עכשיו, אברכים יקרים שעמלים בתורה יומם ולילה, והתמסרו לעזור. זו ודאי מצוה גדולה, וצריך להודות להם, ולאחל להם שימשיכו הלאה בכל הכוח, עד יום הבחירות. וביום הבחירות, בלי שום תירוצים, צריכים להצביע כפי שהורו".

תגובה אחת

  1. מאיר מוזסון הגב

    האם יש מה להוסיף על דברי רבותינו?
    הרי אחריות כל הדור(!) והדורות הבאים(!) הוטלה על כתפנו!
    היש מקום להשתמט?

    הזכייה גדולה, הזכות הנצחית – עץ
    הקב"ה עמנו ואנחנו עמו – עץ
    אני לדודי ודודי לי – עץ.

    עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושרים!

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן