חפץ חיים – הלימוד היומי – כ"ו אדר א' – יום ראשון

א. אם עבר וסיפר לשון הרע על חבירו, ולא נתגנה או הוזק חבירו בעקבות סיפורו, תיקונו שיתחרט על לשעבר, יתודה ויקבל על עצמו בלב שלם על להבא שלא לעשות כן. (הל' לשה"ר, כלל ד, סעיף יב)
ב. אם נתגנה חבירו בעקבות סיפור הלשון הרע שלו, ונסבב לו על ידי זה היזק בגופו או בממונו או שהוצר לו על ידי זה, עליו לפייס גם את חבירו. ואפילו חבירו אינו יודע עדיין כלל מזה עליו לגלות לו מה שעשה נגדו שלא כדין. (הל' לשה"ר, כלל ד, סעיף יב)
ג. כמה יש לו לאדם ליזהר מלשון הרע, כי מי שמוטבע חס ושלום בזה, כמעט אי אפשר לו לשוב בתשובה, כי בודאי לא יזכור מספר הנפשות שפגע על ידי הלשון הרע שלו שיוכל לבקשם מהם סליחה. ואפי' מי שיזכור במחשבתו, רבים מהם לא יידעו ממעשיו, והוא יתבייש לגלות אזנם בזה. ואם חלילה דיבר בפגם משפחת ויזיק בזה כל הדורות הבאים אחריו, לא יוכל להשיג על זה מחילה. ועל כן יש להתרחק ממדה הגרוע הזאת מאוד, כדי שלא יהא חס ושלום מעוות לא יוכל לתקון (הל' לשה"ר, כלל ד, סעיף יב)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן