תמונות מזויפות, חוקרים פרטיים, הטרדות והתחזויות: כך ניסו רשויות הצבא להפיל בת חרדית לצבא; בעקבות עתירה לבג"ץ הבת קיבלה פטור, והצבא חויב בהוצאות משפט // הסיפור המלא

בת חרדית זומנה שוב ושוב לראיונות דת שם ניסו חוקרי הצבא להפעיל עליה לחץ בכדי שתסכים לגיוסה, כך גם נשלח חוקר פרטי שסייר בבית הנערה. אך למרות שלא נמצא נגד הנערה כל מידע מפליל סירבו בצבא לפוטרה ואף זימנוה לגיוס. * רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעם פרקליטי הנערה, הודיעו בצבא כי בידיהם תמונות בהם אינה לבושה כחרדית, כשלאחר התעקשותה התברר כי מדובר בתמונות מזויפות, שלא היא המצולמת בהם. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ שאסר על הצבא להמשיך בהליכי גיוסה. אך למרות זאת בצבא הפעילו רשת של חוקרים פרטיים, אחד מהם התחזה לשליח פרחים, ובמשך יום שלם של ערב שבת, הטרידה בטלפון - כולל דקות ספורות לפני כניסת השבת - וזאת על מנת שתצא לרחוב ולצלמה. ובהמשך אף זימנוה שוב לראיון דת בניגוד להוראת בג"ץ. * עורכי הדין של הנערה עדכנו את בג"ץ ואת הלשכה המשמעתית של החוקרים הפרטיים במשרד המשפטים. * כשבצבא הבינו כי לא מדובר בטרף קל, וכי בג"ץ בכל מקרה יחייבם לתת לו פטור, הסכימו בצבא לתת לה פטור משירות צבאית, הנערה עתרה שוב לבג"ץ בדרישה לחייב את הצבא בהוצאות משפט, ובקשתה אושרה. * במקביל הוגשה תביעת פיצויים אזרחית על סך עשרות אלפי שקלים בעקבות הטרור הנפשע שחוותה הנערה מידי הצבא. וכן תלונה להעמדה לדין של כל המעורבים אישית במסכת ההטרדה המרושעת.

מ. משה תושבת 'מעלה אדומים' היא נערה חרדית המנהלת אורח חיים ע"פ התורה, הכולל לבוש צנוע ודקדוק במצוות תוך הקפדה על קלה כבחמורה. ומשכך הגישה 'תצהיר דת' חתום ומאושר לצבא המעיד על היותה שומרת תורה ומצוות.

אנשי הסלקציה הצבאית הקובעת מי לפטור ומי לסיבוך, החליטו להתעלל בה, ולנסות להביא לגיוסה בכפיה, ועל כן זימנוה להתייצב ל'ראיון דת'.

הנערה שלא היתה מודעת להוראת גדולי התורה כי אסור להתייצב בלשכת הגיוס, הגיעה אל הראיון מול מספר מראיינים, או יותר נכון חוקרים, כשההללו מטיחים בה שאלות טיפשיות כאילו כדי לבחון את רמת דתיותה, אך בפועל הם מנסים להפחיד ולהביך אותה כדי שתשבר נפשית ותסכים שהיא "לא ב-100 אחוז" דתיה. אך מ. עמדה למולם בעוז ותעצומות והתעקשה כי היא שומרת תורה ומצוות ללא צל של פקפוק.

לבסוף, שילחוה החוקרים לביתה בהפטירם כי "התשובה שלנו תישלח לביתך". חלף זמן קצר, וה"תשובה" אכן הגיעה. התשובה שבעקבות כך הזמינו אותה כעבור תקופה קצרה לראיון דת נוסף… כל זאת כמובן במטרה לשבור את רוחה ולתפוס אותה במעידת לשון שמהלך שעות החקירה המתישות.

בראיון השני חזרו על עצמם אותם שאלות, אך הפעם כבר היו החוקרים קשוחים הרבה יותר ואיימו עליה כי אם יתפסו אותה בשקר יעצרו אותה ויעמידו אותה לדין! גם בראיון השני עמדה הנערה על אמונתה והבהירה כי תשובותיה והצהרתה אמיתיות לחלוטין, ושוב פעם נשלחה לביתה, ושוב פעם נאמר לה שתשובה תימסר לה בהמשך.

מספר חודשים נוספים חלפו, ותשובה אין. תחת זאת, באחד הימים שמעה העותרת דפיקה בדלת ביתה, ואדם שאינו לובש מדים, שהסתבר בדיעבד שהינו חוקר פרטי שנשלח על-ידי הגייסים הערמומיים בלשכת הגיוס ומטעם הצבא, הופיע בפתח וביקש או יותר נכון דרש לערוך סיור בבית ולקיים עמה "ראיון" נוסף, לצורך קבלת החלטה אם לקבל או לדחות את הצהרתה.

בלית ברירה, הסכימה מ. להכניס את החוקר הפרטי לביתה, נתנה לו לסייר בחדרים ובמסדרונות, להתרשם מתמונות הרבנים הפזורות בביתה, לשאול אותה שוב שאלות אישיות וחודרניות, שלחלקן אף אין כל אחיזה והקשר כלשהו לדת, מלבד הנסיון לערער את בטחונה ולשבור אותה.

כך למשל נשאלה הנערה, בת 17 ומחצה בלבד באותה עת, ורווקה כמובן, מדוע היא אינה לובשת כיסוי ראש.

החוקר הפרטי שכנראה לא היה מספיק מודע לשיטות האפלות הננקטות בלשכת הגיוס, פלט לעברה, כי לנוכח ממצאיו המוכיחים בבירור כי הנערה דתיה, הוא בעצמו לא מבין מדוע הצבא מתעקש על חקירה מקיפה בעניינה, ולא מוכנים לאשר את הצהרתה. ושוב הובטח לה כי תשובה תוחזר לה.

ואולם, במקום תשובה רשמית שמעולם לא הגיעה, התחילו להגיע צווים לקראת גיוסה ולבסוף גם צו גיוס ליום ה' אב תשע"ח. כל פניותיה של מ. אל לשכת הגיוס להבין למה ומדוע מגייסים אותה בניגוד לאמונתה ודתה, נענו בתגובות פוגעניות ובלתי ענייניות. וכך גם פנייתה לקבל את סיכומי שלושת הראיונות(!) שנערכו עמה לא זכתה למענה.

בצר לה פנתה מ. אל ארגון 'מרכז ההצלה' בבקשת עזרה דחופה, מאחר ומועד גיוסה הלך והתקרב והיא היתה מבוהלת שמא תהפוך למשתמטת ויבואו לעוצרה.

העניין הועבר בדחיפות למשרד עורכי הדין של 'מרכז ההצלה', ותכף הוגשה פניה למפקד 'מיטב' תחת הכותרת "דחוף", ובה בקשה לקבל את כל המידע בעניין העותרת – מדוע שללו את תצהירה וסירבו להעניק לה את הפטור הסטטוטורי? כעבור תקופה והפניה לא נענתה, נשלחה פניה נוספת ל'מיטב' ובה דרישה לחזור בהם מתעלוליהם ולהעניק לנערה את הפטור המגיע לה לפי דת ודין.

הצבא כדרכו משך את החבל עוד ועוד, והתחמק מתשובה עד שעברו כמעט שלושה חודשים מאז הפניה הראשונה, אז הגיעה הודעה למשרד עו"ד המייצגים את מ., כי הצבא לא מוכן להענות לבקשה, תוך קביעה כי תצהירה של העותרת נשלל מאחר ש"אינה מקיימת אורח חיים שמונע אותה מלשרת בצה"ל". בשולי הדבריםףצויין ע"י הצבא כי לטענתם "נמצאו מספר תמונות" שמוכיחים כי מ. אינה לבושה כנערה דתיה!

בירור מהיר של עורכי הדין מול הנערה העלה כי 'לא מיניה ולא מקצתיה', אין מצב שיש בידי הצבא תמונות שכאלו! תכף הוגשה בקשה לקבלת החומר כדי להוכיח את הזיוף שבדבר. אלא שכאן החל הצבא בגרירת רגליים מחודשת, כשלא עזרו פניות חוזרות ונשנות, עד לשליחת פניה חריפה ובה איום ברור שבמידה והתמונות לא יתקבלו בתוך 72 שעות תוגש תביעה לערכאות בגין ההתנהלות הרשלנית והמזלזלת.

כאשר בסוף הגיעו התמונות לתיבת הדוא"ל של העו"ד. זומנה הנערה בכדי לצפות בתמונות ש"מוכיחות את אשמתה". אך מיד התברר כי מדובר בשערוריה בקנה מידה תקדימי! הצבא פשוט אסף באינטרנט מקבץ תמונות של נערות חילוניות בעלות שם דומה והחליט כי זו לא אחרת מהנערה החרדית, כשאת החרפה הזאת מנסה הצבא לעמעם באמצעות שלל ראיונות וחוקרים פרטיים, כדי להעביר את הרושם שיש להם חומר חזק כנגד הנערה.

באופן מיידי הגישו עורכי הדין הבכירים 'נדב גדליהו' ו'גל נשרים' ערעור לבג"ץ, בדרישה לבטל את הליך הגיוס של מ. ולהעניק לה פטור מטעמי דת, כשהם מגוללים את שורת המחדלים החמורה בהתנהלות הצבא. העתירה הוגשה לפני ארבע חודשים – ד' מנחם אב – באופן בהול קודם כל לתת צו ביניים ולעצור את תהליך גיסה של הנערה. בעתירה לבג"ץ ציינו עורכי דינה כי החלטת הצבא שלא ליתן לעותרת פטור משירות צבאי מטעמי דת הייתה שגויה, שכן התבססה על התמונות האמורות שכלל אינן של העותרת. מה גם שהאופן בו הושגו תמונות אלו, והתהליך בו קיבלו המשיבים את ההחלטה – היה משולל סמכות. ואכן, בו ביום נתן בג"ץ "צו ארעי למניעת גיוסה של העותרת עד למתן החלטה אחרת".

כאשר הבינו בצבא כי תרמיותיהם עשויות להתגלות בריש גלי בערכאת הבג"ץ, כשמ. אכן תקבל פטור על אפם ועל חמתם, ויוברר כי היה כאן נסיון ערמומי להפיל נערה כשרה ותמימה, יצאו בלשכת הגיוס למסע אובססיבי בו הוצאו כל התותחים הכבדים. תותחי הצבא כולם הופנו להצלחת המבצע בהכשלת נערה אחת, שמתעקשת לשמור על אמונתה ולא להטמאות בתועבת הצבא שעל כך פסקו כל גדולי ישראל יהרג ואל יעבור!

וכאן אנו נחשפים למסע תעלולים שמתאימים לדיקטטורה אכזרית. לשמוע את התעלולים הבאים, ולא להאמין! כך פועלים רשויות המדינה כחבורת עבריינים:

וכך זה קרה. ביום שישי שאחר הגשת העתירה לבג"ץ (24.8.18) בשעה מוקדמת בבוקר, מתעוררת מ. לקול צלצול הטלפון, על הצג מופיע המספר 05281-32934, ועל הקו איש שמציג את עצמו כ"שליח", ומבקש ממנה לרדת לכניסה לבניין שלה שכן יש לו "משלוח" עבורה. הנערה שעוד ישנה במיטתה באותה שעה, לא שאלה שאלות והתכוונה לרדת לכניסה לבניין, אך שאלה את אמה לפני כן האם היא מצפה למשלוח, ואמה השיבה בשלילה והחליטה בעצמה להתקשר לאותו גורם אנונימי. האם התקשרה ואותו גורם אנונימי מסר כי מדובר ב"משלוח פרחים", אישי עבור הנערה, והדגיש כי הנערה בעצמה צריכה לרדת כדי לחתום על תעודת המשלוח. בדיעבד הסתבר כי היה מדובר בחוקר פרטי מטעם המשיבים שהיתל בנערה ובאמה בכדי שהנערה תרד לכניסה לבניין, ואולי יצליח לצלם תמונה עם פיג'מה, שאולי יוכל לשמש אותו בהליכים נגד הבת.

הגורם האנונימי היה נשמע חשוד לאם, לא הסכים לומר מי השולח ומטעם איזו חברת משלוחים הוא עובד, והאם החליטה לרדת לכניסה לבניין ביחד עם בתה הנערה. הגורם האנונימי אמר שהוא מתעכב, ויחזור במהלך היום. לשאלת הנערה ואמה לשמו אמר הגורם האנונימי ששמו "אבי" ולאחר מכן שינה גרסתו ואמר ששמו "אייל". העותרת ואמה החלו להילחץ ולפחד שמא מדובר במטרידן או סוטה, בייחוד מאחר והגורם האנונימי לא הסכים למסור כל פרט מזהה לבקשת האם.

הגורם האנונימי המשיך להתקשר ולפתות את העותרת ואת בני משפחתה לרדת לכניסה לבניין בטענה שהוא מביא את "המשלוח" עוד מספד רב של פעמים במהלך כל אותו יום שישי (5 שיחות נכנסות בסה"כ. לא כולל השיחות היוצאות), וכל פעם צילם תמונות של הנערה ובני משפחתה שירדו עמה לכניסה לבניין, וכן צילם אותם בדרך מדירתם לכניסה לבניין ובדרך חזרה לדירה, תוך שהוא פוגע קשות בפרטיותם וגורם להם לבהלה ולדאגה רבה.

הפעם האחרונה שהתקשר הגורם האנונימי לנערה באותו יום שישי הייתה מספר דקות לפני כניסת השבת, כנראה ביקש החוקר הפרטי למצוא ראיות האם הנערה כבר לבושה לקראת שבת כדבעי אם לאו, וגם בפעם הזו לא חיכה איש לעותרת ולבני משפחתה שירדו עמה לכניסה לבניין (ליוו אותה מתוך דאגה ופחד שמא אותו גורם ירע לנערה).

בני משפחתה של הנערה נלחצו מאוד במהלך היום, ושלחו הודעות למכריה בשאלה האם הם הזמינו את "המשלוח", וכשנענו בשלילה דאגו עוד יותר שמא מדובר במטרידן. עקב כך, בשבועות שבאו לאחר מכן ביקשה אמה של הנערה שלא תצא לבדה בערבים וחששה מאוד לשלומה. גם היום, לאחר שנודע לעותרת ולבני משפחתה כי מדובר היה בתחבולה של הצבא נותרו בלבבות הנערה ובני משפחתה חששות חזקים מפגיעה נוספת בפרטיותם ומהתחקויות מטרידות אחר הנערה ובני משפחת בביתם הפרטי ובסמוך לו, בכל זמן ובכל צורה בהם יחפצו המשיבים.

רק בהמשך הזמן התבררה המציאות האפילה מאחורי הסיפור ההזוי. לא עוברים כמה ימים ומ. מקבלת טלפון מחברתה המספרת לה כי "לשכת הגיוס בודקים אצל החברות מאחורי גבך, ומנסים לדלות עליך פרטים".

מ. שמתחילה לברר את העניין מגלה שפקידות מלשכת הגיוס פונות לחברותיה ומבקשות פרטים על מ. "בדחיפות", כשהן מדגישות כי נחוצות להן כמה שיותר תמונות שלה! השמועה על כך בקרב החברות כמובן שלא עושה טוב למ.

עברו עוד מספר ימים והנערה מקבלת צו חדש מהצבא: עליך להתייצב לראיון נוסף בלשכה כדי לברר לעומק אם את אכן ראויה לפטור מטעמי דת…

כך בלי בושה, כשיש צו של הבג"ץ האוסר לקדם הליכי גיוס, ממשיך הצבא בצורה רשמית בנסיונותיו להפילה (הצבא דאג להדגיש בזימון שאין בכל חלילה משום קידום גיוסה, זה רק ראיון בעלמא…).

כשהתייצבה הנערה לראיון הוצגו לפניה תמונות שהדהימו אותה: היו שם תמונות שלה ושל אמה באותו יום שישי, כשהן ממתינות ל"משלוחן" האלמוני עד בוש. מתברר שהיה זה לא אחר מאשר חוקר פרטי מטעם הצבא שביקש "לתפוס" את מ. במצב לא מוכן, מיד כשהיא קמה משנתה ואינה לבושה די הצורך, או בהחליפה בגדים לכבוד שבת, או רגע לפני שבת בעיצומן של ההכנות…

גייסי הצבא עזי הפנים לא התביישו להציג בגאווה את התמונות שעלו בחכתם – שלמעשה לא השיגו בהם מאומה – באמצעות הטרדה בזויה של משפחה שלימה על לא עוול בכפה.

בס"ד בזכות התעקשותה של הנערה על חיי נפשה, הסתיים הראיון המתיש גם הוא, כארבעת הראיונות הקודמים בלי שום תוצאה, מלבד טרטור והטרדה עבריינית שבצבא קיוו לשבור דרכם את עוז רוחה של מ.

כל התקרית החמורה הנ"ל הועברה לפני חודשיים ידיעת שופטי הבג"ץ, זאת בשל קיומה של העתירה בנושא הנערה וקיומו של צו על תנאי שלא לגייסה עד לבירור העניין. בהמשך אף נשלחה על ידי העורכי דין תלונה על התקרית החמורה והעבריינית בהפעלת חוקר פרטי ובילוש – שזה לא חוקי, ליחידה לתלונות, היחידה לדין משמעתי בנושא חוקרים פרטיים במשרד המשפטים. תלונות אלו ועדכון הבג"ץ נעשה בתאריך ח' בתשרי.

סופו של סיפור ההתעללות שלטונות הצבא בנערה, לאחר שהם הבינו שהם עומדים מול נערה נחושה שאף מגובה בעזרה משפטית וליווי מלא על ידי 'מרכז ההצלה', החליטו בצבא לתת פטור דת לנערה, והם ביקשו למחוק את העתירה מבית המשפט.

כך ממש ימים ספורים לאחר הנ"ל, מיהרו בצבא להודיע לבג"ץ ביום י"א תשרי תשע"ט כי "לאחר הבירורים הנוספים שערכו הוחלט לתת למ. פטור משירות צבאי"… כך לא פחות, ברוב טובם וחסדם, לאחר שרדפו וטרטרו נערה על לא עוול בכפה הם מועילים סוף סוף להעניק לה פטור!

אלא שבכך לא תם הסיפור. ב'מרכז ההצלה' שליוו את מהלך המשפט החליטו כי מוכרחים להגיש תביעה לחייב את הצבא בהוצאות משפט, ולו כדי להרתיע את אותם ציידים מלהמשיך במעלליהם בלי שישלמו על כך מחיר.

בשבוע שעבר הגיע הסיפור לסיומו, כאשר ביום ב' קיבל בג"ץ את הבקשה, ולמרות שמדובר בעתירה שאינה מורכבת, ועמדת הצבא גובשה תוך פרק זמן סביר וייתרה את הדיון בעתירה בשלב דיוני מוקדם, אך לאור התנהלותו השערורייתית של הצבא חייב את הצבא בסך 5000 ₪ הוצאות משפט.

במקביל הוגשה תביעת פיצויים אזרחית על סך עשרות אלפי שקלים בעקבות הטרור הנפשע שחוותה מ. מידי הצבא. וכן תלונה להעמדה לדין של כל המעורבים אישית במסכת ההטרדה המרושעת.

ב"מרכז ההצלה' אומרים: לא נפקיר אף בן או בת ישראל לרדיפות הצבא ושכיריו, נפעל בכל יכולתנו עד להסדרת הפטור משירות המגיע לכל אחד ואחת, והשגת הצדק עם כל יהודי שמאוים בדרכי עבריינות על ידי גייסי הצבא.

[הפרשה נחשפה אמש בקו במערכה]

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן