חפץ חיים – הלימוד היומי – ט' אייר – יום שלישי

א. אסור לגלות לחבירו מה שאחד גזלו, הזיקו או עשה לו שום רעה, אלא אם כן הוכיחו מקודם, וגם יושלמו בו התנאים הבאים:. א. שידע בבירור שגזלו (ולא ע"פ השמועה). ב. שיתבונן היטב מן הדין שהוא בכלל גזל. ג. שלא יגדיל העוולה יותר ממה שהיא. ד. שיכוון לתועלת ולא מצד שנאה. ה. אם יכול לסבב את התועלת באופן אחר מבלי שיצטרך לספר עליו בכל גווני אסור. ו. שלא יסובב למי שמספר עליו קלקול יותר מכפי שהיה חייב לזה על פי תורה. (הל' רכילות, כלל ט', סעיף ז)
ב. ודע, דאין חילוק בזה אם חבירו דורש מאיתו שיאמר לו, ובין אומר הדברים מעצמו. אלא: אם יושלמו הפרטים צריך להגיד לו אפילו אם אין שואל מאיתו, ואם לא ישלמו כל הפרטים, אסור לספר אפילו מפציר בו לספר. (הל' רכילות, כלל ט', סעיף ח)
ג. כבר ציינו לעיל, דדין רכילות נאמר גם כשמספר הדברים לאדם שלישי, וכגון שאומר חבירו כי ראובן דיבר בגנותו של שמעון, כי דברים כאלו גורמים אם נשמעו איש מפי איש לעורר מדנים בין ראובן לשמעון. וכל שכן שאסור לספר הדברים לבניו וקרוביו של מי שסופר בגנותו. (הל' רכילות, כלל ט', סעיף ט. וכלל ג', סעיף ג)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן