חפץ חיים – הלימוד היומי – ג' אייר – יום רביעי

א. אסור לקבל רכילות על שום אדם מישראל (והיינו להאמין שהסיפור אמת), חוץ מעל אפיקורסים ומלשינים וכיוצא באלו שיצאו מכלל עמיתך. (הל' רכילות, כלל ח' סעיף ה'. הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף י"ג)
ב. אסור לשמוע רכילות אפילו מאביו ואמו ואנשי ביתו. ואם רואה אותם מספרים רכילות, לבד שמוזהר שלא לקבל דבריהם, צריך ג"כ למנוע אותם מעוון זה (ויעשה זאת בדרך כבוד). (הל' רכילות, כלל ח' סעיף ה'. הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף י"ד)
ג. יזהר האדם מאוד שלא לקבל דברי רכילות אפילו מאשתו, כי מלבד האיסור העצמי של קבלת רכילות, הוא מביא לעצמו על ידי זה צרות רבות, כי בראותה שבעלה מקבל דבריה בסבר פנים יפות תספר לו תמיד מענינים כאלו, ומביאתו על ידי זה לידי כעס ומצה ומריבה ודאבון נפש (הל' רכילות, כלל ח' סעיף ה')
ד. אמרו חז"ל כי מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס בעוונם, על כן יהא רגיל אדם תמיד בביתו להוכיח בעניני לשון הרע ורכילות, ויעשה זאת בלשון רכה, ויציע לפניהם את גודל העונש על זה לעתיד לבא וגודל השכר למי שנזהר בזה. והחשוב ביותר זה הדוגמא העצמית שאם חלילה ישמעו בני ביתו מפיו דברי גנאי לא יהיה לו אח"כ פתחון פה למנוע אותם מזה, כי על פי רוב הנהגת אנשי הבית תלויה בהנהגת בעל הבית בעצמו (הל' רכילות, כלל ח' סעיף ה'. הל' לשה"ר, כלל ח', סעיף י"ד)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן