חפץ חיים – הלימוד היומי – ט"ו אדר ב' – יום שישי – פורים שמוקפים

א. אם אחד בא לבית דין לצעוק לפניהם על דבר גניבה שנגנב לו, ויש לו דברים הניכרים שפלוני הגנב, וגם בית דין בעצמם רואים הדברים הנכרים או שעדים העידו בפניהם דברים הנכרים, רשאים בית דין בהוראת שעה להכותו כדי שיודה בגניבתו. אבל ליחיד, או אפילו לבית דין שלא נתברר להם הדברים הנכרים כי אם על ידי התובע, בכל אופן אסור להם להכותו (הל' לשה"ר, כלל ז', סעיף י"ג)

ב. אם הולך לטובי העיר כשנגנב ממנו חפץ, ואומר להם שיש לו דברים הניכרים על פלוני שהוא הגנב, וטובי העיר עונשים אותו כדי שיודה, שלא כדין הם עושים,  דבכה"ג אפי' להאמין בלב אסור וכ"ש דלהכותו אסור. דאפילו אם ייחשבו כבית דין, עליהם לידע מתחילה שאכן נגנב, וגם שיראו את הדברים הנכרים בעצמם (או ע"י עדים), אבל לא שיסמכו על התובע (הל' לשה"ר, כלל ז', סעיף י"ד)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן