חפץ חיים – הלימוד היומי – י' אייר – יום רביעי

א. אם רואה אדם שרוצה להיכנס לחנות לקנות סחורה, והוא מתבונן שטבע האיש הזה שהוא תם ואיננו חריף להבין ערמומיות בני אדם, וגם הוא מכיר טבע בעל החנות שכל תשוקתו וחפצו להשיג איש כזה בשביל לרמותו (אם בסחורה, אם במדה ומשקל, ואם במחיר), צריך לספר לו את ענין החנות ההיא ולהזהירו שלא יכנס בה, אפי' כבר פסק אם בעל החנות שיקנה אצלו. והוא שיעמוד בתנאים שביארנו לעיל. (הל' רכילות, כלל ט', סעיף י)
ב. וכן אם הוא רואה בפירוש איך אחד רוצה לרמות לחבירו בסחורה, (היינו שמפתהו כי סחורה פלונית מפורסמת בעולם לאיכותית וטובה, והוא יודע שזה שקר, ואפילו שוה את המקח שהוא נותן), או במדות ובמשקלות, או בשווי המקח (כשההבדל הוא שישית המחיר, אבל בפחות מכן צ"ע), בודאי צריך לגלות לחבירו. והוא שיעמוד בתנאים שביארנו לעיל. (הל' רכילות, כלל ט', סעיף י)
ג. התנאים שביארנו לעיל: 1) שיתבונן מתחילה האם אכן הלקוח תם והמוכח ערמומי עם כוונת זדון. 2) שלא יגדיל את הענין יותר ממה שהוא. 3) שיכוון רק לתועלת, דהיינו להסיר הנזק, ולא מצד השנאה שכנגדו 4) אם יוכל לסובב התועלת ללא לספר דברי הרכילות, אסור לו לספר הרכילות. 5) שלא ייגרם להשכנדו רעה כי אם הסרת טובה. אולם אם יגרם לו רעה אסור לספר הדברים כי נצרכים לכך פרטים נוספים. (הל' רכילות, כלל ט', סעיף ב)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן