פורסם ברשומות: תקנות חדשות להגבלת זכאות ישיבות ובני ישיבות לקבלת דיחוי

התקנות החדשות מגבילות את הישיבות הזכאיות לתת דיחוי, וכן את בני הישיבות הזכאים לקבלת דיחוי. וזאת בהתאם לחוק גיוס בני הישיבות המשודרג, הדורש למלאות מכסות ויעדים מקרב בני הישיבות. * נדרש מספר מינימאלי של תלמידים דחויי שירות ע"מ להכיר במוסד; לראשונה: שר הבטחון יתערב בתכנים הלימודיים של הישיבות; במידה ו-20% מתלמידי הישיבה לא מתייצבים, כלל תלמידי הישיבה לא יוכלו להתייצב * תותר נסיעה לחו"ל ללימוד תורה למשך יותר מחצי שנה, רק בהתחייב כי בחזרתו לארץ יגוייס לצה"ל; מעבר בין ישיבות חובת דיווח תוך 14 יום, ולא, יפקע הדיחוי; וכן לא תותר מעבר מ'הסדר' לישיבה תורנית * בפסיקת בג"ץ נכתב כי נדרשות מכסות ויעדים נוספים מקרב החרדים, ולכך התקנות בתוקף למשך שנה בלבד, ולאחמ"כ יחול חוק גיוס חובה על כל החרדים * חכמי התורה פרסמו ביקורת קשה נגד חוק גיוס בני הישיבות המשודרג וההגבלות החדשות: "מספיק שרפו את עולם התורה, די"

פורסם ברשומות התקנות החדשות להגבלת זכאות ישיבות ובני ישיבות לקבלת דיחוי, אישור התקנות עברה בוועדת חוץ ובטחון ברוב קולות של 8 תומכים וארבעה מתנגדים. יצויין שרוב ההגבלות עברו ללא התנגדות כלל, כשמרכז המחלוקת בדיון היתה סמכותו של שר הבטחון להסיר ישיבה מאושרת בעקבות קריאה לסירוב לשירות מעורב בצבא ר"ל.
החמרת הקריטריונים נובע כתוצאה מאישור חוק גיוס בני הישיבות המשודרג בקדנציה הנוכחית, הדורש למלאות מכסות ויעדים מקרב בני הישיבות.
במסמך חוו"ד מפורטת שהוציא עו"ד אורי ציפורי עבור 'איגוד בני התורה הספרדים', כבר לפני מספר חודשים הוא התריע: "מעיון בתקנות המוצעות ניתן ללמוד כי הממשלה מבקשת לעמוד ביעדים ע"י הגדלת השוליים של הציבור החרדי. אם עד כה ניתן היה לומר באופן כללי כי כל בחור ישיבה שיושב ולומד זכאי לדחיית שירות, הרי שעתה התקנות החדשות מבקשות להגדיל את השוליים ע"י הקשחת התנאים להכרה כבן ישיבה שתורתו אומנותו. דבר זה בא לידי ביטוי בקביעת לוחות זמנים נוקשים, החמרת תוצאות החריגה מלוחות הזמנים, הגדרת המונח 'ישיבה' ועוד"
למעשה, הצד השווה שבתקנות החדשות מתבטא בהכבדה פרוצדורלית והצבת תנאים שרירותיים המוטלים על בני הישיבות ועל הנהלות הישיבות, וזאת מתוך נסיון כולל להקשות על הישיבות ותלמידיהן, לצמצם את מספר בני הישיבות ולסייע בהסרת מעמד בן ישיבה באמצעות שורה של תנאים פורמאליים וקשיים ביורוקרטיים.
כפי שפורסם ב'אידישע פוסט', חכמי התורה פרסמו מכתב דרמטי נגד התקנות החדשות לגיוס בני ישיבות ש"מתחילתם ועד סופם נועדו בגלוי ובמוצהר למנוע מהמוני תלמידי ישיבות ואברכי כוללים לקבל את הדיחוי המגיע להם כפי שהיה נהוג עד עתה", "מתחכמים להרע בכל מיני התנכלויות קשות ומכוונות בלשכות הגיוס לכפות בכח על בחורי חמד ואברכים יקרים להשחית נפשם בצבא, וגם בכל מיני פיתויים נוראיים – אשר פעמים והם קשים אף מכפיה", "כבר גלינו דעתנו בזה כמה פעמים ונתפרסם נאמנה דעת כל גדולי ישראל מכל החוגים זיע"א ועכי"א אשר זה איסור מוחלט לכל שומר תורה ומצוות באשר הוא – ואף אם אינו במסגרת לימודים", "לכל בני הישיבות ואברכי הכוללים נקרא היו נכונים לעמוד במסירות נפש כנגד כל הגזירות והנכונות" * "אנו מודיעים בזאת כי נעמוד בבל עוז ותעצומות מאחורי כל בחור או אברך בכל מקום שהוא, להרעיש עולם ומלואו לבל תשלוט בו יד זדים".
ראש ישיבת יקירי ירושלים, הגאון הגדול רבי יהודה כהן שליט"א זעק נגד התקנות: "שיגידו למלאך המשחית הרף! מספיק! הם שרפו את עולם התורה…". ראש ישיבת עטרת יצחק, הגאון רבי יצחק ברכה "אני 20 שנה נמצא בישיבה, לא היה לי שום בעיה. השנה, שש בעיות עם בחורים. לא היה לי עשרים שנה לא היה לי שש בעיות עם בחורים"

הגבלת הישיבות הזכאיות לתת דיחוי – אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות

קובץ התקנות הראשון קובע את אמות המידה לגיבוש רשימת הישיבות אשר הלומדים בהן יהיו זכאים לדחיית שירות, וכוללות הוראות בדבר הליך הגשת הבקשה והליך ההכרה בישיבה, לרבות מספר הלומדים המינימאלי הנדרש להכרה ולוחות הזמנים להגשת הבקשות ומתן המענה ממשרד הביטחון. כן כוללות התקנות הוראות לגבי סיום פעילותה של ישיבה, הוראות לגבי אמות המידה להסרת ישיבה מרשימת הישיבות והליך ההסרה, ועוד.

שליטת שר הבטחון בעולם הישיבות ובתכני הלימוד
התקנות הקובעות אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות המוכרות לצורך דחיית שירות, טומנות בחובן נזק רב להיכלי התורה והישיבות. כך, למשל, לראשונה אמור כל אחד מראשי הישיבות לעמוד באופן ישיר מול שר הביטחון, ולהגיש לו בקשה להכללת הישיבה ברשימת משרד הביטחון. במסגרת הבקשה יגיש ראש הישיבה לשר הביטחון את רשימת כלל התלמידים הלומדים בישיבה שלצדם יצוין מי הוא דחוי שירות, כולל מספרי זהות, והמלצת וועד הישיבות על הישיבה.
לבד מכל אלה מתבקש ראש הישיבה למסור בכתב תצהירים שונים, וביניהם נדרש להצהיר על כך שהישיבה מקיימת לימודים תורניים והיא מחנכת להתנהלות "בדרכי נועם". מדובר בתקנה שרירותית ומסוכנת הכוללת התערבות בנעשה בתוככי היכלי הישיבות, כאשר שר הביטחון הוסמך לקבוע כיצד יש לחנך בישיבות הקדושות.
יש להזכיר גם, כי המושג "דרכי נועם" סולף ועוות בדורות האחרונים ע"י גורמים חילוניים ודתיים-לאומיים, שמבחינתם כל חינוך להשקפה תור־תית מוצקה הדוגלת בהיבדלות מעוברי עבירה ובחובת מחאה נגד פורצי גדר – נחשב כדבר המנוגד להתנהלות של "דרכי נועם", ע"פ קוצר דעתם והשקפת עולמם המנוכרת.
חשוב להדגיש, כי לא מדובר רק בחשש תיאורטי. כזכור, לפני מספר חודשים שקל שר הביטחון אביגדור ליברמן לפסול את ההכרה במוסדות דתיים-לאומיים הכפופים לסמכותו, באם ראשי המוסד יתבטאו כי ההלכה אוסרת על תלמידיהם המשרתים בצה"ל את השירות המעורב. שר הביטחון אף הודיע כי יימנע מפסילה, רק באם ראש המוסד יתנצל בפומבי על אמירות אלו. הכפפת הישיבות לסמכות שר הביטחון, כשבידו החרב לפסילת ישיבה שאינה דוגלת ב"דרכי נועם" לפי הבנתו, תאפשר לו להטיל חיתתו גם על ראשי הישיבות.
יצויין, כי סעיף נוסף שהופיע בטיוטת התקנות, שנועד להסמיך את שר הביטחון לפסול ישיבה שיש בה "קריאה לאלימות או לפעילות פלילית על ידי סגל הישיבה הבכיר", נמחק בנוסח הסופי שאושר בוועדת חו"ב. אך בדיון בועדה הבהירו משפטנים, כי למעשה אין צורך בסעיף מיוחד לשם כך, משום שבחוק גיוס חרדים שהתקבל בקדנציה זו כבר נקבע בפירוש (סע' 26כד) ששר הביטחון יכול לפסול ישיבה, גם מ"נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה", כך שניתנה לשר סמכות רחבה ובלתי מוגבלת לפסול ישיבה מכל סיבה הנראית בעיניו.

מעקב צמוד של שר הבטחון וקשיים ביוקרטיים יזומים
בנוסף להליך שנקבע בתקנות ולפיו על ראש הישיבה להגיש בקשה לשר כדי להכליל את הישיבה ברשימת הישיבות הזכאיות לדחיית שירות, נקבע עוד כי גם לאחר הגשת הבקשה, השר יבחן את הבקשה, והוא רשאי בנסיבות מיוחדות להזמין את נציגי הישיבה להופיע בפניו. בנוסף רשאי השר לדרוש מהישיבה כל מידע או מסמך נוסף הדרוש לו לשם גיבוש החלטתו,
הליך אישור ההכרה בישיבה על ידי שר הביטחון, מחייב את כלל הישיבות הוותיקות, להגיש את הבקשה לשר הביטחון עד תאריך א' חשון תשע"ח, וישיבות חדשות נדרשות להגיש את הבקשה עד א' באייר תשע"ח.
יצוין כי כל התקנות השרירותיות הללו הינן חדשות לחלוטין. במשך עשרות שנים שבהן פעל הסדר הדיחוי, הצבא לא היה קשור לישיבות באופן ישיר. שר הביטחון מעולם לא עסק בהגדרת מהותן של הישיבות וראשי הישיבות לא נתבעו להגיש בקשות ומסמכים שונים לשר הביטחון. מאז ומעולם ידע השר כי אין לו ריבונות על הישיבות ולכן נהג לאשר באופן אוטומטי וללא ערעור את הרשימה שהועברה לו על ידי וועד הישיבות.
התקנות החדשות קובעות, כי רק לאחר בחינת הבקשה ואישורה על ידי שר הביטחון, רשאית הישיבה להנפיק טפסי דחיית שירות לתלמידיה. ישיבה שלא אושרה על ידי שר הביטחון, ייאלצו כל תלמידיה לעבור לישיבה מוכרת אחרת שתנפיק עבורם טופס דיחוי, ובאם לא יעשו כן – יאבדו את מעמד בן הישיבה וייאלצו להתגייס.
כמו כן, מוטלת על הישיבות חובת דיווח תמידית לשר הביטחון, ועליהן לדווח במהלך כל השנה על כל שינוי המתרחש בישיבה. הדיווח על שינויים שיגרתיים כמו קבלת תלמיד חדש או עזיבת תלמיד, חייבים להיעשות בכתב ותוך 21 יום, כאשר הימנעות מעידכון מיידי, תוכל להוות עילה לשר הביטחון לפסול לחלוטין את סמכותה של הישיבה להנפיק טפסי דחיית שירות לתלמידיה.

מספר מינימלי של תלמידים
תקנה מדאיגה נוספת שאושרה בוועדה, עלולה לגרום ח"ו לסגירתם של כוללים רבים ברחבי הארץ. מדובר בתקנה העוסקת במספר המזערי של דחויי שירות הדרוש לשם הכרה בישיבה. אמנם, בתקנות הקודמות שאושרו לפני כ-12 שנים, עמד המספר המזערי הנדרש מכולל על 15 אברכים ומתוכם 10 במעמד דחויי שירות, ובתקנות החדשות המספר המזערי הנדרש הינו 15 אברכים ומתוכם 5 במעמד דחויי שירות – אך מבחינה מעשית, עקב שינוי הנסיבות, מדובר בהחמרה משמעותית. זאת משום שלפי החוק הישן נכללו במספר המינימלי אברכים מכל הגילאים, וגם אברכים בגילאי ה-30 ומעלה נחשבו במעמד 'דחויי שירות', אך לפי החוק החדש הסטטוס של 'דחויי שירות' נחשב אך ורק עד גיל 24 בלבד, כך שבכל כולל בישוב קטן נדרשים ללמוד בקביעות בכל עת 5 אברכים צעירים שלא עברו את גיל 24.
בפרט זה ישנה נקודה חמורה נוספת. התקנות קובעות חובת דיווח תמידית של הישיבה לשר הביטחון, באם שיעור התלמידים ירד מתחת למספר המזערי. כך, למשל, בכולל שיש בו אברכים צעירים שמספרם מגיע למינימום חוקי הכרחי של חמישה דחויי שירות, ביום בו יחגוג אחד האברכים את יום הולדתו ה-24 מחוייב ראש הכולל לדווח על כך מיידית לשר הביטחון, ובאם לא ימצא אברך נוסף להשלמת המנין, ייפסל הכולל בתום תקופת 'בין הזמנים' הקרוב.
לחץ על ישיבות בהם 20% מתלמידי הישיבה מסרבים לשתף פעולה עם גיוס בני הישיבות
בתקנות נקבע גם כי ישיבה ש-20% מתלמידיה אינם מתייצבים לרישום ולבדיקה רפואית תיפסל ולא תוכל לתת דחיית שירות לכלל תלמידיה. תקנה זו מכוונת ככל הנראה נגד בני העליה וגיבורי הכח היקרים מקדשי שם שמים שאינם משתפים פעולה עם גזירת השמד ואינם מתייצבים בלשכות הגיוס, אך ממילא אין לה משמעות לגביהם ספציפית ולא תפגע בהם, שכן בני התורה אינם זקוקים כלל וכלל לאישור צבאי על היותם תלמידי "ישיבה מוכרת", שהרי ממילא אינם מתייצבים כלל וכלל בלשכות הגיוס. מאידך, מדובר בנסיון להטיל "ענישה קולקטיבית" על ישיכה שחלק מתלמידיה אינם מתייצבים, כחלק ממסע הרדיפה השלטוני נגד הצבור שעוצר בגופו את גזירת הגיוס.

הגבלת הבחורים הזכאים לקבל דיחוי – תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות

בקובץ השני של תקנות שר הביטחון, העוסק ב"תנאים נוספים לדחיית שירות לבני ישיבות", נכללו תקנות נוספות העלולות להמיט אסון על בני ישיבות רבים שיימצאו את עצמם מול שוקת שבורה.

הוראות לגבי מועד ואופן הגשת הבקשה לדחיית שירות
בין השאר מחייבות התקנות את כלל בני הישיבות לקבוע בזכרונם במדוייק את התאריך בו הגישו דיחוי בשנה הקודמת, ולשים לב להגיש את הדיחוי לא יאוחר משבועיים לפני שחולפת שנה, ובן ישיבה שאיחר להגיש את הבקשה, יצטרך לפתוח בהליך ביורוקרטי מול הפוקד שיוכל לאשר את הבקשה רק "מטעמים מיוחדים". זאת בניגוד לתקנות הקודמת בהן נוספה בסעיף זה החרגה "אם לא נקבע מועד אחר לכך בפקודות הצבא". בתקנות הנוכחיות נמחקה ההחרגה, ככל הנראה עקב כוונת הצבא להערים קשיים במקרה של איחור בהגשת התצהיר.
החמרה נוספת ומשמעותית קובעת כי תלמיד הלומד בישיבה קטנה ומגיע לגיל 17 לפני א' בניסן, יצטרך להגיש תצהיר ודיחוי כמו כל בן ישיבה, זאת בניגוד לתקנות הקודמות שאיפשרו לו להגיש בקשה לדחיית שירות אף אם אין ברשותו תצהיר. הפרוצדורה החדשה תביא את אותו בחור למצב בלתי אפשרי, כיון שאין ביכולתו לקבל תצהיר דיחוי מהישיבה הקטנה, היות ובתקנות נקבע כי המספר המזערי של דחויי שירות הנדרש לשם הכרה בישיבה עומד על 25 תלמידים, דבר שהוא בלתי אפשרי עבור ישיבות קטנות.

מעבר בין ישיבות ובין ישיבה לכולל
החמרה קשה נוספת עוסקת במעבר בין ישיבות. הסעיף כולל בני ישיבות העוברים מישיבה לישיבה, כמו גם בחורים הנישאים, שעוזבים את הישיבה וצריכים למצוא כולל. לפי התקנות החדשות בעת מעבר מישיבה לישיבה, חובה להגיש את טופס תצהיר הדיחוי בתוך 14 יום מאז עזיבת הישיבה הקודמת ולקבל את אישור הפוקד בתוך 30 יום. מדובר בהליך שהוא כמעט בלתי אפשרי בקצב ההתנהלות הנוכחי של וועד הישיבות, זאת בנוסף לעובדה שכל חתן יחוייב למצוא כולל בתוך ימים ספורים.

יציאה לחו"ל
עוד החמרה עוסקת ביציאה לחו"ל, לפי התקנות החדשות, בכל מקרה שבן ישיבה יצא מהארץ שלא בימי "בין הזמנים" ומעבר ל־7 ימים נוספים שאושרו, יפקע מעמדו כבן ישיבה והוא יחויב בגיוס לאחר חזרתו ארצה, זאת אף אם הפוקד אישר את יציאתו לחו"ל. התקנות הקודמות, לעומת זאת, איפשרו לפוקר לאשר יציאה לחו"ל ללא הגבלה תוך שמירה על מעמד בן ישיבה וללא הטלת חובת גיוס.

לא תותר מעבר לישיבה תורנית מ'הסדר'
אגב, בתקנות נקבע גם כי תלמיד 'הסדר' לא יוכל לעבור ללמוד בישיבה קדושה, דבר זה עלול להמיט קושי רב על ישיבות ל'מתחזקים' שלא יוכלו לקבל תלמידים מסוג זה המעוניינים להתחזק ולעבור ללמוד בישיבות קדושות.

תגובה אחת

  1. משה הגב

    תודה על הכתבות!

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן