בשמחה… ובטוב לבב…

התורה הקדושה תובעת מאתנו לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב דוקא, לא בשמחה מוגבלת אלא בשמחה יתירה הממלאת את כל חדרי הלב, בחינת "עֲבָדַי יָרֹונּוּ מִטּוּב לֵב". עלינו איפוא למצוא את הדרך איך להחדיר בנפשנו את גודל ועוצם השמחה בעשיית רצון ה', להכיר ולהרגיש את האושר הנפלא של קיום מצוה ושל הימנעות מחטא. בס"ד נמחיש את הדבר במשל קולע. // ניצוצות תשובה
המשל

עני מרוד חסר-כל היה האיש. אפילו כדי פרוסת לחם לא השיגה ידו, ובכדי להכניס משהו לפיו ולמעיו הריקניים נָבַר באשפתות אחרי שיירי מאכל. אם היה מוצא דבר מה על יד בקתתו הרעועה, היה חוזר אליה, ואם לא מצא – היה נודד הרחק עד שימצא.

לא קרוב ולא גואל היו לו, רק דוד עשיר מופלג באמריקה הרחוקה שמעולם לא ראהו ולא הכירו.

ויהי היום ואותו עשיר הגיעה שעתו להיפרד מזה העולם, ובעת כתיבת צוואתו נכמרו רחמיו על אחיינו העני, ויצו להוריש לו סכום עתק במזומן. כתב וחתם את הסכום על שם פלוני אחיינו בעיירה פלונית, ויאסף אל עמיו.

בבת אחת נעשה מיודענו העני גביר נכבד, אלא שעדיין אינו יודע מכך.

המטפלים בירושה שלחו את הסכום הגדול אל הכתובת אותה רשם הנפטר, וכאשר הגיעו השלוחים אל המקום מצאו בקתה עלובה וריקנית. בעל ה'בית' איננו.

היכן הוא?

הפעם הוא הרחיק נדוד לחפש פת קיבר מעופשת באשפתות רחוקות, והתבושש מלחזור אל בקתתו המבויישת. הרי לך מליונר נובר באשפה כדי להחיות את נפשו… הוא כבר בעלים בפועַל על סכום ענקי אך אין לו מה לאכול…

איך זה קורה?

פשוט חסרה לו הידיעה כי הוא נעשה עשיר גדול… הריהו גביר שאינו יודע על כך כלום… מחפשים אחריו ואין מוצאים אותו להודיעו. היש לך מסכן גדול ממנו?!

והנמשל

עד כאן המשל, אך אתה ר' יהודי יקר קורא שורות אלו – אתה הוא הנמשל!!

אתה הוא העשיר המופלג והגביר הגדול, ופשוט אינך יודע, או יותר נכון: אינך מרגיש את הדבר… בהישג ידך נמצאים מידי יום ומידי רגע אוצרות-פז בל יתוארו של לימוד התורה! וקיום כל המצוות! תפילות, צדקה וחסד, ברכות המצוות, ברכות השבח וברכות הנהנין! ואילו אתה עובר על ידם מבלי לחוש עונג, ומבלי להתמוגג מאושר, ומבלי להרגיש העשיר הגדול בתבל!

היכן אתה?! הלא מאמין אתה כי מצוה אחת שקולה כנגד כל העולם הזה כולו, הלא כן? ואם כן – סליחה על השאלה הישירה – מדוע אין ניכרת על פניך שמחה פורצת גבולות בעת קיום מצוה? איך אינך יוצא מהכלים בעת לימוד התורה, בעת קריאת שמע, ובעת לבישת ציצית, והנחת תפילין, וברכת המזון?

כלום יש לך אושר ועושר גדול יותר ממילוי רצונו של מלך מלכי המלכים הקב"ה? אם דוד המלך ע"ה או שלמה המלך ע"ה היו מבקשים ממך משהו – כלום לא היית רץ לעשות את מבוקשם בשמחה עזה?

והלא תביעה יסודית זו תובעת התורה הקדושה מאתנו בפרשתנו (פרשת כי תבוא): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". כל התוכחות והקללות האיומות מגיעות חלילה לא רק למי שאינו עובד את ה' כלל, אלא אף למי שעובדו בכל כוחו אך בלי שמחה וטוב לבב! הלא נורא הוא הדבר!

סוד כוחו של האריז"ל

ידוע את אשר העיד על עצמו קדוש ישראל רבינו האריז"ל זי"ע, כי כל מה שזכה להשיג היה בזכות שמחת המצוות שלו. וכמו שכתב בספר חרדים בהקדמה למצוות, וזה לשונו: "השמחה הגדולה במצוה, שכל מצוה ומצוה שתזדמן לו – דורון הוא שמשגר לו הקדוש ברוך הוא, ולפי רוב השמחה יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו, שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש, בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית. ואמר דהיינו דכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פירוש, מרוב כל מכל מיני תענוגים שבעולם ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות". עכ"ל.

הפירוש הפשוט של "מרוב כל" הוא כמו שפירש רש"י: בעוד שהיה לך כל טוב היה לך לעבוד את ה' בשמחה, אך האריז"ל מפרש כאן פירוש חדש, ולפיו אף מי ששמח בעבודת ה' יש כאן תביעה נוספת על גודל השמחה, שהיא צריכה להיות יותר מכל תענוג ומכל שמחה שתיתכן בעולם!

הבה נשמח, הבה נשיש, הבה נגיל ונרנן עד בלי די בעת כל עשיית מצוה, ובעת התגברות והימנעות מעבירה ועוון. "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

ואז – מאושר יהיה חלקנו ונעים יהיה גורלנו, בהעלותנו נחת רוח וריח ניחוח לפני בוראנו יתברך שמו. ואף נהיה ראויים לכל הברכות האמורות בתורה, אמן כן יהי רצון.

שמחו בה', וגילו צדיקים, והרנינו כל ישרי לב!

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן