חפץ חיים – הלימוד היומי י"ט שבט

א. בתורה ישנו איסור על רכילות "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני, אף על פי שהוא אמת. (לאוין א)
ב. בכלל לאו זה גם איסור לשון הרע החמור עוד יותר מרכילות. והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר, נקרא מוציא שם רע על חברו. (לאוין א)
ג. לאו זה חל בין כשמספר הדברים בפני זה שמספר עליו, ובין כשמספר הדברים שלא בפניו. ורק המספר עובר על לאו זה ולא המקבל. (לאוין א)
ד. איסור מהתורה לספר, להקשיב או להאמין לכל צורה של לשון הרע שנאמר "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא". ואיסור זה נאמר בין בפניו של המדובר, ובין שלא בפניו, ואפי' הדברים אמת. (לאוין ב)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן