פרסום ראשון: הפרקליטות לא הגיבה לעתירת חסידות סאטמאר שדרשה לפטור את כל בני הקהילה מגיוס ללא צורך בהתייצבות בלשכות הגיוס, וקיבלה ארכה של חצי שנה נוספת

הפרקליטות פספסה את תאריך היעד שהציב לה בג"ץ להשיב תשובה תמציתית לעתירת חסידות סאטמר בו היא דרשה מבג"ץ לחייב את משרד הביטחון להעניק לבני הקהילה פטור מוחלט מגיוס ללא צורך בהתייצבות לבדיקות מקדמיות, ובדומה לפטור הניתן לנשים ובני מיעוטים שאינם מוזמנים לבדיקות אלא לאחר שנשלל מהם הפטור. יום לאחר התאריך היא נזכרה לבקש מבג"ץ הארכה לזמן התשובה, אך למרות התנגדות העותרים, היא אף קיבלה ארכה של חצי שנה. * בעתירה צויין כי עצם ההתייצבות מהווה חטא חמור. לדברי העותרים, הימנעותו וסירובו של שר הביטחון להוציא תחת ידו צווים הפוטרים את חסידי סאטמאר מגיוס, מהווה פגיעה בזכותם החוקתית לחופש דת ואמונה, ובהתאם לכך גם פגיעה חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. * העתירה מתבססת בין היתר על פסיקת בג"ץ 6427/02 אשר מציינת כי קהילה המופרדת באופן מוחלט מהמדינה ומהחלטותיה זכאית לפטור מחוקי חובה העלולים לקרוע אותם מעל הקהילה, גם באורח פיסי וגם באורח נפשי. * העותרים מתייחסים בעתירתם גם למוקשים שונים שהעלה בג"ץ בעבר בענין חוק טל, כגון כך שצריך שיוסדר בחקיקה (הקהילה בישראל מונה רק אלפי משפחות, כך שאין צורך בחקיקה), ושוויון בנטל (הקהילה נמנעת מקבלת זכויות מהמדינה, ועל כן לא ניתן להשוות אותם לקבוצות אחרות בחברה אשר זוכות לתמיכות ופריבילגיות).

ביום ראשון שעבר (20/01/19), עבר התאריך האחרון שהעניק בג"ץ לפרקליטות המדינה להשיב תשובה תמציתית בנוגע לעתירה של חסידות סאטמר בו היא דורשת לפוטרם באופן מוחלק מגיוס גם ללא צורך בהתייצבות בלשכת הגיוס לצורך בדיקה ראשונית.

למחרת ביום שני (21/01/19) הגישה הפרקליטות בקשה למתן אורכה לתגובה, העותרים התנגדו. אך כצפוי, בג"ץ בחר לקבל את בקשת הארכה (שהוגשה כאמור באיחור) בחצי שנה נוספת עד ל-28/07/19.

העתירה

חסידות סאטמאר היא אחת החסידויות הגדולות בעולם החרדי היהודי. חלק גדול מן הנמנים על חסידות זו מתגוררים בחו"ל, אך לחסידות קהילה גם בישראל. בעתירה מיוחדת שהגישו בחסידות סאטמאר לבג"ץ באמצעות משרד עורכי הדין מ. פירון ושותפיו, טוענים בחסידות כי העובדה שאינם מכירים כלל במדינה, ואף לא לוקחים תקציבים מהמדינה, מהווה עילה לפוטרם באופן מוחלט מגיוס (לא רק דיחוי), וגם זאת ללא התייצבות בלשכת הגיוס לצורך בדיקה ראשונית.

חסידות סאטמאר – אידאולוגיה

כידוע, כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זיע"א בספרו "ויואל משה", ביאר בין השאר בהרחבה את יסודות ההתנגדות לעצם רעיון הציונות ולהקמת המדינה כפעולה אנושית בטרם בוא הגאולה מן השמיים. בסיס האמונה הזאת מצוי בתפיסה, שיסודותיה עוד בתלמוד, כי הקב"ה השביע את ישראל שלוש שבועות חמורות, שהפרתן כרוכה בענישה כבדה ביותר ושכל ניסיון למרוד בגלות ולהקים מדינה בידי אדם מפירה שלוש שבועות אלו ומהווה על כן מרידה בקב"ה וחטא כבד ביותר.

מעבר לכך, כ"ק האדמו"ר מסאטמאר הנחיל לתלמידיו כי חל כאמור איסור חמור על יציאה למלחמה בזמן הזה – טרם בוא הגאולה מן השמיים וכינון סנהדרין, אשר הוא בלבד יהיה מוסמך להכריז על מלחמת מצווה. לפיכך, עצם היציאה למלחמה והשירות בצבא, בין אם במסגרת שירות של יהודים או בכל צבא אחר, מהווה שפיכות דמים והפקרת דמו של עם ישראל.

לפיכך, חסידי סאטמאר המתגוררים בארץ ישראל (וכינויים "בני היישוב הישן") אינם רואים עצמם שייכים אל מדינת ישראל, ולא רק שמסרבים הם להכיר בה ולשתף עמה פעולה בדרך כלשהי, אלא שהם אף מאמינים שעצם קיומה מעכב את בוא הגאולה מן השמיים.

על-מנת להימנע משיתוף פעולה עם החטא הנורא בדבר קיום המדינה כאמור, מתבדלים חסידי סאטמאר – בני קהילות הישוב הישן בארץ ישראל ומתנערים מכל שייכות למדינה, מוסדותיה וסממניה. חסידי סאטמאר נמנעים מלהצביע בבחירות, ואינם מיוצגים בכנסת או במוסדות המדינה ורשויות אחרות. בנוסף, מתנגדות קהילות הישוב הישן בישראל לקבל תמיכה כספית כלשהי מהמדינה, ובכלל זה מסרבות לקבל תמיכות למוסדות החינוך שלהם. הממשק שלהם עם מדינת ישראל ומוסדותיה מצומצם למינימום, ומתקיים רק במקרים של כורח ובדלית ברירה.

לפי השקפתו של האדמו"ר מסאטמאר, המאבקים הצבאיים בין מדינת ישראל לשכנותיה אינם בבחינת מלחמת מצווה, כי אם שפיכות דמים כאמור, שמקורה באיסור "לא תרצח", וכפועל יוצא מכך עבירה על אחת משלושת מצוות אל תעשה המסווגות כ"ייהרג ואל יעבור", עליהן כבר נאמר שגם אם קיום מצווה ממצוות אלו מסכן את חייו של היהודי ועלול להביא למותו, עליו למסור עצמו להריגה ולא להפר אותן.

העתירה

בעתירה שהגישו בחסידות סאטמאר מבקשים העותרים להחיל על בני הקהילה את ההסדר הנוהג לגבי פטור משירות צבאי לנשים בשל אמונה דתית, שאינם נקראים לבדיקות אלא לאחר שנדחה בקשתן לפטור. מדיניות זו נועדה בין השאר להפחית את הפגיעה בזכויותיהם של מי שממילא לא יגויסו בסופו של דבר לצבא, שהרי אין זה סביר ומידתי לזמן לבדיקות כשירות ומיון את מי שבין כה וכה לא יגויס; ולכן אין זה סביר ומידתי לזמן את חסידי סאטמאר לבדיקות הראשוניות הללו אם ממילא לא יגויסו לבסוף.

העותרים מציינים כי החובה להחיל מדיניות דומה גם על חסידי סאטמאר מתעצמת שבעתיים, שכן מידת הפגיעה בזכויותיהם של בני המיעוטים כתוצאה מהתייצבותם לבדיקות הכשירות הראשוניות הינה מצומצמת באופן יחסי, בעוד שאצל חסידי סאטמאר מדובר בפגיעה מהותית בחופש הדת. אילוצם של חסידי סאטמאר להתייצב לבדיקות הכשירות הראשוניות, שלא לצורך, כבר הוא כשלעצמו כופה עליהם לבצע חטא חמור המתבטא בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה, ולעבור בכך על-פי אמונתם על הציווי הדתי.

בעתירה מצויין כי מחלקת ייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית, טענה כי מדיניות הצבא אינה מכירה בהתנגדות מצפונית לחובת ההתייצבות להליכי רישום ובדיקה, וזאת תוך התעלמות מוחלטת מההסדרים הפוטרים נשים ובני מיעוטים מהתייצבות להליכי המיון הראשוניים כאשר מוגשות מטעמם בקשות לפטור מגיוס לצבא.

בג"ץ 6427/02: קהילה המופרדת באופן מוחלט מהמדינה ומהחלטותיה זכאית לפטור מחוקי חובה העלולים לקרוע אותם מעל הקהילה, גם באורח פיסי וגם באורח נפשי.

העתירה מתבססת בין היתר על פסיקת בג"ץ 6427/02 של המשנה לנשיא חשין, בו ציין כי קהילה אשר חיה את חייה כיחידה נפרדת ובאורח הרמטי מן החברה סביבה, ולא עוד אלא שחבריה אף דוחים כל עזרת- רווחה (public welfare) של המדינה הניתנת בכל דרך שהיא. אינם בוחרים בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, אין להם נציגים בכנסת, במועצותיהן של רשויות מקומיות ובממשלה, אינם משמשים פקידים בכירים במימשל המרכזי והמקומי, אינם משולבים ברשת הבריאות הממלכתית, נמנעים מלקבל הטבות כספיות והטבות אחרות מן המדינה ומן הרשויות המקומיות. זכאים הם לפטור מחוקי חובה שעלולים לקרוע אותם מעל הקהילה, גם באורח פיסי וגם באורח נפשי.

המוקש: חקיקה

לפי העתירה, למרות שבג"ץ קבע כי פטורים בכמויות גדולות ייעשו בחקיקה, אולם מאחר וחסידי סאטמאר מהווים קבוצה לא מאוד גדולה (החסידות עצמה מונה בארץ כאלף משפחות, וכלל החוגים השותפים להשקפתם הדתית לגבי הציונות והמדינה מונים כמה אלפי משפחות), והם פונים לבקש פטור מטעמי דת ואמונה. על-כן, בעניינם של חסידי סאטמאר אין כל צורך או חובה לעגן פטור זה בהסדר ראשוני, ודי במתן צווים פרטניים על-ידי שר הביטחון כמבוקש ברישא עתירה זו.

המוקש: שוויון בנטל

העותרים טוענם כי הנסיבות הייחודיות של חסידי סאטמאר, בעיקר העובדה שאינם זוכים – ולרצונם אינם זוכים – לתמיכות כספיות או אחרות מן המדינה כלל וכלל, מובילות למסקנה ששיח הזכות לשוויון אינו רלבנטי בענייננו. שהרי התבדלותם של חסידי סאטמאר מהחברה הישראלית, לרבות סירובם לבחור ולהיבחר, ממילא חוסמת להם את הדרך להשפיע על התנהלות המדינה ומהלכיה, לזכות לתמיכות, או ליהנות מתקצוב על-ידי המדינה.

התבדלות זו אשר פוגעת במישרין באינטרסים הכלכליים והפוליטיים של חסידי סאטמאר, בודאי מרעה את מצבם אל מול שאר הקבוצות בחברה הישראלית, ומכאן שלא ניתן להשוות אותם לקבוצות אחרות בחברה אשר זוכות לתמיכות ופריבילגיות.

לאור הנסיבות הייחודיות בהם מתאפיינת הקהילה טוענים העותרים כי סירובו של שר הביטחון להעניק לחסידי סאטמאר פטור משירות בצבא, יוצר פגיעה בזכותם של חסידי סאטמאר לפעול על-פי אמונתם הדתית האוסרת הכרה במדינה ובמוסדותיה, ומכאן שסירוב זה טומן בחובו פגיעה בזכות החוקתית לחופש הדת וכתוצאה מכך גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

על-כן, הימנעותו וסירובו של שר הביטחון להוציא תחת ידו צווים הפוטרים את חסידי סאטמאר מגיוס, מהווה פגיעה בזכותם החוקתית לחופש דת ואמונה, ובהתאם לכך גם פגיעה חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

העתירה המלאה שנחשפה בקו במערכה:

 

כזכור וכפי שנחשף ב'אידישע פוסט', משרד עורכי הדין בן-נתן ופומרנץ המתמחה בליטיגציה בתחום זכויות האדם ומייצגת את 'העדה החרדית', הגיש לוועדת זכויות האדם של האו"ם דו"ח הקובע כי מדינת ישראל פוגעת באופן חמור בזכותם של חברי הקהילה לחופש הדת והאמונה, הזכות לחופש ההתכנסות השלווה והאגודה וזכויותיהם המוגנות כמיעוט. העתירה האחרונה מתייחסת רק לחלק מהנקודות שמועלים בדו"ח, האם הצבא והפרקליטות יתייחסו לדו"ח?

2 תגובות

  1. חיים הגב

    שיעבירו את תשובת השופט לאום.
    זה חריג ומקומם.
    חצי שנה לאחר התאריך???

  2. רון הגב

    נו נפלו על שופט מזרוחניק מה הפלא

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן