הבוקר: דיון בבג"ץ נגד התייחסות המשטרה למפגינים החרדים כ"אבק אדם, המון חסר פנים, חסר זהות, חסר כבוד" ; המשטרה להגנתה: מתוך עשרות הפגנות הפעלנו את המכת"זיות והבואש רק בהפגנות החרדים

הבוקר בשעה 11:30 דיון ראשון בבית המשפט העליון בפני הרכב של שלשה שופטים בראשות נשיאת בג"ץ בנוגע לעתירה שתבעה לאסור על המשטרה להתייחס למפגינים החרדים כ"אבק אדם, המון חסר פנים, חסר זהות, חסר כבוד", וזאת בעקבות התזת בואש נגד המפגינים החרדים בניגוד לחוק. * בתגובת המשטרה לבג"ץ היא טוענת כי מתוך עשרות ההפגנות שאירעו בירושלים בשנת 2018, רק בתשעת ההפגנות שערכו המגזר החרדי נעשה שימוש במכת"זית ומתוכם בארבעה אירועים בלבד נעשה שימוש בבואש. אם כן, טוענת המשטרה כי בניגוד לטענת העותרים הרי שמדובר בשימוש מידתי וסביר. * בנוסף טוענת המשטרה להגנתה כי למשטרה אין את האפשרות להיערך להפגנות באופן שיאפשר את האיזון בין הזכות להפגין לבין האינטרסים הציבוריים. בנוסף טוענת המשטרה כי למרות שנוהלי המשטרה אוסרים עליה להפעיל את האמצעים המיוחדים נגד ילדים ולא בשטח פתוח, אולם במגזר החרדי מביאים ילדים להפגנות ועל כן הם בחרו להפעיל את המכת"זיות גם נגד ילדים // העתירה והתשובות במלואם מצורפות לידיעה

הבוקר (שני) בשעה 11:30 צפוי להתקיים בבית המשפט העליון דיון ראשון בפני הרכב של שלשה שופטים בראשות נשיאת בג"ץ בנוגע לעתירה נגד השימוש במכת"זיות ובנוזל ה'בואש' – ובפרט באזורים בנויים – מה שמהווה פגיעה חמורה בזכויות בסיסיות של המפגינים, תוך ענישה קולקטיבית וסביבתית הפוגעת גם בעוברי אורח, תושבים ובעלי עסקים.

בעתירה התבקש ביהמ"ש לאסור על המשטרה להימנע מעשיית שימוש במכשיר ה'בואש' ובכל אמצעי משטרתי שעניינו התזת נוזל מצחין ו/או נוזל צבוע בצבע שאינו נמחה, במסגרת טיפול בהפגנות בשטחים בנויים, "בהיותו שימוש החורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ובהיותו פוגע בזכויות אדם באופן בלתי מידתי, לרבות בזכות היסוד לכבוד האדם, בזכות לחופש הביטוי ולחופש ההפגנה, ובזכות לבריאות, והעולה כדי ענישה קולקטיבית".

המשטרה טוענת להגנתה (סעיף 29) כי למשטרה אין את האפשרות להיערך להפגנות בדרך אחרת, לדבריה אף שמדובר באירועים והפגנות מרובות משתתפים, אירועים אלה נעשים ללא כל תיאום עם המשטרה ומבלי לקיים הערכות מוקדמת, ועל כן לא ניתן לבחון או למצוא חלופות אשר יאפשרו איזון אחר בין הזכות להפגין לבין האינטרסים הציבוריים.

עורכי הדין שהגישו את העתירה תקפו את תגובת המשטרה ושאלו כי האם משטרת ישראל, בעלת מערך מודיעיני רחב ידיים ועתיר הצלחות – מבחינת תחום התפרשותו הכלל ארצי, המשאבים הרבים שמושקעים בו ומקצועיות השוטרים הלוקחים בו חלק, אינו יכול לדעת מראש, טרם תחילת הפגנה פלונית, על עובדת התרחשותה, ולכן לאפשר להיערך בהתאם ולצמצם את הפגיעה הניכרת שהיא גורמת כיום לזכויות המפגינים והתושבים?

העותרים אף מציינים כי המשטרה בתגובתה אינה כוללת כל התייחסות פרטנית לטענות הספציפיות הנוגעות לשימוש במכת"זית בניגוד לאופן הפעלתה הקבוע בנוהל משטרה. כך, גם אין כל התייחסות לעובדה שהמשטרה עושה שימוש במכת"זית ה"בואש" ישירות אל באי הרחוב, בכינון ישיר ולא בהתזה מעל לראשיהם; אל תוך מרפסות ומקומות גבוהים; אל תוך מבנים וחללים סגורים (בין היתר בהתזה ישירה לעבר מרפסות); לאזורים שמחוץ למוקד ההפגנה, תוך כדי נסיעה ורדיפה אחר אזרחים מפגינים, והכל כמתועד במספר רב של סרטונים הנמצאים בידי העותרים.

יצויין כי המשטרה במסמכים שהגישה לבג"ץ הסתירה את רוב חלקי נוהל המכת"זיות במה שנוגע לאופן הפעלת המכת"זיות, וזאת בנסיון לשבש הליכי משפט, מאחר ופעילותה בנוגע לעתירה סותרת את האמור בסעיפים אלו, בסעיפים אלו מצויין כי אין להתיז באופן ישיר על המפגינים, אין להתיז לעבר רכוש פרטי, על ההתזות להיות קצרות בלבד באפקט המדמה גשם, ועוד.

קו 'במערכה' חשף את התמלול המלא (מה שמודגש הושחר במסמך שהוגש לבג"ץ).

אופן ההפעלה:

א. השימוש ב"בואש" כאפ"ק יתבצע בשיטת הרטבה / התזה לא ישירה. התזת החומר תעשה מעל הראשים של המפגינים (דימוי אפקט גשם). לחילופין, ניתן להתיז לכיוון הרגליים ומטה. בכל מקרה אין להתיז ישירות לכיוון ראשי המפגינים מחשש לפגיעה טראומתית באזורים רגישים כתוצאה מעוצמת הסילון.

ב. יש להתיז את החומר לצדדים – הלוך ושוב – דימוי אפקט הממטרה.

ג. יש להפעיל את החומר באופן מדורג: לבצע התזה קצרת משך, להפסיק, לבחון לפי תגובות המפגינים האם התקבל האפקט הנדרש ובמידת הצורך לבצע התזה קצרת משך נוספת (וחוזר חלילה).

ד. יש להפסיק את התזת החומר ברגע שמתקבל האפקט הנדרש – קרי המפגינים מתפנים מהמקום או מפסיקים את הפעולה בגינה הופעל האמצעי לעברם.

ה. יש לבצע התזות קצרות.

ו. אין לבצע התזה "מקדימה" של נוזל 'בואש' לעבר רכוש פרטי (גגות בתים וכדו') אשר מוערך כי תתבצע מהם פעילות הפס"ד.

ז. השימוש יתבצע ע"י זרנוק ייעודי שמחובר לכלי קיבול – מערכת הפעלה.

ח. צינור הזרנוק יהיה עם יכולת לשינוי מפתחים וזוויות התזה.

ט. לפני ההפעלה, הכוח שיתמודד מול הפס"ד יודיע ויזהיר את מפירי הסדר בדבר הפעלת החומר עפ"י נוסח הכריזה שבנספח ה'.

י. טרם השימוש בנוזל ה"בואש", כלי הקיבול יועבר לחזית הכוח.

יא. נוזל ה"בואש" יופעל באופן מדרגי ומידתי גם יחד עם אפ"ק אחר במקביל, תוך כדי, או אחרי ע"מ לממש את היכולות המבצעיות באופן המיטבי.

יב. הפעלת כלי הקיבול השונים (מנשא גב, מכת"ז וכו') – יפורטו בנספח הוראות הפעלה .

מאחר ומדובר בעתירה רחבה בידיעה קצרה זו נסקור רק מספר נקודות בודדות, כשהעתירה והתגובות המלאים מצורפים בסוף הידיעה.

שימוש מידתי

המשטרה מציינת בתשובתה לבג"ץ (סעיף 36), כי לדעתם השימוש במכת"זית ובבואש נעשה באופן מידתי מאחר ולפי בחינת המשטרה מלמדת כי מתוך עשרות ההפגנות שאירעו בירושלים בשנת 2018 (ועד לחודש אוגוסט), בתשעה אירועים בלבד נעשה שימוש במכת"זית ומתוכם בארבעה אירועים בלבד נעשה שימוש בבואש. אם כן, טוענת המשטרה כי בניגוד לטענת העותרים הרי שמדובר בשימוש מידתי וסביר.

בתגובת עורכי הדין הם תוקפים את המשטרה, על פי – הידוע לעותרים, מתוך 12 הפגנות שקיימו אנשי הציבור החרדי בשנת 2018 בירושלים ובבני ברק, רק באחת מתוך אותן 12 הפגנות לא נעשה שימוש במכת"זית כלפי המפגינים (ואף באשר לאותה פעם
בודדת העובדה שהמכת"זית לא הופעלת היא רק בסבירות גבוהה ואינה ודאית), אף שהכלי עצמו – היה מצוי במקום. בכל יתר המקרים, היה שיעור השימוש במכשיר ביחס למפגינים החרדים – 100 אחוזים.

פגיעה באוכלוסיה

לעניין הפגיעה באוכלוסייה הכללית, טוענת המשטרה כי כל שימוש במכת"זית נעשה כאמור רק לאחר כריזות לפיזור ההפגנה וכריזות בדבר השימוש הצפוי באמצעים, כפי שקבוע בנוהל. מצופה כי אזרח תמים אשר נמצא בעל כורחו באזור הפרת סדר שכזו יישמע להוראות המשטרה ויתרחק ממוקד האירוע. עוד נציין כי המכת"זית היא כלי רכב גדול הנראה לעין בבירור בעל אורות מהבהבים ומערכת כריזה, כך שאין חולק כי המעוניין לצאת מטווח ההתזה יכול לעשות זאת בקלות. באופן דומה, מצופה כי אף בעלי עסקים אשר נמצאים בעל כורחם באזור הפרת הסדר ינקטו בצעדים המתאימים להגנה על עסקם.

עורכי הדין שהגישו את העתירה מבהירים כי תגובה זו יוצרת קשיים עקרוניים ומעשיים כאחד. מבחינה עקרונית, באמירה זו מתנערת המשיבה 1, במידה רבה, מחובתה להפעיל את סמכויותיה תוך מזעור הפגיעה ההיקפית הנגרמת לתושבי ובאי השכונה.
מבחינה מעשית, האזהרה על השימוש היא בעייתית עבור יידוע מי שאינו מעורב בהפגנה האזהרה – ניתנת בנקודת זמן מסוימת, אך אנשים עשויים להיכנס לאזור ההפגנה עקב הכרח של מעבר והגעה לבית עסק או למגוריהם, לאחר שכבר ניתנה האזהרה, ולכן אינם מודעים לשימוש הקרב ובא.

וגם בנוגע לבעלי העסקים שואלים עורכי הדין, האם במשטרה מצפים כי בעלי העסקים "ינקטו את הצעדים המתאימים להגנה על עסקם". אולם קשה לחשוב על אמצעים אפקטיביים העומדים לרשות בעלי עסקים, מלבד סגירת עסקיהם בזמן ההפגנות. גרוע מכך, גם הפתרון של סגירת העסק אינו מתמודד עם הקושי והפגיעה העיקרית שיוצר השימוש ב"בואש", שכן הנוזל המותז פוגע בבתי העסק ומשאיר ריח לתקופה של ימים שלמים ואף מעבר לכך. מיהו האדם שייכנס לחנות שבה מורגש ריח עז של צחנה, הגורם לבחילה וסחרחורות, ולא יבכר בית עסק חלופי? הלכה למעשה שימוש ב"בואש" באזור ההפגנה מחייב את בעלי העסקים לסגור את עסקיהם עד להתפוגגות הריח, לרבות בעלויות תיקון הנזק שנגרם.

פגיעה בילדים

המשטרה התייחסה בתגובתה (סעיף 33) לעובדה כי המכת"זיות מתיזים מים גם נגד ילדים בניגוד להוראות נוהל הבואש ולפיהם אין לבצע שימוש באמצעי כלפי ילדים, קשישים ונשים בהריון. וטוענת כי "הפרת סדר היא דינאמית ולא צפויה מראש והשימוש באמצעי נעשה כאמור בהתאם לצורך המבצעי ושיקול דעתו של הגורם המוסמך. נציין כדוגמא, כי לעיתים מפרי הסדר עצמם עושים שימוש בילדים בכוונה כדי לא לאפשר לכוחות הביטחון לפזרם. במצב דברים זה, המשטרה עושה ככל שביכולתה כדי להימנע מפגיעה בילדים"

שימוש באיזורים צפופים

גם לעובדה שהשימוש במכת"זית נעשית באזורים עירוניים צפופים ובניגוד לנוהל הקובע כי עליו להתבצע רק בשטח פתוח טוענת המשטרה (סעיף 34) "כי מרבית ההפגנות מתרחשות באזורים אורבניים דווקא במטרה לשבש את הסדרי התנועה ואת חיי השגרה בעיר. באזורים אלה חובה על המשטרה לשמור על הסדר הציבורי ולצורך כך נעשה שימוש גם באמצעים לפיזור המון". המשטרה אף טוענת כי לא נעשה שימוש באמצעים אלה בחללים סגורים.

העותרים בתגובתם לבג"ץ מדגישים כי סעיף 7ה לנוהל עצמו קובע כי התזה תעשה "אך ורק בשטחים פתוחים". קשה להלום שפירוש המונח "שטח פתוח", ולפיו מדובר בכל שטח שאינו מקום סגור (דוגמת פנימיות של בית), שכן קביעה זו כבר משתמעת, על דרך
השלילה, מסעיף קטן ו' הקובע איסור להשתמש ב"בואש" במקומות סגורים.

עורכי הדין מוסיפים כי מבלי להיכנס לעומקה של פרשנות משפטית מורכבת, המונח "שטח פתוח", בלשון האדם מן היישוב, מתייחס לרוב לשטחים שאינם עירוניים, דוגמת שטחים חקלאים, או לשטחים עירוניים שבהם נותר מרחב פתוח הנעדר בנייה צפופה. מפרשנות פשוטה זו, עולה שהשימוש שעושה המשטרה במכת"זית ה"בואש" בשכונותיה הצפופות במיוחד של העיר ירושלים, חורג במפורש מהקבוע בנוהל.

העותרים בתגובתם לבג"ץ אף תוקפים את גישת המשטרה ומציינים כי איסור התזת "בואש" בחלל סגור נובע מהסיכונים שפעולה זו
גורמת. אך אותם סיכונים קיימים גם לגבי שימוש בשטח אורבני צפוף. בשני המצבים קיים קושי משמעותי למנוע פגיעה באזרחים שאינם מעורבים בהפגנה, עקב מגבלות, על מרחב התמרון של המכת"זית, על השליטה הטכנית בה ועל היכולת של תושבים לחמוק בשטח הצפוף או הסגור מהנוזל המותז אליהם; בשני המצבים הריח הדבק במקום פוגע פגיעה מתמשכת בדרי הבתים
והשכונות

עורכי הדין אף תוקפים את ההשמצה המשטרת כביכול ההפגנות מתרחשות בעיר בכדי לפגוע בשגרת החיים בה, ושואלים וכי מהי ציפייתם של המשיבים, שהמפגינים יתאספו ויקימו את כל מחאתם בלב מדבר? הרי מטרתה של ההפגנה, העברת המסר המחאתי הדרך האפקטיבית ביותר, מושגת דווקא תוך הפגנה בלב העיר היכן שחיים מרבית האנשים. כל שעושים המפגינים הוא להפגין
בסביבת מגוריהם המוכרת, סביבה שהגישה אליה נוחה בהעברת המסר בה גבוהה.

עורכי הדין אף מציינים לפסיקת בג"ץ 6536/17, ובו נכתב:

"הבחירה של המפגינים במיקום מסוים היא לרוב אינה בחירה נייטראלית. לעיתים קרובות בוחרים המפגינים ב"מיקום הטוב ביותר" – דהיינו, במיקום שבו נוכחותם הפיסית במרחב תורגש באופן המרבי, והמֶסֶר שאותו הם מבקשים להעביר יועבר באופן האפקטיבי ביותר. ברי שבבחירה זו כשלעצמה אין כל פסוּל, וזאת גם אם משמעות הדבר שבהפגנה תהא גלומה מידה רבה יותר של "הפרעה" לציבור. אכן, "ברוב רובם של המקרים אין הפרט מבקש לקיים אספה במדבר. הפרט מבקש לקיים אספה ברחובותיה הסואנים של העיר, או על מדרכותיה השקטות של שכונת מגורים. הוא מבקש להעביר מֶסֶר שייקלט על ידי זולתו – באמצעות נוכחות פיסית". הפגנה היא אפוא – מעצם טיבה וטבעה אקט פומבי, בו מבקשים המפגינים להביא את – מחאתם אל הקהל האפשרי הגדול ביותר, ומתוקף כך יש חשיבות רבה גם לבחירת המקום. לא לחינם בחרו הדוברים והמפגינים לאורך ההיסטוריה האנושית את "כיכר העיר" כזירה המתאימה לעריכת הפגנות. הדבר נובע, מניה וביה, מתוך ההכרה בכך שבכל הנוגע להעברת – המֶסֶר הזירה אינה פחות חשובה מהמֶסֶר."

 

 

העתירה לבג"ץ:

,

תשובת המשטרה לבג"ץ:

,

תגובת העותרים לתשובת המשטרה:

,

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן