חפץ חיים – הלימוד היומי – ח' אדר א' – יום רביעי

א. אם בשל אי סיפור דברי הלשון הרע, נחשב בעיני חבריו כמשתגע, פשוט דאסור לספר לשון הרע, ועל זה וכיוצא בזה אמרו חז"ל "מוטב לאדם שיקרא שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום. ויהיה נכון לבו ובטוח, שבכך שהוא עומד על נפשו יקבל עבור זה מהשם יתברך שכר עד אין קץ, ולפום צערא אגרא (הל' לשה"ר, כלל א, סעיף ז)
ב. אמרו רז"ל: על כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלך ובריה יכולין לשער (הל' לשה"ר, כלל א, סעיף ז)  
ג. אם יהיה לבריות איבה ומריבה נגדו על כך שאין הוא מספר להם הלשון הרע, אסור לו לספר להם, ואין לו לחוש לאיבתם (הל' לשה"ר, כלל א, סעיף ז)
ד. איסור סיפור לשון הרע הוא בין בפה ובין בכתב. בים במפורש ובין ברמז, בכל גווני אסור (הל' לשה"ר, כלל א, סעיף ח) 
ה. גם אם כולל בדברי הגנאי שמדבר על חבירו גם את עצמו, ואפי' מקדים דברי הגנאי על עצמו, ג"כ בכלל לשון הרע הוא זה, ואסור (הל' לשה"ר, כלל א, סעיף ט)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן