היועמ"ש של ועדת חוץ ובטחון במסמך רשמי: החל מ-2019, יעדי הגיוס שקבעה הממשלה מחייבים

בתשובת המדינה לבג"ץ הודגש כי בהתאם לחוק גיוס בני הישיבות המשודרג שאושר בקדנציה הנוכחית, החל מ-30.6.2023, יתבטל כליל הסדר הדחייה ותחול משפטית, חובת הגיוס הכללית. חקיקה המבטאת החמרה בחוק הנוכחי לעומת החוק שעבר בתקופת לפיד לפיו ניתן להנציח הסדר פטור כלשהו גם בהמשך ביחס ל-1800 "מתמידים"

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, העבירה השבוע לחברי הוועדה סקירה על מתווה חוק הגיוס ולוח הזמנים של החוק, זאת על רקע הדיונים שאמורים לקיים חברי הועדה בענין התקנות החדשות שהוגשו לועדה ע"י שר הביטחון.
המסמך שהוגש מפרט את המתווה של החקיקה הראשונית שהתקבלה בקדנציה הקודמת, בתוספת התיקונים לחוק שהתקבלו בעת אישורו מחדש לפני כשנה וחצי.
היועצת המשפטית של הועדה, עו"ד פרנקל-שור, ליוותה את כל מהלכי חקיקת חוק הגיוס במתכונתו בוועדת שקד, וגם עסקה בניסוח חוק הגיוס שאישרה הממשלה הנוכחית, כשהיא מלווה את הליכי החקיקה שהתקיימו בשנה שעברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
במסמך שהוגש השבוע לחברי הועדה מציגה היועצת המשפטית את כל שלבי חוק הגיוס ב'תקופות ההסתגלות' שמעצבות את מתווה החוק וקובעת שוב, כי המשמעות המשפטית של החוק היא, שהחל משנת הגיוס 2019, שר הביטחון יהיה מוגבל בסמכותו להעניק דיחוי משירות צבאי לכלל בני ישיבות, וכי הדבר יהיה תלוי בעמידה ביעדי הגיוס. במסמך שנמסר על ידה השבוע נכתב בענין זה: "החל מ-2019, מותנה המשך דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות אחרי גיל 21 בעמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה".
יצויין שבדיונים שקיימה ועדת חוץ הביטחון ערב אישור החוק בקדנציה הנוכחית, אמרה היועצת המשפטית עו"ד פרנקל־שור, כי מאותה תקופה ואילך "הפרמטר היחיד להפעלת שיקול דעתו של שר הביטחון הוא בשים לב ליעד השנתי הכולל שקבעה הממשלה".

"סמכות שר הביטחון תוגבל למכסות, על בסיס יעדי הגיוס"

כזכור, תשובות המדינה לבג"ץ שפורסמו בשנה שעברה, שמו קץ לפולמוס בין משפטנים, פרשנים ופוליטיקאים, באשר למשמעות הסעיף הידוע בחוק החדש (תיקון מספר 21 לחוק שירות ביטחון), הקובע כי בשנים הבאות, בעת "תקופת הסתגלות השניה" משתנה באופן דרמטי המשמעות של יעדי הגיוס, ומאז והלאה יוכל שר הביטחון להעניק
דיחויים לבני הישיבות אך ורק "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה". התשובה לבג"ץ קבעה באופן ברור כי סמכות השר תוגבל והוא לא יוכל להעניק דיחויים לכלל בני הישיבות, משום שהיעדים השנתיים יהפכו למכסות מחייבות.
בתשובת הכנסת לבג"ץ נכתב כי "הממשלה הבהירה כי הסדר זה מתפרש על-ידה כהסדר הקובע מעין מכסות גיוס שנתיות, הנגזרות מיעדי הגיוס, ושר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולהעניק דחיות שירות רק למספר תחום של תלמידי ישיבות בהתאם למכסות אלה".
בתשובת הכנסת מצוטטים דברים שנאמרו בישיבת ועדת החוץ והבטחון שבה התבקשו חוות דעת משפטיות למשמעות הסעיף לפיו בתקופת ההסתגלות השניה יוכל שר הביטחון לפטור את בני הישיבות משירות צבאי "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה". היועץ המשפטי למערכת הביטחון הסביר באותו דיון, כי על-פי סעיף זה שיקול דעתו של שר הביטחון יוגבל והוא לא יוכל להוביל לסטייה משמעותית מיעדי הגיוס (ולכל היותר יוכל השר להגביל את הדיחויים במספר הקרוב מאוד ליעדי הגיוס, אבל רק בצמידות למספרים שנקבעו וללא חריגה של ממש).
בתשובת הממשלה נאמר, כי "לפי תיקון 21, בתקופת ההסתגלות השניה, אי עמידה ביעדי הגיוס משליכה במישרין על האפשרות להוסיף וליתן דחיות שירות", כך שעם כניסתה לתוקף של תקופת ההסתגלות השניה, יעדי הגיוס הופכים למעשה למכסה מגבילה ־ "הרלוונטית לא רק לרשויות ־ אלא גם לציבור החרדי".
תשובת הכנסת מציינת, כי מדובר בפרשנות משפטית מוסכמת שאין עליה חולק. "הן במהלך הליכי החקיקה בכנסת והן בתשובת המדינה לבג"ץ הבהירו נציגי המדינה כי המשמעות של ההוראה האמורה היא ששיקול דעתו של שר הביטחון מוגבל… במלים אחרות, על-פי ההסדר שאושר, בתקופת ההסתגלות השנייה שר הביטחון יוכל להעניק דחיות שירות רק בהיקף שיבטיח עמידה במעין מכסות הנקבעות על בסיס יעדי הגיוס".

החקיקה הנוכחית בדוח החקיקה של ממשלת לפיד

הכנסת גם הסבירה אז בתשובתה לבג"ץ, כי המשמעות היא, שבמהלך השנים יילך ויצטמצם מספר הדיחויים שיוכל שר הביטחון לתת, עד שלמעשה המצב ישתווה לחקיקה הקודמת, שקבעה כי בעתיד יהיו מרבית בני הישיבות חייבים בגיוס לצבא, (מלבד 1800 "מתמידים").
וכך נכתב במסמך המשפטי שהוגש לבג"ץ: "נוכח הדרישה החקיקתית כי מכסות הגיוס ימשיכו ויעלו מדי שנה, אזי מספר דחיות השירות שרשאי שר הביטחון לתת בתקופת ההסתגלות השנייה אמור להצטמצם בהדרגה, ובהתאם גם הפער שבין מספר זה ובין מספרם של 'המתמידים' (1,800 תלמידי ישיבות, שנקבעו בתיקון מס' 19) ילך ויקטן. על כן, גם במובן זה, על אף המשמעות הסמלית והציבורית הכרוכה במעבר מן ההסדר הקבוע בתיקון מס' 19 להסדר שנקבע בתיקון מס' 21, הפער המעשי שבין שני ההסדרים אמור להצטמצם עם השנים".
בנוסף ציינה תשובת המדינה, כי כהמשך למגמה זו קובעת החקיקה החדשה גם מועד שבו יפקע הסדר הדיחוי לחלוטין ותחול חובת גיוס כללית על בני הישיבות. "המעבר לתקופת הסתגלות השניה משקף עליית מדרגה והקשחה של הדין ־ אל מול רשויות המדינה, אל מול רשויות הציבור, וממילא גם אל מול כל אחד מיחידיו של אותו ציבור. מגמת הקשחת הדין ממשיכה בכך שהמחוקק מגביל את ההסדר אל מול הציבור החרדי ותוחם אותו כהוראת שעה שתפוג ביום 30.6.2023, או אז יתבטל ההסדר ותחול, משפטית, חובת הגיוס הכללית".
תשובות הכנסת והמדינה הדגישו, כי בנקודה זו חוללה החקיקה החדשה שהתקבלה בקדנציה זו שינוי הצהרתי משמעו־ תי מהחוק הקודם ובכך החמירה במידה מסוימת את מעמדם העקרוני של בני הישיבות, בכך שהבהירה שלא ניתן להנציח הסדר שימנע לאורך שנים את מימוש העיקרון המוחלט של שידון בנטל. החוק החדש מבטל את מה שנקבע בחוק הקודם לפיו ניתן להנציח הסדר פטור כלשהו לאורך השנים (ביחס ל-1800 "מתמידים"), ומעתה, על-פי תיקון מס' 21, כל החקיקה תהיה כ"הוראת שעה" ותקופת ההסתגלות השנייה תימשך עד ליום 30.6.2023 ואז יפקע ההסדר בכללותו.
בתשובת המדינה נאמר: "תיקון 21 ריכך במידה מסוימת את הוראותיו של תיקון 19, אלא שזאת תוך שהוא הפך את ההסדר כולו להוראת שעה מהותית; ובעיקר האריך את התהליך ואת השלביות לקידום השיוויון בנטל תוך שהוא לא ביטל את הוראותיו העיקריות של תיקון 19 שרובן המכריע נותרו בעינן, גם אם לתקופה קצובה".
"עם פקיעתה של תקופת ההסתגלות השניה תחול, משפטית, חובת שירות מלאה על כלל יוצאי הצבא. בכך מהווה החוק שבפנינו הוראת שעה; מעין הסדרת מעבר תהליכית ביחס לשילובם של בני האוכלוסייה החרדית בשירות". (ההדגשות ־ במקור).
כאמור המדינה הבהירה בתשובתה מי קודם לכן, בתקופת ההסתגלות השניה, חוזרת ומבהירה את המיגבלה החוקית שהוטלה על סמכות שר הביטחון ביחס להענקת דיחויים לבני הישיבות: "ככל שלא תהא עמידה ביעדים לאחר מיצוי כל הפעולות הרבות לקידום השילוב, קובע החוק 'אבן דרך' עם כניסתה של תקופת ההסתגלות השניה לתוקפה ־ הפיכת יעדי הגיוס למעין מכסות".

סקירת הצוות המשפטי של וועדת חוץ ובטחון

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן