"עשה למען תנוקות של בית רבן" | 12 שעות לסיום מגבית "יִזְכּוֹר אַהַבָתוֹ", 11 מליון ש"ח נתרמו באמצעות כ-30 אלף תורמים; האם יצליחו להעלות את היעד ל-30 מליון שקל?

אתמול בשעה 12 בצהריים יצא לדרך מגבית 'יזכור אהבתו' עבור מוסדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זיע"א, שפועלים עם עצמאות חינוך מוחלטת ללא כל תקצוב מהמדינה. אלפי ההורים משלמים מכיסם מאות שקלים מידי חודש, בכדי לממן את הוצאות בניהם לתלמוד תורה, אולם אין הקומץ משביע את הארי, כאשר אפי' למשכורות המלמדים והמורות, אין תשלומים אלו מספיקים. * יעד המגבית שהוצב מתחילה עמד על 15 מליון ש"ח, מתוכם נתרמו 11 מליון שקל ע"י 28,819 תורמים - עד להיום בשעה 12 בצהריים. * בעקבות השותפות והתמיכה הציבורית הרחבה מקווים מנהלי המגבית להעלות את רף היעד ל-30 מליון ש"ח עד להיום בשעה 12 בלילה, וזאת על מנת שיהיה ניתן לכסות את כל החובות שמסתרכים עד להיום על המוסדות הקדושים.

אתמול בשעה 12 בצהריים יצא לדרך מגבית 'יזכור אהבתו' עבור מוסדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זיע"א, שפועלים עם עצמאות חינוך מוחלטת ללא כל תקצוב מהמדינה. אלפי ההורים משלמים מכיסם מאות שקלים מידי חודש, בכדי לממן את הוצאות בניהם לתלמוד תורה, אולם אין הקומץ משביע את הארי, כאשר אפי' למשכורות המלמדים והמורות, אין תשלומים אלו מספיקים.

יעד המגבית שהוצב מתחילה עמד על 15 מליון ש"ח, מתוכם נתרמו 11 מליון שקל ע"י 28,819 תורמים – עד להיום בשעה 12 בצהריים. * לקראת המגבית אף יצאו מרנן ורבנן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א, ועמוד ההוראה הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, לחו"ל לאסיפת כספים עבור המוסדות.

יצויין כי המגבית פועלת באמצעות חברת צ'רדי במתכונת ולפיה במידה ולא מגיעים ליעד שהוצב, לא מתבצעת כלל גבייה באשראי. * בעקבות השותפות והתמיכה הציבורית הרחבה מקווים מנהלי המגבית להעלות את רף היעד ל-30 מליון ש"ח עד להיום בשעה 12 בלילה, וזאת על מנת שיהיה ניתן לכסות את כל החובות שמסתרכים עד להיום על המוסדות הקדושים.

אחד הדברים המיוחדים בקרן הזו, היא העובדה שהקרן מנוהלת באופן בלעדי על ידי מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א, עמוד ההוראה הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, הגאב"ד הגאון הגדול רבי צבי פרידמן שליט"א, ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א, והגאון הגדול רבי אשר הכהן דויטש שליט"א. הכספים נכנסים לחשבון הרשום על שם הרבנים כשרק לרבנים יש את האפשרות להוציא משם את הכסף. וגם חלוקת הכספים בין המוסדות והכוללים, גם תיקבע רק ע"י הרבנים.

"בכל השנים שקדמו, היו קיימים גם תלמודי תורה וישיבות שלא היתה להם שום תמיכה מהשלטונות. הקשר היחיד עם השלטון היה בנסיונות להחריב אותם. והכל היה תמיד במסירות נפש עצומה", אמר מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א, והסביר כי כאן בארץ ישראל הייתה תקופה שחשבנו שיהיה אפשר להמשיך באותה מסורת, של חינוך ללא התערבות, גם כשנקבל מימון מהשלטון, מימון שמגיע לנו בדין. "אבל כיום שרואים שזה לא כך, לכן חוזרים למה שהיה פעם, שציבור בני התורה וציבור בעלי הבתים אוהבי התורה, הם אלו שהחזיקו תמיד את המוסדות, יחד עם מסירות נפש של ראשי הישיבות"

מרן עמוד ההוראה הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך שליט"א הסביר בדבריו את חשיבות המוסדות על טהרת הקודש, ללא התערבות משרד החינוך ואמר כי "כל הדורות הקודמים היו ילדים חלושים יותר מהיום, ובכל זאת העבירו להם את התורה והמסורת, את כל העבר וכך גדלו תלמידי חכמים. קל וחומר שגם בדור שלנו אנחנו מצווים להמשיך את הדרך הזו ולמנוע את הקלקול שבא מהחוץ ע"י אלו שרוצים להחריב את החינוך. רק החינוך שהוא על טהרת הקודש ללא שום שינוי מדור דור, הוא זה שממשיך את המסורת הזו". והוסיף כי "כשמבקשים מכל אחד את המטבע, זה צריך להיות בגדר של 'מטבע של אש', לפי דרגת החמימות של כל אחד".

מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי צבי פרידמן שליט"א התייחס לכך, שהמגבית מהווה שעת מבחן מול השלטונות, אשר בודקים האם המגזר החרדי אכן יכול להחזיק לבד את מוסדותיו, במידה ובעז"ה נצליח הרי שזה יהיה נצחון על מזימותיהם להתערב בחינוך.

מרן הגאון הגדול רבי אשר הכהן דויטש שליט"א הסביר כי "אין כאן מטרה לחנך כדי לגדל עוד אנשים שיהיו במפלגת 'בני תורה', לא לגדל אנשים כדי שהציבור 'שלנו' יגדל. בוודאי יש עניין בגידול של הציבור, אבל לא כדי שזה יהיה הציבור 'שלנו', לא כדי ש'לנו' יהיו יותר אנשים. אלא כדי להרבות עוד חיילים לקדוש ברוך הוא, שילכו בדרך המסורה". והזהיר כי "קריסה חלילה של מוסד אחד, עלולה לגרום חס ושלום למפולת כללית".

הרב שמואל אלישיב, המנהל הלוגיסטי של המגבית הבינלאומית 'יזכור אהבתו' הסביר בראיון לעיתון 'הפלס' את הצורך הקריטי בהקמת המגבית: "אין זה סוד שמנהלי המוסדות היקרים עושים לילות כימים כדי לעמוד באתגר של החזקת המוסד מבחינה פיננסית. הם מרשתים את הארץ ויוצאים לעיתים תכופות גם מחוצה לה. במרוצת הזמן ומכורח הנסיבות, כל מנהל יוצר לעצמו תשתית אנושית ופיננסית בארץ ובעיקר בחו"ל שמאפשרת לו, פחות או יותר, להחזיק את הוצאות היומיום השוטפות. אבל קיים "בור" תקציבי מובנה, שאותו מנהלי המוסדות מתקשים לסגור. המדובר בהוצאות ההקמה. הקמת תלמוד תורה, למשל, כרוכה בהוצאות של כמיליון שקלים. שכירות מבנה, שיפוצים הכרחיים, ריהוט וציוד בסיסי. כולנו מכירים את מנהלי המוסדות, עסקנים שבכורח הנסיבות נתלשו מדף הגמרא, ללא תקציבים אישיים, בלי היכרות מוקדמת עם תורמים. אלו אנשים שרובם הגדול מעולם לא יצא קודם לכן את גבולות הארץ, והנה הם כבר מצויים בחובות שכאלו. גם אם המנהל הצליח בחו"ל מעל ומעבר למשוער, הסכומים שהשיג נבלעים בהוצאות השוטפות של שכירות, משכורות, חשמל וכדו'. את הוצאות ההקמה שלא כוסו צריך אי מי לגלגל. המישהו הזה הוא אותו אחד שצריך גם ליסוע לחו"ל. החוב הזה הוא אדיר, קשה, מצטבר ומתיש. לעיתים, סדר גודל שכזה עשוי להוביל למערבולת שגורמת לחוב לגדול ומוציא מכלל שליטה. וכאן נעוץ הקושי הגדול באמת".

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן