דִרשוהו בהמצאו, קראוהו בעודו קרוב!

זה מה שקורה לנו בימים אלו, עם הבדל משמעותי וגורלי: אותו בעל מלון לא יכול היה לדעת על ההפתעה שהגיעה לפתחו, איך המלך בכבודו ובעצמו התחפש והגיע בצל קורתו, ושום אשמה לא היתה תלויה בו. ברם אנו בני ישראל יודעים אל נכון! מודיעים לנו יפה יפה כי בימי רצון מיוחדים ונעלים אנו עומדים, ימים בהם פותח הקב"ה את "י"ג מכילתין דרחמי" ומתקרב אלינו ומצפה שאף אנחנו נתקרב אליו. בל נחמיץ את ההזדמנות! // ניצוצות תשובה

כמה חביבים ומאושרים הם ימי האלול ומועדי תשרי, אם רק ינצלם אדם כראוי להם. ברם אם חלילה יחמיץ את הזדמנות הפז, תעלה שוועתו ויגדל צערו עד כי לא יהא לו מנחם.
כאותו בעל מלון שהלשינו עליו לפני הרשות על העלמת מיסים במדה מרובה, ועמדו שופטי הערכאות לגזור דינו לשנות מאסר מכובדות במצור ובצינוק. עמד האיש ושכר פרקליטים וסניגורים גדולים שבמדינה, שלח שתדלנים להמליץ עליו בפני השופטים – אולם לא העלה בידו אלא חרס. נגזרה הגזירה ואין להשיבה.
אמרו לו אוהביו וחכמיו: אין לך תקנה אלא לבוא ולהתייצב לפני הקיסר בכבודו ובעצמו, שכן ידוע הוא כמלך חסד ורודף צדק, ואזניו קשובות לבקשת נתיניו. אם אך יעלה בידך להוכיח לפניו את צדקתך בטוחים אנו כי לא יתן לעוות משפט.
אותו קיסר נוהג היה פעם אחת בשנה לפשוט את בגדי מלכותו וללבוש בגדי הדיוט, וכך היה יוצא לשוט על פני הארץ בלי שידע בו איש כי הוא המלך, וזאת במטרה לבדוק את המתרחש במדינה אם הכל מתנהל למישרין, אם אין פרץ ואין צווחה ואין מעוות דין ומשפט.
והנה קרה מקרהו של הקיסר לעבור בעירו של בעל המלון דנן, ואף בא להתאכסן וללון בבית מלונו. ברם איש לא ידע על כך וגם לא בעל הבית עצמו.
ימים אחדים לאחר שפנה הקיסר משם נודע הדבר מי היה אותו אורח נכבד. ומששמע בעל המלון כי הקיסר בכבודו ובעצמו שהה בצל קורתו, ויכול היה בקלות מדהימה להשמיע באזניו את טענותיו ולהוכיח את צדקתו, שעת כושר כזאת היתה בידיו והוא החמיצה ללא תקנה, התחיל קורע בגדיו ומצעק: ווי, ווי! הקיסר הגדול ורב החסד נזדמן לבית מלוני ויכול הייתי לבקש ממנו על נפשי והחמצתי את השעה! עתה כיצד אגיע אליו והוא רחוק וסגור בארמונו, ומאות שומרים עומדים מסביביו לבל יבוא אליו אדם אשר לא נקרא!
והרי ממש זה מה שקורה לנו בימים אלו, עם הבדל משמעותי וגורלי: אותו אכסנאי לא יכול היה לדעת על ההפתעה שהגיעה לפתחו, ושום אשמה לא היתה תלויה בו. ברם אנו בני ישראל יודעים אל נכון! מודיעים לנו יפה יפה כי בימי רצון מיוחדים ונעלים אנו עומדים, ימי רצון בהם פותח הקב"ה את "י"ג מכילתין דרחמי" ומתקרב אלינו ומצפה שאף אנחנו נתקרב אליו!
איזו התנצלות תימצא לנו אם חלילה לא ננצל את הימים ונחמיץ את השעה?
ישים איפוא כל אחד ואחד דבר זה אל לבו, כדי שידע להשתמש בשעת הכושר בעוד שרוי המלך הקדוש עמו ואצלו, בטרם יחמוק ויעבור.
הלא מלך מלכי המלכים מצוי לפניך וקרוב אליך! יהי רצון שיחננו הקב"ה חכמה בינה ודעת לנצל את ההזדמנות היקרה אשר לפנינו ולשוב ולהתקרב בעוד מועד, ולזכות לכתיבה וחתימה טובה, אמן כן יהי רצון.

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן