בנסיון להחדיר את הליב"ה: משרד החינוך מהדק את הפיקוח על ספרי הלימוד הנלמדים במוסדות החינוך

החל משנת הלימודים הבעל"ט: משרד החינוך ישלוט באופן מלא על רשימת הספרים הנלמדת בבית הספר, גם במסגרת המוכר שאינו רשמי. פרוייקט השאלת הספרים תיהפך לחובה * מוסדות שיורו לרכוש ספרים לא מאושרים, או יאפשרו למידה בהם ייענשו. * ע"מ שספר יאושר צריך כותב הספר להיות בעל תואר שני, דרישה המחריגה מיידית כל מורה מקצועית יראת שמיים שנשמעת להוראות גדולי התורה ואינה נזקקת להשתלמויות במכונים פסולים ובאקדמיות.

עם ההיערכות לשנת הלימודים החדשה, עולים נתונים חדשים וחמורים על היקף ההתערבות המחוז החרדי בספרי הלימוד המיועדים לציבור החרדי. מתברר כי בשנה הקרובה מתוכננת עליית מדרגה משמעותית בהידוק הפיקוח על ספרי העזר הנלמדים במערכת החינוך החרדית, במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי, וזאת תוך הסתמכות על פרויקט השאלת הספרים. כך מתפרסם ביום שישי האחרון בעיתון הפלס.

הגברת הפיקוח על ספרי הלימוד

פרויקט השאלת ספרי לימוד מוכר לציבור כמיזם חיובי למדי. הוא מניב חיסכון משמעותי למשק הבית בסעיף ההוצאות על ספרי הלימוד. אולם מסתבר שיש למיזם הזה גם צדדים נוספים. וכפתגם העממי "אין מתנות חינם".
כידוע, לפני 12 שנה ביקש משרד החינוך ליצור מערכת חינוך בעלת "תשתית חינוכית ותרבותית משותפת שבה מכנים משותפים חינוכיים וערכיים לכלל החברה בישראל באמצעות תוכנית יסוד מחייבת" זוהי "תוכנית הליב"ה" נגדה יצאו כל גדולי ישראל זצוק"ל ויבדל"א. כחלק בלתי נפרד מתוכנית הליב"ה ובמטרה להבטיח את יישומה, הוגבר הפיקוח על ספרי הלימוד שבאים לשימוש במוסדות החינוך.
כבר בשנת תשי"ג נקבע כי משרד החינוך הוא שיקבע את רשימת ספרי הלימוד המאושרים לשימוש במוסדות חינוך. אולם למעשה חובת הפיקוח על ספרי הלימוד נחשבה כ"אות מתה". כחלק מהפיקוח הרופף למדי על תכני הלימוד והתנהלותו של המוסד החינוכי בשטח, לא הייתה כל אכיפה וביקורת אלו ספרים נלמדים בפועל במערכת החינוך.
לפני שבע שנים, בעקבות מספר עתירות על תכנים "גזעניים" בספרי לימוד, נערכה ביקורת עומק במוסדות, שהעלתה כי קרוב לשלושים אחוזים מספרי הלימוד בכל שכבות הגיל אינם מאושרים על ידי משרד החינוך. במסמך שהפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכתב כי "אף שהשימוש הנרחב בספרי לימוד לא מאושרים ידוע למשרד החינוך שנים רבות, ומבקר המדינה הצביע עליו כבר לפני עשור, נראה כי לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים. מתשובת משרד החינוך על פנייתנו בעניין זה עולה כי בימים אלו הנהלת המשרד הנוכחית בוחנת את נתוני הבקרה אשר הוגשו לאחרונה ומגבשת את צעדיה"
למשרד החינוך היה ברור כי החלפת ספרים, שחלקם נכתבו בידי אנשי צוות בבית הספר ובמערכת החינוך, הינה תהליך מורכב, שהמשרד יתקשה לפקח באופן יעיל ואמין על ביצועו. משכך, הוחלט על שדרוג פרויקט השאלת הספרים.
התוכנית להשאלת ספרי הלימוד החלה את צעדיה הראשונים בשנת תש"ס, כ"פרויקט חברתי-קהילתי" בעיקרו. אולם רק בשנת תש"ע, בעקבות המבדק האמור לעיל, והמגמה הכללית של הידוק הפיקוח על מוסדות החינוך, הפך לכלי בידי משרד החינוך להטמעת השינויים הרצויים בתכני הלימוד.

המיזם הוולנטרי הופך לחובה כללית

משרד החינוך ככלל, נוהג בשנים האחרונות כלפי החינוך החרדי במדיניות שהולכת ומחמירה, מתוך ראיה כוללת שיסודה, כאמור, בפתגם העממי "אין מתנות חינם". כל תקציב, כל אישור, כל מיזם וכל הקצאה- שוברם בצידם. הם משמשים כפיתיון להכפפת החינוך החרדי לדרישות הגוברות מצד משרד החינוך.
עם הקמתו של "המחוז החרדי", גבר עוד יותר הפיקוח על מוסדות החינוך החרדים, ובמידה רבה עצמאותם התרוקנה מתוכנה; מפקחי המחוז החרדי מתערבים בתחומים רבים, מכפילים את דרישותיהם המעיקות, מציעים שינויים ומפעילים לחצים במגוון דרכים. במקביל נעשית בדיקה בשבע עיניים שכל דרישה של משרד החינוך, שהוצבה כתנאי לקבלת תקציבים- תבוצע במלואה.
בין הנושאים שנתונים במאבק ובכרסום מתמשך מצד משרד החינוך, הוא נושא ספרי הלימוד. הורים ומורים נוכחים לראות את התופעה כי ספרי לימוד וותיקים ומנופים כסולת נקייה, ששימשו שנים רבות את תלמידי בתי הספר החרדיים ותלמודי התורה נעלמים מהנוף ותחתם מגיעים ספרים חדשים ובלתי מוכרים. התחלופה בתחום ספרי הלימוד רק גוברת והולכת בקצב מסחרר, כשכמעט אף ספר וותיק לא נותר על כנו.
השינוי אינו מתבטא רק בהפקה שנית ומהודרת יותר מבחינת חיצונית מעלעול בתוכנם מתברר כי היה גם מי שדאג למחוק מתוכן הספרים תכנים מסוימים, להבליט תכנים אחרים ולשנות באופן יסודי את אופי ספרי הלימוד הנהוגים בציבור החרדי.

רפורמת הספרים: משרד החינוך בתכנית מקיפה להכתבת אופי ספרי הלימוד במערכת החינוך החרדי // תחקיר מזעזע

בחוזר מנכ"ל שנשלח למוסדות החינוך בחודש ניסן תשע"ז, אודות יישום תוכנית השאלת הספרים כמתוכנן לשנת הלימודים הקרובה, תשע"ח "משרד החינוך ממשיך גם השנה ברחבת התוכנית להשאלת ספרי לימוד, והשנה היא מחייבת את כלל בתי הספר בארץ". בהמשך נכתב כי "החל משנת הלימודים תשע"ח, כל בתי הספר מחויבים להצטרף למהלך". מדובר בבתי הספר הרשמיים, וכן המוכרים שאינם רשמיים, בכל הגילאים ובכל המגזרים.

עד לשנת לימודים זו, הייתה תוכנית השאלת הספרים בגדר "תוכנית רשות" שאינה מחייבת, וכעת היא הופכת לחובה. משפט זה נראה תמוה, וכי מדוע יש צורך לכפות מיזם כזה, שנועד במקורו להקל מהנטל התקציבי על משפחות התלמידים.
מנהלי מוסדות ואישי חינוך שבדקו את הנושא הגיעו למסקנה המדאיגה: למשרד החינוך ישנן מטרות נוספות בתוכנית ההשאלה. באמצעות התוכנית הותיקה והתמימה למראה, החליט המשרד לשלוט באופן מלא על רשימת הספרים הנלמדת בבית הספר.
בחוזר המנכ"ל המדובר, מוגדרים במפורש יעדי התוכנית. בין המטרות התמימות של הקלת נטל התשלומים, מתן הזדמנות שווה ושמירה על איכות הסביבה, נמצאת גם המטרה הבאה: "שיפור הליך הבקרה על מילוי הנחיות -משרד בנושא ספרי לימוד (לדוגמה: הקפדה על שימוש בספרי לימוד מאושרים על ידי משרד החינוך)".
האג׳נדה של משרד החינוך הפכה את התוכנית הוולונטרית לתוכנית חובה. מלכתחילה הייתה ההקלה התקציבית פיתיון בלבד שמינף את יכולתו של משרד החינוך לפקח על התכנים של ספרי הלימוד. כאשר מוסדות לימודים רבים "בלעו את הפיתיון", שיתפו פעילה עם מטרותיו של משרד החינוך והחליפו את ספרי הלימוד שהיו נהוגים בהם, גדל תאבונם של המפקחים, שהחליטו להעמיק את הפיקוח ולהחילו גם על אותם מוסדות שעד כה נמנעו מהשתתפות בתוכנית ההשאלה.
משמעות הדברים היא, שאם עד כה, יכול היה מוסד לימודים רשמי, או מוכר שאינו רשמי, שלא להשתתף בתוכנית ולשמור על עצמאותו בנושא ספרי הלימוד. משנת הלימודים הקרובה האפשרות הזו אינה קיימת עוד.

דרישות הרסניות כתנאי לאישור ספרי הלימוד

מאותה סיבה שמחנכים חרדיים יצרו ספרי לימוד נקיים מכל סיג וחדורים באווירה ראויה, החליטו מפקחי משרד החינוך להחדיר ספרים שונים בתכלית. בחוזר מנכ"ל מתאריך י"ד באייר תשע"ה, כתובות המילים הבאות: "חומרי למידה הם מרכיב חיוני ומהותי בתהליך ההוראה-למידה-הערכה. חומרי למידה איכותיים, בהלימה לתכניות הלימודים של משרד החינוך, מאפשרים גישה לידע, מקנים מיומנויות למידה ומזמנים אפשרויות תרגול בצד פיתוח מיומנויות חשיבה. לספרי הלימוד השפעה ארוכת טווח. לתכנים המובאים בהם יכולה להיות השפעה על עיצוב דעותיהם, אמונותיהם וערכיהם של התלמידים אזרחי המחר. אי לכך, המשרד רואה את עצמו אחראי לקיומם של חומרי למידה איכותיים בתחומי הדעת השונים וגיבש לשם כך נהלים להערכה של ספרי לימוד וחומרי למידה, כפי שיפורט להלן".
מחנכים שנחשפו לדברים אומרים בכאב: "אותה תובנה, שהדריכה את טובי המחנכים החרדיים, לפיה יש לבדוק היטב ׳בין השורות׳ וכי גם במסגרת לימודי חול יש להקפיד על שמירת עקרונותינו והחדרת ערכים ראויים, הפכה כעת לחרב ביד אויבינו. הללו החליטו להחדיר בספרי הלימוד ערכים פסולים ומעוותים בין השורות כדי לעצב את דעותיהם של התלמידים כרצונם".
חמורים לא פחות הם הדרישות הפדגוגיות לאישור. ספרים וחומרי למידה שהפיק משרד החינוך. קריטריונים אלה, שחלקם אין להם כל קשר ענייני לדרישות המקצוע, מצביעים על מגמה ברורה והרסנית של משרד החינוך. כהקדמה לדרישות הפדגוגיות, מצויץ כי "חומר למידה שלא יעמוד בדרישות הסף הפדגוגיות השונות, יוחזר למפתחים".
חלק בלתי נפרד מהקריטריונים הוא הדרישה כי "חומר הלמידה יכלול ייצוג נאות ולא סטריאוטיפי" של גברים ונשים, וכן "של כל המגזרים בחברה הישראלית, בהתאמה לדרישות תכנית הלימודים" ובנוסף "חומר הלמידה יהלום את ערכי מדינת ישראל ואת המטרת הקבועות בחוק החינוך".
כך נקבע כי כקריטריון מחייב לקבלת אישור לספר לימוד, יש למנות "עורך מגדר- מגזר" שיעבור על הספר ויוודא כי הוא מכיל "ייצוג נאות ונטול סטריאוטיפים" של גברים ונשים, בנים ובנות.

"גיור" שטחי לחומר למידה

דרישות אלו כה זרות לעולם החינוך החרדי, עד כי נראה כי אין להם כל שייכות של ממש למערכת החינוך החרדי. אולם בסעיפים הבאים מתמקד החוזר באופן ספציפי במוסדות הלימוד החרדיים, ומחיל עליהם ללא כל שינוי את הסעיפים המקוממים הללו.
תחת הכותרת "התאמת חומרי למידה למגזר החרדי" מופיע כי "חומרי למידה מאושרים יעברו תהליך הערכה, בנוסף לתהליך המפורט בחוזר זה, לשם התאמתם למוסדות החינוך של המחוז החרדי. ההתאמות תיעשינה על ידי נציגי המחוז החרדי בשיתוף פעולה עם מנהל תחום הדעת המתאים".
משמע, תהליך "ההתאמה" של ספרי הלימוד למוסדות החינוך החרדיים לא ייעשה כתהליך עומק היוצר בידול וריחוק של ממש מהסגנון החילוני, ומפקיע מתוכן את הדרישות המקוממות של "ייצוג שווה" ושל "ערכי מדינת ישראל". מדובר ב"גיור" שטחי ומזורז, שעיקרו, כמפורט בסעיף הבא: "שימוש בשמות יהודיים, איורים המותאמים להשקפת העולם החרדית, הימנעות מהכנסת דמויות מסרטים, שימוש במקורות יהודיים, עיתונים חרדיים וכדומה". שינויים חיצוניים אלו הינם נטולי משמעות, כשהם באים על בסיס כה מעוות וחמור של ערכים פסולים.
זאת ועוד, כאשר "המגיירים", המוכרים בעיני משרד החינוך כנציגי מערכת החינוך החרדית, הם לא אחרים מאשר מפקחי המחוז החרדי הנודע לשימצה, העובדים בשיתוף פעולה עם פרופסור בעל תואר אקדמאי בתחום הדעת המתאים – נקל להניח אלו "תיקונים חינוכיים" ייצאו מחבר מחנכים אלו.

סוף לעמצאות החינוך החרדי בבחירת ספרי הלימוד

מובן איפוא, כי התופעה של החלפת ספרי הלימוד אינה מתרחשת רק כחלק משיפור חזותי גרידא של חומרי הלמידה. היא משקפת תהליך עומק אותו מבקש משרד החינוך ליצור במטרה לשנות את אופיים של ספרי הלימוד הנלמדים במוסדות החינוך החרדיים.
יש לציין כי כחלק בלתי נפרד מהקריטריונים לאישור ספרי למידה, מופיעה הדרישה כי כותב הספר יהיה בעל תואר שני ממוסד אקדמאי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. דרישה זו מחריגה מיידית כל מורה מקצועית יראת שמיים שנשמעת להוראות גדולי התורה ואינה נזקקת להשתלמויות במכונים פסולים ובאקדמיות.
משרד החינוך גמר אומר לנקוט ביד קשה ביותר נגד שימוש בספרי לימוד עצמאיים, שאינם כפופים להוראות משרד החינוך. זאת אף אם מדובר בספרי לימוד מקצועיים ויעילים, ואף כאלו שנלמדים כבר שנים רבות במוסדות החינוך החרדיים.
באמצעות כותבים ועורכים אקדמיים ורצף של דרישות בעלות מגמה בולטת לשינוי פני הציבור החרדי ולניתוץ חומות ההתבדלות, מקווים הללו ליצור מהפכה של ממש בתכני הלימוד.
סעיף מיוחד הוקדש לנושא הפיקוח והאכיפה על יישום התקנות. כחלק מכך הוחל בקיום ביקורות מתמידות בבתי ספר כדי לוודא למידה בספרי לימוד מאושרים, כאשר מנגד, נקבעה ענישה מחמירה ביותר נגד מוסדות ומנהלים שיורו לרכוש ספרים לא מאושרים, או יאפשרו למידה בהם. בין הליכי הענישה
ניתן למנות: ביטול אישור ההעסקה של מנהל מוסד החינוך או התלייתו, ובמוסד חינוך רשמי – נקיטת הליכים משמעתיים נגד מנהל המוסד, ביטול רישיונו של מוסד החינוך, הפסקת העברתו של התקציב או הפחתתו.
כאמור, הנחיות אלו יצאו בשלהי שנת הלימודים תשע"ה. אישי חינוך ומנהלות מדווחים כי בעקבות הנחיות אלו, הורגשה הכבדה משמעותית בפיקוח על ספרי הלימוד, וחדשים לבקרים הוצבו דרישות שהפכו את שוק ספרי הלימוד החרדיים הכשרים למהדרין כמעט לנחלת העבר. "ניתן לומר", הם מציינים, "כי כל ספרי הלימוד החדשים שאושרו מאופיינים ברוח זרה ובמוטיבים שלא נראו בעבר כלל וכלל בספרי לימוד של הציבור החרדי".

רפורמת הספרים: משרד החינוך בתכנית מקיפה להכתבת אופי ספרי הלימוד במערכת החינוך החרדי // תחקיר מזעזע

חשוב להדגיש כי ההנחיות החדשות לשנת הלימודים תשע"ח הינן חמורות במיוחד שכן הן הופכות את פרויקט השאלת הספרים לחובה על כלל מוסדות החינוך הרשמי, והמוכר שאינו רשמי, ובכך סותמות את הגולל על עצמאותו של החינוך החרדי בבחירת ספרי הלימוד ומכפיפות אותו באופן מלא לרשימת הספרים המאושרים על ידי משרד החינוך, הבנויים על פי השקפות עולם פסולות ובמטרה לעצב את אישיות התלמיד על פי מטרות משרד החינוך, הרחוקות כרחוק מזרח ממערב ממטרותיו של החינוך הטהור.
אישי חינוך מסכמים כי אבן דרך זו, בתהליך ההתדרדרות של עצמאות החינוך החרדי, ממחישה את המתרחש כאשר מנהלי מוסדות מתפתים בעיניים עצומות להנחיות חדשות הכרוכות בתקציבי משרד החינוך, מבלי לבחון בשבע עיניים את מטרותיו. "היה על מנהלי המוסדות החרדיים לפקוח עיניים ולהבחין מבעוד מועד כי ספרי הלימוד הנכללים בפרויקט השאלת הספרים הם אך ורק כאלו החדורים ברוחות זרות ואינם מתאימים כלל לרוח החינוך החרדי הטהור. אם מלכתחילה היו עומדים על המשמר, מסרבים בתוקף להיכנע לפיתויי התקציב, ופועלים ללא חשש מכניסה לעימות חזיתי מול המשרד הממשלתי – לא היו מגיעים למצב כזה, שבו הרשות הופכת לחובה, וסמכויותיהם החינוכיות מצומצמות באופן כה דרסטי", הסבירו.
לסיום ביקשו לציין, כי תקוותם שמנהלי המוסדות יתעשתו לכל הפחות כעת, ויבדקו בערנות מוגברת את מטרותיהם של תוכניות מתוקצבות שונות ומשונות המוצעות להם, בטרם יהיה מאוחר.

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן