חפץ חיים – הלימוד היומי – י"ג אדר א' – יום שני

א. גם לשון הרע שנתפרסם ברבים, אסור לקבלו לאמת (הל' לשה"ר, כלל ב, סעיף ט)
ב. גם דברים ששמעם כשנאמרו בפני שלשה, שאין עליו איסור כשמספר בדרך אגב, מכל מקום אסור לו להטעים הדברים, ולומר שהמעשה שנשמע על שמעון מתאים לו וכדו' (הל' לשה"ר, כלל ב, סעיף ט)
ג. אם אדם היה חוטא בעברו, וכבר חזר בתשובה, אפילו אם הדברים אמת ומפורסמים ברבים, אסור לגנותו ולבזותו, אפילו שלא בפניו ואפילו אינו מוסיף כלל על הדברים (הל' לשה"ר, כלל ב, סעיף ט) 
ד. מי שמפורסם על אבותיו של נהגו כשורה, ובנם אינו הולך בדרכם הרעה אסור לגנותו ולבזותו, אפילו שלא בפניו ואפילו הדברים אמת ואינו מוסיף כלל על הדברים המפורסמים כבר (הל' לשה"ר, כלל ב, סעיף ט)  
ה. גם דברים ששמעם כשנאמרו בפני שלשה, שאין עליו איסור כשמספר בדרך אגב, מכל מקום אם יודע שהשומע יקבל הדברים לאמת, או שיוסיף עוד דברים לגנאי על המסופר, אסור לומר לו שום רמז של גנאי. (הל' לשה"ר, כלל ב, סעיף י)
ו. השומר נפשו ירחק מקולא זו שעל פיה אם שומע בעצמו את דברי הגנאי כשנאמרו בפני שלשה, יכול לאומרם באקראי ושלא מתוך כוונה לפרסמם לחביריו. שכמעט אין מקום במציאות שעומד בכל התנאים, ובפרט שאף אם יצטרפו כל הפרטים, צריך עיון אם הלכה כדעה זו. (הל' לשה"ר, כלל ב, סעיף י)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן