חפץ חיים – הלימוד היומי – כ"ו שבט – יום חמישי

א. אם מתכוון בסיפור הלשון הרע והרכילות להחניף לשומע, וכגון שהוא יודע שיש לו על אותו פלוני שנאה מכבר עובר בלאו ד"לֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ" (לאוין טז)
ב. אם שומע לשון הרע, ואף מוסיף איזה תבות לפגם לפי שהמספר הוא אדם חשוב או שיש לו טובות, או שירא שיחזיקו אותו לאינו חכם. חשיב גם כן חנף  (לאוין טז)
ג. אם יודע, שאם יוכיחו יהיו דבריו נשמעין, חייב להוכיחו, ואם אינו מוכיחו נקרא גם הוא חנף (לאוין טז)
ד. גם במקום שאינו יכול להוכיחו אסור לו לסייעו, ואפי' יחשב כאינו חכם וכדומה, ואמרו חז"ל מוטב שיקרא אדם שוטה כל ימיו ואל ייקרא רשע שעה אחת לפני המקום (לאוין טז)
ה. שכיח שעל ידי שמספר הלשון הרע מוסיף לקללו, ופעמים הוא מקללו בשם (ואפילו בשפה אחרת), ועובר בלאו ד"לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (לאוין יז)
ו. סוף דבר: כשמספר לשון הרע עלול לעבור בי"ז לאוין, מהם שחייבים עליהם מיתה בידי שמים, והרבה מהן שנוגע בענין עולם הבא. וזהו כשמספר רק לישראל, אבם אם מלשין על ישראל בפני כותי, איסורו יותר גדול וחמור ונכנס לפעמים בכלל מסור (לאוין יז)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן