חפץ חיים – הלימוד היומי – ח' אייר – יום שני

א. מה שהזכרנו שאם אחד רואה שחבירו רוצה להשתתף באיזה דבר עם אחר, ועל ידי השותפות יסובב לו עלי ידי זה ענין רע צריך לגלות לאותו האדם כדי להצילו מן הענין הרע (בכפוף לחמשה תנאים), היינו דוקא אם עדיין לא גמרו העיסקה ביניהם. אבל אם כבר גמרו העיסקה ביניהם, אסור לו לספר לו אם הוא יודע שמחמת דבורו יעשה לשכנגדו דבר היזק (וכגון שיחזור מהסיכום שביניהם). (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ה')
ב. אם עד אחד מעיד על הדברים, הרי גם בבית דין לא היה יכולת לחייב ממון על ידי דיבורו כי הוא עד אחד, ועל כן אם על ידי סיפורו יעשה חבירו מעשה, ואפילו לא יהא גרוע יותר מערך הדין שהיה יוצא בבית דין אילו שני עדים היו מעידים, הרי זה בכלל לשון הרע. (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ה')
ג. אם שני עדים מעידים על הדבר, שאילו היו הדברים נאמרים בפני בית דין היו מורים לעשות מעשה, והוא מספר הדברים לאדם שטבעו לעשות מעשה בעצמו, אע"פ שמכלל לשון הרע יצא, מכלל מסייע לידי עוברי עבירה לא יצא. (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ו')
ד. מאחר ואין מצוי כלל שידעו המספרים מעצמם מתחילה כל חלקי הדינים שייך בענין זה שישערו על ידי זה שמה שיעשה פלוני על ידי דיבורן יעשה רק כדין תורה, על כן יש ליזהו שלא לגלות שום ענין לאיש שטבעו לעשות מעשה בעצמו בלי רשות מבית דין. (הלכות רכילות כלל ט' סעיף ו')

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן