חפץ חיים – הלימוד היומי – כ"ז אדר א' – יום שני

א. אם רואה אדם שנמנע (ואפי' באופן קבוע) מלהיטיב לחבירו (כגון להלוותו), כיון שלא עשה רעה לחבירו, אלא שלא הטיב לו, אסור לגנותו ולבזותו. ואפילו אם הדברים אמת, וכל כוונתו לקנא לאמת ולא לגנותו חלילה, ג"כ אסור. (הל' לשה"ר, כלל ה, סעיף א')
ב. ואם מניעת הטובה היתה למספר בעצמו, בוודאי אסור אחר כך לילך ולגנותו עבור זה, והעובר על זה לבד שנכשל בעוון לשון הרע עוד נכשל בזה בלאו ד'לא תטור'. ואם מכון בספור ההוא לנקום ממנו עבור זה ולפרסם רע לבבו לפני אנשים, עובר גם כן בלאו דלא תקום. (הל' לשה"ר, כלל ה, סעיף ב')

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן