יהושע זילברא. אם בייש חבירו על עובר בלאו ד"לֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", ורק המספר עובר בלאו זה, ודווקא בפניו (לאוין יד)
ב. אם בייש חבירו ברבים כרתוהו רז"ל מעולם הבא ואמרו: המלבין את פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא (לאוין יד)
ג. הזהירה תורה שלא להקניט ולהכאיב ליתום ואלמנה, שנאמר, "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן". ושיטת רש"י דהוא הדין בכל אדם שהוא אומלל גם כן יש לאו זה. ולאו זה קאי על המספר ודוקא בפניו. (לאוין טו)