גדולי ישראל במכתב חריף: חובת הציבור כולו לפעול בכל הדרכים נגד ציידי הנשמות כי גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית

"יש להזהיר מפניהם ולמחות נגדם בכל כח ולגלות קלונם ברבים לבל יקבלו דריסת רגל במקומותינו פן ידיחו נפש צאצאינו כדרכי המיסיונרים שכל תשוקתם לצוד נפשות ולהעבירם על דתם ועל דעתם" * "רשעים כים נרגש והשקט לא יוכלו, והחלו להתנכל באכזריות ולהטיל מורא ופחד שוא על כלל העוסקים במלאכת הקודש ע"י שמתעללים באברכים חשובים ומשפחותיהם בהאשמות כזב ודברי הבל ובניצול סעיפים שונים ומשונים אשר חטטו למצוא בחוקיהם, והשליכו את האברכים שליט"א לכלא בהשפלה איומה וצער נורא"

על רקע רדיפת השלטונות נגד חרדים המוחים במיסיונריים המסתובבים בתוככי השכונות החרדיות בנסיון להשפיע על הנוער, וגלי פשיטות ומעצרים המבוצעים באישון לילה נגד אברכים חשובים הפועלים למען בני הישיבות, ונגד הגיוס לצבא. הננו להביא את פסק ההלכה מחודש שבט תשע"ז שהתפרסם תחת הכותרת "פסק הלכה ע״פ דעת תורתנו הקדושה, על דבר המסיתים ומדיחים להתגייס לשירות צבאי ולאומי ואזרחי, שדינם כמחטיאי הרבים ויש להוקיעם ולהרחיקם מתוכנו", בו עמדו גדולי התורה גדולי התורה שליט"א, על הצורך להוקיע את המסיונרים ושלא לחוש מפני הרדיפות השלטוניות, כשגדולי התורה מדגישים במכתבם כי "חובת הציבור כולו שלא לנוח ושלא לשקוט עד אשר יעזבונו לנפשנו ויפסיקו לארוב לנפשות צאצאינו בכל מקום שהם. ויש לפעול בזה בכל הדרכים כי גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית".
וכך כותבים גדולי התורה במכתבם:

"לב מי לא יחרד בראותנו כי הנה אויבי ד' יהמיון ומשנאי התורה נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך, באומרם לכו ונכחידם ח"ו ולא ייזכר שם קדושת ישראל עוד.
וכבר נודע ופירסמו לעין כל את מזימותיהם שמטרתן ותכליתן לשנות את כל צורת צימר החרדים לדבר ד' ולעקור התורה והיהדות ולהחריב כל צורת עם ההורה. ולצורך כך הקימו מקומות מיוחדים בצבא ובשירות לאומי ואזרחי וכדר ללכוד ברשתם נפשות יקרות על מנת שיהיו כפופים לשלטונם ורוחם ותרבותם הרעה וכבר רבים חללים הפילו.
ועוסקים בכל כוחם להסית ולהדיח בחורים ואברכים לעוקרם ממקום גידולם ולאבד נפשם לנצח ח"ו ובידוע שכל הנופל בידם הרי זה מעוות לא יוכל לתקון וכל באיה לא ישובון עוד. ובכל יום ויום צדים צעדינו ללטוש עיניהם על צעירינו, ולצורך כך ייסדו כל מיני גופים המיועדים לכך ופועלים בכל הדרכים בגלוי ובסתר בכח השלטון והממון ובלבד שיעלה בידם ללכוד נשמות טהורות ולהרוס כל החומה המבדלת בין שומרי התורה לבין תהום הכפירה ותרבות אנשים חטאים.
וכבר אמרו רז"ל שהמחטיאו לאדם קשה מן ההורגו, ודרשו עה"פ ואת כל שללה תקבוץ ועה"פ ונתצתם את מזבחותם. והרי דברים קל וחומר ומה אם עצים ואבנים כך. אדם שהוא גורם להחטיא את חברו ומטהו מדרך טובה לדרך רעה ומדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה. ודינם של מחטיאי הרבים שהם נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים. וביאר רבינו יונה בשע"ת שער ג' כי הם שונאי השם כאשר תאמר כי האנשים המשחיתים ערי המלך או כרמיו ופרדסיו כי הם שונאי המלך.
וכתב הרמב"ם בפ"א הל י"ג מהלכות רוצח ושמירת נפש. שכל היכול להציל חברו ולא הציל. ובכלל זה מי ששמע מוסרים מחשבים על חברו רעה או טומנין לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו. שעובר על לא תעמוד על דם רעך. (וה"ה כמחטיאו שהוא יותר מן ההורגו. כמבואר במעשה רקח שם בהל' ט"ו ובשו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' ר"ד).
וכבר נפסק להלכה בביאוה"ל סימן א' אבל אם הוא עומד במקום שיש וכו' ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר וע"י זה יעבירו את העם מרצון ה' וכו' מצוה לשנאותם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בבל מה שיוכל, ודהמע"ה אמר הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים וגו'.
ואיככה נוכל לעמוד מנגד ולומר שלום עלי נפשי בראותנו כל זאת הייעשה כן במקומותינו. לצוד נפשות יקרות באיומים ופיתויים. ומה יעשה הבן ולא יחטא. ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי וגם דמו הנה נדרש, דמו ודם זרעיותיו לנצח.
ועל כן פשיטא שכל העוסקים ללכוד נפשות בכל אופן שהוא הוציאו עצמם במעשיהם מכלל החרדים לדבר ה' ויש להזהיר מפניהם ולמחות נגדם בכל כח ולגלות קלונם ברבים לבל יקבלו דריסת רגל במקומותינו פן ידיחו נפש צאצאינו כדרכי המיסיונרים שכל תשוקתם לצוד נפשות ולהעבירם על דתם ועל דעתם.
והנה כבר נתעוררו מאחב"י לעסוק במצוה רבה זו ולהתריע מפני מחטיאי הרבים כדי להציל את הנופלים בידם ולהוציא בלעם מפיהם. אמנם הרשעים כים נרגש והשקט לא יוכלו, והחלו להתנכל באכזריות ולהטיל מורא ופחד שוא על כלל העוסקים במלאכת הקודש ע"י שמתעללים באברכים חשובים ומשפחותיהם בהאשמות כזב ודברי הבל ובניצול סעיפים שונים ומשונים אשר חטטו למצוא בחוקיהם, והשליכו את האברכים שליט"א לכלא בהשפלה איומה וצער נורא. אוי לנו שכך עלתה בימינו! וכל מטרתם בזה היא להטיל אימתם ולהשתיק קול המחאה עד אשר לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ח"ו.
היתכן כדבר הזה, לבוא אל תוך בתינו ולהתגנב למקומותינו ולנסות לגזול נפשות ילדינו ולהעבירם על דתם ח"ו – ועוד יפריעונו מלהציל הנפשות העשוקות וימנעונו לזעוק מרה נגד פשע בל יכופר כזה.
על כן באנו בזה בקריאה גלויה לראשי השלטון: עד מתי תרדפונו. הרפו ידיכם מהיהדות הנאמנה. הניחו לשומרי הגחלת אשר בזכותם כל קיומנו. כי היה לא תהיה. יידע כל הרודף את העוסקים במצוה זו כי אותם אברכים יקרים אינם פועלים בהצלת הנפשות כאנשים פרטיים אלא הם שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן, שלוחי הציבור כולו.
ולעוסקים במסי"נ נבוא בברכה נאמנה: תחזקנה ידיכם, אל תיראו ואל תחתו. אדרבה. ירבו כמותכם בישראל כי חובת הציבור כולו שלא לנוח ושלא לשקוט עד אשר יעזבונו לנפשנו ויפסיקו לארוב לנפשות צאצאינו בכל מקום שהם. ויש לפעול בזה בכל הדרכים כי גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית.
והקב"ה יגדור פרצותינו וכל הרשעה כרגע תאבד ועולתה תקפוץ פיה ומלאה הארץ דעה את ד' בב"א".

על המכתב חתומים, הגאונים הגדולים:
רבי שמואל אויערבאך, רבי צבי פרידמן, רבי צבי רוטברג, רבי שמואל מרקוביץ, רבי יהושע ארנברג, רבי אשר דויטש, רבי אברהם דב אויערבאך, רבי צבי שינקר, רבי בן ציון בורודיאנסקי, רבי דב אהרן זלזניק, רבי אליעזר הלוי דינר, רבי אליהו טופיק, רבי זאב שפירא, רבי שמואל אריה לוין, רבי משה שמידע, רב ברוך שמואל דויטש, ורבי יהודה ארי׳ הרשלר
הגאון הגדול רבי יהודה צדקה, הצטרף למכתב והוסיף:

זה ברור שכל הרבנים מנהיגי הדור שליט"א דעתם שאסור בהחלט לפתות לילך לצבא והתורה היא המגינה ולכן יש ליזהר שלא להתפתות

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן