דרמה: בג"ץ ביטל את חוק גיוס בני ישיבות המשודרג, רוצים גיוס מלא לחרדים ועכשיו. הפסיקה תיכנס לתוקף בעוד שנה

בג"ץ דן בעתירות נגד חוק גיוס בני הישיבות המשודרג שקבע מכסות ויעדים מתוך בני הישיבות באופן וולטנרי, ורק ב-2019 תהפוך למחייבת, בפסק הדין שניתן היום, קבעו כל השופטים כי הסדר הגיוס החדש עדיין פוגע בשוויון. * החליטו שביטול החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך * נשיאת בג"ץ: יש לקבוע כפיית גיוס כבר מכניסת החוק לתוקף ולא רק בהמשך. מלינה על כך שלמרות שבעקבות החוק קיים גידול בשיעור המתגייסים לצבא, הוא מתרחק מהיעדים * השופט עמית: כשם שניתן להניח כי שירות צבאי או לאומי יגרמו לצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה, כך ייתכן כי שילוב מוגבר של חרדים בשוק העבודה יוביל בהמשך הדרך להגדלת מספר החרדים המתגייסים * הוועדה להצלת עולם התורה בתגובה: רק עמידה איתנה וברורה נגד חיקוקי דין שמבטלים את ערכיה הבסיסים של היהדות, תסיים את השיסוי החוקתי חסר המעצורים בציבור שומרי התורה והמצוות // פסק הדין המלא בפנים

בפסק דין שניתן היום, דן הרכב מורחב של תשעה משופטי בית המשפט העליון בשאלת חוקתיותם של תיקונים מס׳ 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו-1986, שקבעו מכסות ויעדים מתוך בני הישיבות, כשע"פ תיקון 21 בשנת 2023 יחול חוק גיוס חובה על כולם. בפסק הדין שניתן היום, קבעו כל השופטים כי הסדר הגיוס החדש עדיין פוגע בשוויון. והחליטו שביטול החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך
נגד הסדר הגיוס החדש הוגשו ארבע עתירות חוקתיות שביקשו לבטלו (חלק מהעתירות כוונו נגד תיקון מס׳ 19 וחלקן נגד תיקון מס׳ 21). בשלוש מבין העתירות (בג״ץ 1877/14, בג״ץ 1937/14 ובג״ץ 8017/15) נטען כי ההסדר מפלה בין מי שנדרשים להתגייס לצבא לבין תלמידי הישיבות, שרשאים לדחות את שירותם הצבאי מכוחו. בעתירה הרביעית (בג״ץ 2260/14) נטען להפליה של תלמידי הישיבות דווקא, בשל אילוצם לשרת בצבא בעוד שאוכלוסיות אחרות בחברה כלל אינן נדרשות לשרת.
שמונה מבין תשעת השופטים בהרכב קבעו החליטו, ברוב דעות להורות על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש״תורתם אומנותם״. שופטי הרוב פסקו כי בטלותו של ההסדר תיכנס לתוקף רק בעוד שנה ממועד מתן פסק הדין, על מנת לאפשר היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך.
כל שופטי ההרכב דחו, פה אחד, את העתירה בבג״ץ 2260/14 שבה נטען כי תיקון מסי 19 מפלה לרעה את תלמידי הישיבות. מאחר והעתירה אותה הגישה עמותת הרצליה למען תושביה, היתה כוללנית ולא עמדה בנטל להראות פגיעה בזכות חוקתית.

בפסק הדין מודגש באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי המטרה האמיתית של השלטון לגייס בסוף התהליך את כל בחורי הישיבות ובכך להכניס את ציבור החרדי לתוך כור היתוך כדי שייצא משם מבולל בציבור הכללי

נשיאת בג"ץ: יש לקבוע כפיית גיוס כבר מכניסת החוק לתוקף ולא רק בהמשך. מלינה על כך שלמרות שבעקבות החוק קיים גידול בשיעור המתגייסים לצבא, הוא מתרחק מהיעדים

נשיאת בג"ץ מ׳ נאור, אשר כתבה את חוות הדעת המרכזית של שופטי הרוב, בחנה בין היתר את ההתאמה בין הוראות הסדר הגיוס החדש לבין תכליותיו, בדגש על התכלית של קידום השוויון, שהיא לשיטתה תכליתו המרכזית. היא קבעה כי ההסדר לוקה בחלק ניכר מהפגמים האינהרנטיים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם, אשר הובילו לקביעה כי הוא אינו חוקתי.
מבין הכשלים הרבים הקיימים לדידה בהסדר הגיוס החדש, התמקדה הנשיאה בשניים:
הפגם הראשון שעליו הצביעה הינו העובדה שבשש השנים הראשונות להפעלתו (״תקופת ההסתגלות הראשונה״) הסדר הגיוס החדש הוא וולונטרי לחלוטין ונעדר סנקציות. דהיינו, בתקופה זו כל תלמיד ישיבה למעשה יכול לעשות כרצונו. בנוסף, עמדה הנשיאה על הקשיים הכרוכים בכך שבשלוש השנים שלאחר מכן ("תקופת ההסתגלות השנייה") שבהן לכאורה קיים אלמנט מחייב בהסדר, יישומו של החוק הוכפף במידה רבה לשיקול דעתו של שר הביטחון.
הפגם השני, שהוא בעיניה הכשל החמור ביותר בהסדר הגיוס החדש, נעוץ בזמניות ההסדר, אשר אמור לפקוע בשנת 2023 בלא שנקבע בחוק כל הסדר שיחול לאחר מכן. מסקנתה הייתה כי בחינת הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך מעלה כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את תכליתו המרכזית, של צמצום משמעותי של אי- השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי. לדבריה, הסדר הגיוס החדש מבטיח אולי ״שקט תעשייתי״ בטווח הקרוב, אך אחרי כל שנות ההתדיינות המשפטית, למרבה הצער אין בו להביא לתקווה לשינוי מהותי במצב.
בחנה גם את הנתונים המספריים שהוצגו בעניין הסדר הגיוס החדש. מניתוח הנתונים עלה כי בשנים שבהן פעל ההסדר ושלגביהן קיימים נתונים, הואט קצב הגידול בגיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי ולשירות הלאומי- אזרחי; מספר המתגייסים מקרבם היה קטן ביותר ורחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש; והשאיפה לעמוד ביעדי הגיוס שהוגדרו לפי החוק עצמו רק הולכת ומתרחקת מדי שנה. על רקע זה, קבעה הנשיאה כי גם ב״במבחן התוצאה״ אין התאמה מספקת בין הסדר הגיוס החדש לבין התכלית של צמצום אי-השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי. היא ציינה כי לא זו בלבד שהנתונים העובדתיים אינם משנים את המסקנה בדבר כשלונו של הסדר הגיוס החדש במבחן הקשר הרציונאלי, אלא הם רק מחזקים ומתקפים אותה. על רקע דברים אלה, פסקה הנשיאה כי אין מנוס מלקבוע שההסדר נכשל במבחן הקשר הרציונאלי ואיננו מידתי. זאת, אף מבלי להידרש לשני המבחנים הנוספים של המידתיות ומבלי לדון לעומק בכשלים נוספים שנפלו בהסדר.

השופט עמית: כשם שניתן להניח כי שירות צבאי או לאומי יגרמו לצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה, כך ייתכן כי שילוב מוגבר של חרדים בשוק העבודה יוביל בהמשך הדרך להגדלת מספר החרדים המתגייסים

השופט עמית ביקש להתמקד בתכלית של השתלבות הציבור החרדי בשוק העבודה, תכלית שלגישתו החוק מחמיץ לחלוטין. לדבריו, המתווה הנוכחי – המאפשר דחיית גיוסם של צעירים חרדים עד גיל 26 ובלבד שימשיכו ללמוד בישיבה – שולל למעשה את יכולתם להשתלב בשוק העבודה למשך שנים לא מעטות, ובכך הוא ״מסליל״ את דרכו של הבגיר-הצעיר החרדי, לא אל שוק העבודה אלא הישר לישיבה. לגישתו, אי-קידום תכלית זו של השתלבות החרדים בשוק העבודה, לצד אי-הגשמת התכלית של צמצום הפגיעה בשוויון, מהווים עילה לפסילתו של החוק.
במבט צופה פני עתיד, השופט עמית עמד על כך ששתי התכליות של הגברת השוויון בנטל והשתלבות בשוק העבודה הן אמנם תכליות עצמאיות, אך הן מקרינות אחת על השניה וקיימים ביניהן יחסי גומלין. השופט עמית הציע אפוא להשקיף על הדברים במהופך: לדבריו, כשם שניתן להניח כי שירות צבאי או לאומי יסייעו לצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה, כך ייתכן כי שילוב מוגבר של חרדים בשוק העבודה יוביל בהמשך הדרך להגדלת מספר החרדים המתגייסים, מתוך הנחה כי השינוי בחברה החרדית יחלחל כלפי מטה. על רקע זה, הביע השופט עמית דעתו כי יש לנטוש את הקונספט של דחיית גיוס, שלמעשה מוביל בסוף הדרך לפטור מגיוס בגיל מאוחר יחסית. פטור מגיוס עוד בתחילת הדרך, יעמיד את הצעיר החרדי כבר בהגיעו לגיל 18, בפני הברירה – עבודה או לימוד בישיבה, מה שצפוי להגדיל את מספר המשתלבים בשוק העבודה בגיל צעיר יותר. לכן, לשיטתו, בבוא המחוקק לעצב הסדר עתידי מידתי יותר, אף אין מניעה לקבוע הוראת שעה, למשך מספר שנים, המעניקה פטור מלא מגיוס לציבור החרדי. לגישת השופט עמית, הגשמת תכלית זו של שילוב החרדים בשוק העבודה – יש בה כדי להצדיק את הפגיעה הזמנית בשוויון. הכל, כאמור במסגרת של הסדר זמני, מתוך הנחה ותקווה להשפעה עתידית גם על שיעור ההשתתפות של הציבור החרדי בנטל השירות הצבאי. כל זאת, בכפוף לבחינה עתידית של תוצאות ההסדר על ידי המחוקק, וככל שיידרש – גם על ידי בית המשפט.

הוועדה להצלת עולם התורה:  רק עמידה איתנה וברורה נגד חיקוקי דין שמבטלים את ערכיה הבסיסים של היהדות, תסיים את השיסוי החוקתי חסר המעצורים בציבור שומרי התורה והמצוות

מהוועדה להצלת עולם התורה נמסר בתגובה:

"ביטול חוק גיוס שהוציא כשבעת אלפים צעירים חרדים מעולם התורה אל שורות צה"ל, ושהחדיר שיח של הסתגלות לשירות הצבאי בציבור החרדי,
ביטול חוק כזה מוכיח כי בג"צ דבק בעיוורון חושים מוחלט אחר עיקרון ה'שיויון בנטל', ולא משנה כמה הציבור החרדי הקריב את ערכיו ותורתו בחוק החדש, הבג"צ ימשיך לדרוש- לקיים את הערך החוקתי של 'שיוויון בנטל' במלואו.
זה הזמן להתפכח, ולהבין כי רק עמידה איתנה וברורה נגד חיקוקי דין שמבטלים את ערכיה הבסיסים של היהדות, תסיים את השיסוי החוקתי חסר המעצורים בציבור שומרי התורה והמצוות, מיטב בנינו נדרסו תחת מגף חוק הגיוס החדש, תם עידן הפשרות, והגיע הזמן לשינוי גישה במאבק נגד מחוקקיה של מדינת ישראל – שרואים בעולם התורה כשוברי שיוויון בנטל הציבורי".

אישי ציבור מסרו בתגובה:

בג"צ שב ומוכיח כמה הוא מנותק ממסורת ישראל ועד כמה עמוקה שנאתו לכל דבר שקרוב ללומדי התורה ולשומרי הדת. בג"צ ממשיך פעם אחר פעם להתערב בהחלטות הכנסת באופן שערורייתי. הגיעו מים עד נפש והגיע העת להחזירו לגודלו הטבעי.
תורת ישראל תמשיך ותתקיים ולומדיה ימשיכו לשבת וללמוד באהלה של תורה על אף ולמרות פסיקתם.
בג"צ ממשיך לכרוך את החבל סביב מקורות חמצן הלגיטמציה הציבורית שלו. תופסי הכיסאות בבג"צ הוכיחו היום כי המניע היחיד שמאחורי פסיקותיו הוא תאוות שלטון דיקטטורי, נגד  חוקי הכנסת הנבחרת. שופטי בג"צ ישאו באחריות אישית למלחמה כוללת נגד הדת  היהודית". התורה לא תיפגע, וניצחיותה מובטחת לנו לעולמים. מי שיפסיד בפסיקה הזו הם בג"ץ ומדינת ישראל נילחם נגד כל מי שינסה לפגוע בלומדי התורה בארץ הקודש. בני הישיבות ימשיכו לשקוד על התורה הקדושה עד לביאת המשיח. "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ"

דעת גדולי התורה

מרן החזון איש זיע"א: גם במצב של פיקוח נפש אסור להתגייס לצבא
מרן הרב מבריסק זיע"א: גיוס בני ישיבות הוא גזירת שמד וחייבין למסור נפש על זה
מרן רבי יחזקאל סרנא זיע"א: יהיו פרעות חברון, ועוד פעם פרעות חברון, אבל בחור ישיבה לא יחזיק נשק…, גדול המחטיאו יותר מההורגו
מרנן הגרא"מ שך והגרי"ש אלישיב זיע"א: איסור גמור ללכת לצבא – וצריך למסור את הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו
מרן הגר"ע יוסף זיע"א: כל שומר תורה ומצוות גם אם אינו במסגרת לימודים איסור חמור ללכת לצבא

פסק הדין המלא:
ביטול חוק גיוס בני הישיבות המשודרג - פסק הדין המלא - 1877-14

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן