בית המשפט קבע כי התנהלות המשטרה נגד המפגינים החרדים "מהווה פגיעה חמורה בערך השוויון"; בתגובה ביטלה הפרקליטות שורה של כתבי אישום

בשבוע שעבר נודע כי הפרקליטות עצמה החליטה לחזור בה משורה של כתבי אישום אותם הגישה נגד חמישה אברכים שהואשמו בהאשמות שונות לאחר השתתפותם במחאות היהדות החרדית נגד גזירת הגיוס מסיבה זו. * במסגרת הפעילות המשפטית של 'הוועדה להצלת עולם התורה' החליט לפני כחצי שנה ביהמ"ש השלום בירושלים לנקוט בצעד נדיר ותקדימי של ביטול כתב אישום נגד אברך שהשתתף במחאת הציבור החרדי על רקע מעצרם של אסירי עולם התורה, וזאת מכח טענה מקדמית בדבר 'הגנה מן הצדק'. בהחלטתו התריע כי "כאשר מדובר באכיפה בררנית לא כנגד אדם אחד אלא כנגד קבוצה מסוימת, הדבר חמור שבעתיים, בפרט כאשר מדובר בזכות הדמוקרטית של חופש ההפגנה; אכיפה פלילית המתבצעת רק מול קבוצה אחת המוחה על ערכים החשובים בעיניה, מהווה פגיעה חמורה בערך השוויון". * יצוין כי ההחלטה באה עוד לפני קיום דיוני הוכחות וטענות משפטיות, כאשר בעבר במקרים בהם הוגשו כתבי אישום, הוצגו תיעודים המפריכים את טענות המשטרה ומוכיחים כי שוטריה העידו ותיאמו עדויות שקר.

הפרקליטות החליטה לחזור בה משורה של כתבי אישום אותם הגישה נגד חמישה אברכים שהואשמו בהאשמות שונות לאחר השתתפותם במחאות היהדות החרדית נגד גזירת הגיוס. כך נחשף בסוף השבוע ב'בטאון עולם התורה – הפלס'. ההחלטה מגיעה בעקבות פעילות של 'הוועדה להצלת עולם התורה' שמעמידה בין היתר סיוע משפטי לעצורי מחאות החרדים נגד הגיוס, וכן סיוע משפטי לסרבני הגיוס החרדים בכלא הצבאי, שם היא מעניקה להם גם את כל הסיוע הנדרש. זהו גם ארגון ההצלה הראשון והמוביל שהוקם למאבק נגד גיוס בני הישיבות, והוא מקיים גם כנסי גיבוש וחיזוק לבני העליה שבחרו מרצונם להיענות לקריאתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שלא לשתף פעולה עם חוק הגיוס, ולא להתייצב בלשכות הגיוס. מי שהקים את הארגון הוא מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זיע"א, וכיום מנחים את דרכו מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.

כזכור, במסגרת הפעילות המשפטית של 'הוועדה להצלת עולם התורה' החליט לפני כחצי שנה ביהמ"ש השלום בירושלים לנקוט בצעד נדיר ותקדימי של ביטול כתב אישום נגד אברך שהשתתף במחאת הציבור החרדי על רקע מעצרם של אסירי עולם התורה, וזאת מכח טענה מיקדמית בדבר 'הגנה מן הצדק'.

ההחלטה התקבלה בכ"ב בתמוז לאחר שביהמ"ש הגיע למסקנה כי הוכח בעליל שבמשטרה ובפרקליטות נוקטים ביחס מחמיר, סלקטיבי ומפלה, כלפי הפגנות ומחאות הציבור החרדי, וזאת בניגוד מוחלט להתנהלות שיטתית של הבלגה והימנעות מנקיטת צעדי אכיפה דומים ביחס לכל שאר הארועים של הפגנות וחסימות כבישים שהתקיימו במהלך צעדי מחאה בנושאים אחרים.

הסנגור עו"ד שלום בן שבת, שפעל גם במקרה הזה מטעם 'הועדה להצלת עולם התורה', בייצוגו של האברך שהואשם הרב רפאל בודה, דרש שלא לקיים כלל הליך משפטי ולמחוק מראש את כתב האישום. זאת מכח סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לבטל אישום מכוחה של טענה מקדמית. בעניין זה, טען עו"ד בן שבת, קיים טיעון של 'הגנה מן הצדק', שכן המדינה נוקטת ב'אכיפה בררנית' בכל הנוגע לצעדי מחאה וחסימות כבישים. שופט ביהמ"ש השלום בירושלים, אילן סלע, קיבל את טענתו וביטל את כתב האישום.

גורמים משפטיים ציינו אז, כי מדובר בהחלטה תקדימית, שכן נדירים הם המקרים שביהמ"ש מבטל כתב אישום בשל טענת 'הגנה מן הצדק'. יודגש כי בהחלטתו כתב שופט בית המשפט אילן סלע כי השתכנע שמדובר במקרה שמצדיק נקיטת צעד חריג זה, לאחר שב"כ הנאשם הצליח להוכיח שרשויות האכיפה נוקטות ביחס מפלה וסלקטיבי.

בין היתר קבע ביהמ"ש, כי הוכח שבכל ההפגנות האחרות בהן חסמו המפגינים צירי תנועה – הפגנות של תאגיד 'כאן', חיפה כימיקלים, נכים, תומכי אלאור עזריה וכיוצ"ב – לא הוגש ולו כתב אישום אחד כנגד מי מהמשתתפים ולא ניתן דו"ח אחד למי מהמפגינים. "המאשימה הפעילה את סמכות האכיפה רק בהפגנה של המגזר החרדי, ונמנעה מהפעלת סמכות האכיפה כנגד אחרים במקרים דומים; מדובר במעשה שנעשה מתוך שרירות גרידא, והדבר עולה כדי אכיפה בררנית".

השופט הוסיף כי "אם יש למנוע חסימת צירי תנועה בהפגנות, יש לאכוף את החוק בצורה שוויונית, כלפי כלל המפגינים, יהיה הערך בגינו מפגינים אשר יהא". בהחלטתו התריע: "כאשר מדובר באכיפה בררנית לא כנגד אדם אחד אלא כנגד קבוצה מסוימת, הדבר חמור שבעתיים, בפרט כאשר מדובר בזכות הדמוקרטית של חופש ההפגנה; אכיפה פלילית המתבצעת רק מול קבוצה אחת המוחה על ערכים החשובים בעיניה, מהווה פגיעה חמורה בערך השוויון".

בשבוע שעבר נודע כי הפרקליטות עצמה החליטה לחזור בה משורה של כתבי אישום אותם הגישה נגד חמישה אברכים שהואשמו בהאשמות שונות לאחר השתתפותם במחאות היהדות החרדית נגד גזירת הגיוס. בהודעה ששלחה עוה"ד אילה גלברד-יעקב מפרקליטות מחוז ירושלים, לשופט ביהמ"ש השלום בירושלים אילן סלע, בענין כתבי אישום שהוגשו נגד ששה אברכים, נכתב כי בתיקים שונים המתנהלים בפני בתי המשפט בירושלים, התבקשה בקשת ביטול כתב אישום המבוססת על טענת הגנה מן הצדק.

"בבסיס הבקשה טענות לאכיפה בררנית, הן במישור המתייחס לקבוצה אחת מול קבוצות אוכלוסייה אחרות, הן במישור הפנימי טענה לפיה בתוך אותה קבוצה ננקטו דרכי -אכיפה שונות".

טענת המדינה היתה כי נעשית אכיפה מול קבוצות אחרות; "במשך כל תקופת הבדיקה יצרה קשר המאשימה עם גורמים שונים, הן במשטרה, הן מחוצה לה, על מנת לברר את מדיניות גורמי האכיפה בהפגנות השונות בעיקר בירושלים".

"במקביל, נעשתה פנייה לפרקליטויות המחוז הפליליות הן על מנת לברר את מהות הנתונים בטבלה שצורפה ע"י ב"כ הנאשמים והן על מנת לברר את נתוני ההפגנות ומאפייניהן בכלל הארץ".

"המידע שנאסף העלה, כי במחוז אחר בתקופה הרלבנטית, ננקטה גישה מקלה מזו שננקטה במחוז ירושלים, ובמרבית

המקרים לא הוגשו כתבי אישום בעבירות שהתבצעו תוך כדי הפגנה. זאת הן בהפגנות של המגזר החרדי הן בהפגנות של מגזרים וקבוצות. אחרות ללא הבדל".

"לפני כשבועיים הונחו פרקליטי המחוזות על ידי המטה לפעול בהתאם לעקרונות מדיניות אחידים, עד לסיום גיבושה של הנחייה בעניין מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות ואירועי מחאה הנמצאת בשלבי גיבוש סופיים, שעניינה מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות ואירועי מחאה. כך, למשל, על פי עקרונות המדיניות שנקבעו חסימה מתמשכת של ציר תנועה עשויה להוות שיקול להעמדה לדין בעבירה של – התקהלות אסורה, בוודאי אם נלוותה לכך עבירה נוספת".

"לאחרונה אף גובשה מדיניות על ידי המטה הארצי באשר לשימוש באמצעי אכיפה של חלוקת דו"חות למפגינים החוסמים צירי תנועה, והיא מצויה בתהליכי עבודה סופיים לשם גיבושה הסופי כנוהל".

"לאור כל האמור לעיל, שקלה המאשימה כיצד לפעול בתיקי ההפגנות במחוז תוך בחינה פרטנית של התיקים על פי נסיבותיהם הספציפיות. הגענו למסקנה, כי בתיקים שבנדון, על אף קיומן של ראיות מספיקות לביסוס ביצוען של עבירות על ידי הנאשמים, הרי שלנוכח כל האמור לעיל והנסיבות הספציפיות של התיק, נסכים לחזור בנו מכתבי האישום".

"יודגש כי החלטתנו זו התקבלה לאחר התלבטות רבה, שכן לכאורה התרופה המאוזנת והנכונה יותר למכלול הנתונים שפורטו לעיל באשר להתנהלות גורמי האכיפה, הייתה להמירם לדו"חות תעבורה".

"יחד עם זאת, בשים לב להשתלשלות האירועים בתיק זה ולמחיר הדיוני שבו נשאו הנאשמים במסגרת הליך פלילי הנמשך מ-2017, סברנו שאין הכרח לעמוד על הרשעת הנאשמים בעבירת תעבורה לפי תקנה 151" .

"לאור כל המפורט להלן, מודיעה המאשימה על חזרתה מכתב האישום כנגד הנאשמים".

כאמור, ביטול כתבי האישום מהווה הישג מרשים של ב"כ 'הועדה להצלת עולם התורה' עוה"ד שלום בן שבת, ולציבור החרדי בכלל. רבנים ופעילים לזכויות הציבור החרדי אמרו אמש כי "ההחלטה התקדימית מעניקה פתח לתקווה שאכן משטרת ישראל והפרקליטות ילמדו לכבד את הזכויות הבסיסיות של חופש המחאה המוקנות לכלל אזרחי המדינה כולל הציבור החרדי, ותופסק ההתעמרות וההתנכלות הכוללים אלימות, מעצרים המוניים והגשת כתבי אישום נגד משתתפי המחאות על גזירות הדת וקדשי ישראל".

עוה"ד בן שבת מסר לעיתון 'הפלס' בתגובה: "בסייעתא דשמיא, ולאחר מאמצים רבים ופעולות אותן נקטנו במשך למעלה משנה, עולה כי מאמצינו נשאו פרי והיום פרקליטות מחוז ירושלים, לאחר שנועצה עם הדרגים הגבוהים בפרקליטות המדינה לרבות המשנה של היועמ"ש, הודיעה לבית המשפט בשלושה הליכים שונים כי לאחר עבודת מטה מאומצת, המדינה הגיעה למסקנה כי האמצעים האכיפתיים אשר ננקטו כנגד לקוחותיי הינם אמצעים אשר לא ננקטו כנגד אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ אשר נקטו בפעולות מחאה זהות לפעולות אותן נקטו לקוחותיי. למעשה, המדינה מאשרת, הגם שלא בלשון ברורה ואולי אף בלשון רפה, כי טענתנו לאכיפה בררנית ולהפליית בני הציבור החרדי בדין יסודה. צר לי שלקוחותיי הרבים, אנשים נורמטייבים לכל דבר ועניין, נאלצו להגרר למסכת לא נעימה הכרוכה בעוגמת נפש רבה. ומודה ועוזב ירוחם".

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן