חפץ חיים – הלימוד היומי – ז' אייר – יום ראשון

א. אם שמע לאחד שאומר כי בכוונתו לפגוע בפלוני במקום פלוני, והאיש המאיים מוחזק זה מכבר שהוא מתכוון למה שהוא מדבר ולא מגזם סתם, ובודאי בכוונתו לעשות כן – צריך להוכיחו, ואם לא יקבל תוכחתו צריך לילך למאוים ולהזהירו על כך, אולי יוכל להזה ממנו בכדי שלא יגיע לו הביוש או ההיזק. אולם צריך לעמוד בתנאים שביארנו לעיל, (שיתבונן שהדבר אכן רע, שלא יגדיל העוון יותר ממה שהוא, ושיכוון לתועלת). (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ג')
ב. ומ"מ, אף שמצווה רבה ובכלל הבאת שלום הוא, להזהיר את חבירו של ייפגע, עליו להתבונן קודם שתוצאת הסיפור תהיה מניעת הקטטה, כי לפעמים מצוי שכשיספר לו איך שעת פלוני לחרפו, יגבר עוד יותר הכעס שיש לו על אותו פלוני ויקדים עצמו לרוב עימו, ותבוא חס ושלום מחלוקת גדולה יותר. (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ד')
ג. אע"פ שציינו שבאופן שמוחזק האדם שמקיים איומיו, צריך להוכיחו קודם שיספר, שאפשר שע"י ההוכחה ישוב מדרכו ויימנע ממעשיו, מ"מ כל זה דוקא בדבר שמוגדר בזמן, שאז אפשר ותוכחתו תמנע הנזק. אבל אם מדובר בענין שנמשך זמן רב, ואפשר שאף אם יקבל תוכחתו עכשיו ויבטיחנו שלא יפגע בו, מ"מ אין זה מצוי שתועיל הוכחתו לשנותו עי"ז לאיש ישר כל כך עד שלא נצטרך להוכיחו עליו כלל, וע"כ צריך לספר הדבר לאותו פלוני. (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ג')

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן