תורני | חפץ חיים – הלכות לשון הרע ורכילות (הלימוד היומי – ו' תשרי – שבת קודש)

א. בספר חפץ חיים מובאים הלכות לשון הרע ע"פ עיקרי ההלכה, ואף דברי הרבינו יונה שמובאים בו נסמכים על פי רוב מש"ס ופוסקים, ולא סמך החפץ חיים על דבריו לבד כי אם במקום שנשמע מדבריו איזה קולא (וכהאי גוונא משאר ספרי המוסר), אבל לחומרא כמעט רובו ככולו יש לדינים אלו עוד ראיות (הקדמה)
ב. אם ימצא הקורא איזה דבר שלא יהיה נראה לו בהשקפה ראשונה כי יאמר שהוא חומא בעלמא, אל ימהר להחליט כן עד שיעיין היטב במקור הדין, ובכל הכללים הנצרכים להלכה זו, כי אף אם יחסר לו כלל אחד מהלכה זו לא יבין שאר ההלכה לאשורו. (הקדמה)
ג. יוכל להיות שימצאו אנשים שרצונם ותשוקתם לתן דופי בחבריהם, והרגילו עצמם בעוון המר הזה, ואנשים כאלו כאשר ימצאו איזהו קולא בהלכות לשון הרע, לא ידקדקו כלל בפרטים הנצרכים לזה, ויתירו על ידי זה כמה דברים, ולא יהיה ליבם נוקפם בזה. אך אף על פי כן, כבר אמר כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם. (הקדמה)
ד. לא אמרינן בהלכות לשון הרע, מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים, שהרי דבר המפורש בתורה הוא. והתורה ירדה לסוף דעתו של אדם שבכוחו להיות נזהר מזה העוון. (הקדמה)
ה. איתא במדרש: אם יגעת הרבה בדבריהם, הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך. ואפשר שעל ידי שיעיינו בהלכות הלשון הרע, ויתבוננו בו, לא ישלוט כל כך היצר הרע בעוון זה. (הקדמה)