חפץ חיים – הלימוד היומי – ה' אדר ב' – יום שלישי

א. אם שמע דברי גנאי על חבירו (והוא איש בינוני, אשר יזהר מן החטא ופעמים יכשל בו, וכ"ש אם הוא איש ירא אלוקים), אך יש לצדד בהם לטובה ולרעה, אסור להאמין לדברי הגנאי, אלא יש לו לדון אותו לכף זכות. ואם הוא מסכים למספר בגנותו אפילו יודע שהמעשה אמת, לא די שעובר על בצדק תשפוט את עמיתך אלא הוא גם כן נכלל בשם מקבל לשון הרע, כיון שעל ידי שלא דן אותו לכף זכות ממילא נשתרבב עליו דברי הגנות.  (הל' לשה"ר, כלל ו', סעיף ז', ח')
ב. אם מגיע לפניו אדם שיצא מבית דין ומספר לחבירו הדין, ומסדר דברי זכותו לפניו ואומר לו ראה בעצמך איך שהדין עמי ובית דין פסקו מהיפך להיפך. אם יוכל להוציא מלב הבעל דין שלא יהיה עליו תעומות על הבית דין, ולהרחיב לפניו בדברי אמתלאות שעל הבית דין אין שום עולה חס ושלום, שהם פוסקים כפי המבואר בתורה הקדושה ע"פ הטענות ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ופעמים אף שהאמת עם האחד נסבב מן השמים לשני שיזכה בדין, ואפשר שמזלו גרם, ואין לו מה לדאוג ובודאי הקב"ה ישלים הגזילה ממקום אחר, וכיוצא בזה דברי ניחומים להסיר מלבו התרעומות שעל הבית דין. (הל' לשה"ר, כלל ו', סעיף ח')
ג. ואם רואה שלא יעזרו דברי הניחומים להסיר התרעומת מהמספר, עכ"פ יזהר השומע מלקבל דברי הגנות, כי הציווי של 'בצדק תשפוט עמיתך' ואיסור קבלת לשון הרע נאמר אפי' על סתם אדם מישראל וכ"ש על הבית דין, ובפרט בזה שהכף זכות נוטה הרבה ליודעי דת ודין, שהדין משתנה לפעמים מפני טענה וסברא אחת. וגם אם חכם הרבה הוא ורואה שהדין אם המספר, עליו לחשוב פן לא טען הדברים בבית הדין, ורק לאחר יציאתו נתיישב בדעתו שהיה לו לטעון כך וכך. (הל' לשה"ר, כלל ו', סעיף ח')
ד. ואם תלמיד חכם הוא, והפך כל צידי הענין, ואין לו על הבית דין שום זכות, עם כל זה אסור להחליט עליהם לאמר שאינם יודעים איך לפסוק דיני התורה, אלא יש לו לילך אל הרב או הבית דין, ולדרוש מאתם הטעם, אולי יראה לו שהמעשה לא היה, או יראה לו טעם דבריו מהיכן הוציא הפסק שלו, או יודה ויאמר טעיתי (הל' לשה"ר, כלל ו', סעיף ח') 
ה. מי שמחליט בליבו אחר סיפורו של חבירו שהרב או הבית דין לא דנו יפה, וטעות היתה בהוראתם, בלי דרישה וחקירת טעם הדבר מהבית דין עצמם, עובר על כמה גופי תורה ובפרט על איסור קבלת לשון הרע ועל לאו ד'לא תשא עליו חטא' וכפי שפירש הרמב"ם שיתוכח עם חברו על מה עשה לו כך וכך ולא שינקוט לו בלבו על זה. וכל הדן את חבירו לכף זכות דנין אותו מן השמים לכף זכות (הל' לשה"ר, כלל ו', סעיף ח')

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן