מחלוקות בוועדת החוץ והביטחון מנעו הצבעה על החמרה נוספת של תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות

התקנות החדשות כוללות בין היתר הגבלת מספר הלומדים המינימאלי הנדרש * החמרת הקריטריונים נובע כתוצאה מאישור חוק גיוס בני הישיבות המשודרג בקדנציה הנוכחית, הדורש למלאות מכסות ויעדים מקרב בני הישיבות. * חברי כנסת דרשו להוסיף לתקנות, כי ישיבות הקוראות לתלמידיהם שלא להתגייס לצבא יוסרו מרשימת הישיבות המאושרות

וועדת חוץ וביטחון דנה הבוקר בתקנות של שר הביטחון לצורך החמרת הקריטריונים ולצמצום מספר בני הישיבות הזכאים ללמוד תורה. החמרת הקריטריונים נובע כתוצאה מאישור חוק גיוס בני הישיבות המשודרג בקדנציה הנוכחית, הדורש למלאות מכסות ויעדים מקרב בני הישיבות.
התקנות החדשות כוללות הוראות בדבר הליך הגשת הבקשה והליך ההכרה בישיבה, לרבות מספר הלומדים המינימאלי הנדרש להכרה ולוחות הזמנים להגשת הבקשות ומתן המענה ממשרד הביטחון. כן כוללות התקנות הוראות לגבי סיום פעילותה של ישיבה, הוראות לגבי אמות המידה להסרת ישיבה מרשימת הישיבות והליך ההסרה, ועוד.

התקנות

כך למשל, נקבע (פרק ד, 4, א) כי בישיבה נדרש כי יהיו לפחות 35 תלמידים כשמתוכם 25 לפחות דחויי שירות (עד גיל 24) והחל מא' באלול התשע"ט נדרש כי יהיו במוסד הלימודים לפחות 40 תלמידים [בישיבה שלא נכללה ברשימה ביום הקובע בשנת הלימודים הראשונה נדרש לפחות 20 תלמידים כשמתוכם לפחות 10 דחויי שרות, ומהשנה השלישית נדרש 40 תלמידים כשמתוכם לפחות 25 דחויי שירות]
תקנה זו פוגעת אנושות בישיבות לבעלי תשובה .
ובכוללים נדרש כי יהיו לפחות 15 תלמידים כשמתוכם לפחות 5 דחויי שירות והחל מא' באלול ה'תשפ"ב 18 תלמידים כשמתוכם לפחות 10 דחויי שירות [בכולל שלא נכלל ברשימה ביום הקובע בשנת הלימודים הראשונה נדרש לפחות 15 תלמידים כשמתוכם לפחות 10 דחויי שרות, ומהשנה השלישית נדרש 18 תלמידים כשמתוכם לפחות 10 דחויי שירות]
תקנה זו פוגעת אנושות בכוללים הקטנים, בהם גם אם יהיו מספר התלמידים הנדרש בכלל, אך יקשה לעמוד במינימום תלמידים המוגדרים כדחויי שרות.
נ.ב. בסעיף 6, ב, נכתב: כי רשאי השר לקבוע רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 3 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בה לא תחול הוראות תקנה 4(א) ותוכר בו ישיבה אף אם אינה עומדת בהוראות התקנה האמורה.
דוגמא נוספת, בו מנסה משרד הבטחון להתערב גם בתכני הלימוד בישיבות (פרק ד, 6, 3): (3) ראש הישיבה הצהיר כי תכני הלימוד בישיבה כוללים לימודי קודש ובין היתר, תורה בכתב, תורה שבעל פה, מוסר וחינוך לקיום תורה ומצוות בדרכי נועם.
בפרק ה', א (1), נכתב, כי במידה ו"שיעור של 20% מקרב התלמידים דחויי השירות בישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו־5 לחוק" יכול שר הביטחון להסיר את הישיבה מרשימת הזכאים לדיחוי. ובכך מטרתו להפעיל לחץ על הישיבות לחייב את בני הישיבה המסרבים לשתף פעולה עם חוק גיוס בני הישיבות לפעול בניגוד לדתם ואמונתם.
בפרק ה', א (5) נכתב כי "קריאה לאלימות או לפעילות פלילית על ידי סגל הישיבה הבכיר" מהווה סיבה להסרת הישיבה מהרשימה המאושרת, כשכמובן מטרת התקנה הים לנסות להשתיק את ראשי הישיבות, כיון שבמידה ואיש סגל בכיר יקרא למחות נגד גיוס חרדים, ייחשב מצד שר הבטחון לעילה להסרה.
נ.ב. לכאורה, מכיון שקריאה לאלימות הופרד מ'פעילות פלילית' הרי שקריאה לאלימות נאסרת גם במידה ומדובר באופן שאינו נחשב כאיסור פלילי, וכגון מחאה מילולית שמבחינת האנטישמים במידה והוא מבוצע נגד עוקרי דת הוא נחשב לאלימות.

המחלוקות בוועדה

במהלך הישיבה הבוקר, דרש ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) כי יוכנס סעיף אשר מאפשר צעדים גם נגד ישיבה שבכיר בה יוצא נגד הגיוס ונגד צה"ל, וח"כ עפר שלח (יש עתיד) דרש כי קריאות לסירוב פקודה, השתמטות מגיוס ופגיעה בחיילי צה"ל ומפקדיו, כולן יכללו הן בשיקול הדעת להסרה מהרשימה, והן בשלב הבחינה אם לכלול את אותה ישיבה ברשימה מלכתחילה.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הגיב: "אם כך, אני סבור שצריך להחיל סנקציות גם על אוניברסיטאות שראשיהן ומרצים בכירים בהן יוצאים נגד צה"ל ונגד הגיוס". ח"כ שלח העיר "אוניברסיטאות עדיין לא מזכות בדחיית שירות בצה"ל" וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) השיבה לכך "עתודאים הם בדחיית שירות, ואולי לא נכון שצה"ל ישלח אותם ללמוד באוניברסיטאות שמגנות את צה"ל".
ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) הוסיף: "עד שבמל"ג ובמשרד החינוך לא ידונו במוסדות בהם ה'נכבה' היא נר לרגלם, בשם החופש האקדמי, אני לא מוכן לדון על זה כאן. הם נהנים ממנעמים של תקציבים ועזרה מהמדינה, ולא מבטלים את זה אם מנהל המוסד אומר שיש או אין כיבוש, אז לא יעלה על הדעת שמשרד הביטחון יחליט מי יעמוד בראש ישיבת פוניבז'. אם צריך, שנגד אותם אנשים יאכפו זאת דרך חוק העונשין הקיים, ולא להכניס פה דברים שאין להם קשר".
פרופ' אביעד הכהן, היועץ המשפטי לאיגוד ישיבות ההסדר: "יש בכך להטיל הגבלות על חופש הביטוי, שראוי ויעשו בחקיקה ראשית, ולא דרך תקנות".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "הרשעה פלילית זה דבר חלוט, אבל כאשר מקבלים החלטות על סמך בחינה של התבטאות, אם היא ראויה או לא, חייבים עוגן הרבה יותר מוצק. להסיר הכרה בישיבה, או למנוע את תחילת עבודתה, בשל אמירות ערכיות, דורשים נוסחים ברור לחלוטין, וכרגע הנוסח אינו מספיק חד באשר לסמכויות שר הביטחון שאנו מתבקשים לאשר כאן. אני מבקש כי יתגבשו הסכמות ונוסח ברור עד לישיבתנו הבאה, ובזה נעסוק, על מנת שנוכל להצביע.

נוסח לדיון – 12.7.2017

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן