חפץ חיים – הלימוד היומי – י"ז אדר ב' – יום ראשון

א. איסור סיפור לשון הרע הוא גם על קטן, אם יסובב עליו היזק או יוצר לו בגלל הסיפור, וכגון שהוא יתום ומגדלים אותו אחרים בתוך ביתם, ועל ידי זה יוכל להיסבב שיגרשוהו מביתם. (הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף ג')

ב. אם מכוון בספור הגנאי על הקטן בשביל לסלק הנזק שבא על ידו או להדריך אותו בדרך ישרה מותר (ויזהר לאמת הסיפור בבירור לפני כן, ולא ימהר לסמוך על מה ששמע מאחרים), אך יזהר לראות הנולד על ידי סיפורו כי פעמים הרבה יוצא משפט מעוקל מענינים כאלו, כי לפעמים יזדמן שע"י שיגרש אותו המחזיקו יבו לסכנת נפשות או יצא לתרבות רעה ח"ו. (הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף ג')

ג. איסור סיפור לשון הרע הוא אפילו על עם הארץ, כי גם הוא בכלל עם ה' וצבאותיו שהוציאם ממצרים (הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף ד')

ד. אם מספר לשון הרע על תלמיד חכם עוונו גדול הרבה יותר, ולפעמים נכלל בכלל מבזה תלמיד חכם. ואיזהו תלמיד חכם, כל שראוי להורות ויגע בתורה, אע"פ שאינו מורה הוראה בעירו, וכל המבזהו אפילו בדברים בעלמא ואפילו שלא בפניו, עוון פלילי הוא וחיב נידוי על זה. ואם מורה הוראה בעירו ודאי איסור גדול עוד יותר הוא שמונע את הרבים מעבודת השם ועוד קלקולים השם ישמרנו (הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף ד')


השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן