תחקיר: תוכנית חדשה להחדרת האקדמיה לסמינרים החרדים?

לא מזמן התקיים הכנס ההיסטורי ב"ארנה" לנשים ובנות, נגד האקדמיה, אך מתברר כי לאחרונה מתחיל לחדור למגזר תוכנית 'אקדמיה - כיתה' תחת השם המכובס 'סמינר - כיתה'. התוכנית עברה התאמות קלות למגזר החרדי, אך גם תוכנית הלימודים נדרשה לעבור התאמות על מנת להשתתף בתוכנית. בין היתר בתחום המחקר והפסיכולוגיה. זאת מלבד הדחיפה לבנות הסמינרים, לעשות תעודת הוראה אקדמית. והמימון? מגיע מסעיף 'שירות לאומי', למרות שהתוכנית עדיין אינה מוגדרת ככזו. [דרך אגב, במגזר החרדי, למרות הסיבסוד ע"ס 11,000 ש"ח, שכר הלימוד נשאר גבוה כשהיה והבנות אינם נהנות מכל הנחה. אך לא זו הבעיה של התוכנית]

לאחרונה נחשף במגזין 'כל השבוע' כי בסמינר תוכנית 'סמינר כיתה' הוחדר לסמינר מרכזי בירושלים, שהניף בזמנו את דגל המלחמה באקדמיה כביכול, כשהוביל את הכנס ההיסטורי ב"ארנה" לנשים ובנות, נגד האקדמיה. לבקשת הורים מודאגים נעשה במהלך השבוע בירור מקיף עם מספר גורמים המעורים בנושא היטב. כולם, יודגש, אינם נמנים כלל עם ציבור המוגדר היום "בני תורה", אלא על חוגים אחרים שחרדים גם הם על עתיד החינוך. מטבע הדברים ולאור התנהלות שהייתה בעבר, לא ניתן לחשוף שמות ופרטים מזהים, ואפילו במספר פרטים טכניים שאינם מגוף העניין שונה במעט כדי לא לפגוע באותם מקורות, אולם הדברים נבדקו היטב טרם הפרסום ופרטיהם המלאים שמורים במערכת. // התחקיר המלא ממדור 'מאחורי החדשות' של מגזין 'כל השבוע' היו"ל ע"י בטאון עולם התורה 'הפלס'

1. אקדמיה בשינוי השם

תוכנית "אקדמיה כיתה" החלה בשנת הלימודים תשע"ו (לאחר פיילוט התנסות קצר בשנה קודמת) כיחמה של משרד החינוך להגדיל את מצבת ההוראה בבתי הספר בישראל. המכללות המלמדות לתעודות הוראה שיוועו לתלמידים והראו מצוקת רישום גוברת, מולם – מצב החינוך, כידוע לכל, רק הלך והידרדר. הגיע משרד החינוך ואמר – במקום שהסטודנטים ילמדו 4 שנות לימוד עד שיתחילו לעבוד בהוראה, ועל כל ארבע השנים ישלמו שכר לימוד אקדמי גבוה, בואו נכניס אותם החל משנתם הראשונה כעוזרי הוראה בשכר בבתי הספר. כך מצד אחד נתגבר את מצבת ההוראה ונסייע בכיתות, מצד שני בשכר הזה נסייע לסטודנטים להוראה לשלם את שכר הלימוד ונעודד לימודי הוראה, ועל הכל – השעות האלו של ההתמחות בשדה ההוראה בפועל יוכרו כחלק משעות החיוב לתעודת הוראה אקדמית.
בפרסום רשמי של משרד החינוך בשיתוף מכון מופת, האמון על פיתוח תוכניות חינוכיות עבור משרד החינוך, מופיע ההסבר הבא: "תוכנית 'אקדמיה-כיתה' מציבה לעצמה יעד של חיזוק השותפות בין האקדמיה לבין בתי הספר והמחתות. מטרת התוכנית היא לתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים: 1. קידום למידה משמעותית בכיתות על ידי הוראה של שני מבוגרים באותה עת; 2. שיפור ההכשרה של סטודנטים להוראה ושל הפיתוח המקצועי של המורים המנוסים; 3. פיתוח של מסלולי קריירה בשלבים שונים: החל בסטודנט, עבור במתמחה וכלה במורה מכשיר סטודנטים ובמדריך פדגוגי מטעם המוסד האקדמי", (הסעיף הזה בעצם הוא הגורם להכרה בשעות ההתמחות בכיתות כשעות לימוד אקדמיות וקידום מסלולי קריירה וכו'). לדבריהם, "התוכנית פועלת כיום ב-27 מוסדות מכשירים ובעשרה סמינרים חרדיים, ומשתתפים בה כ-1800 סטודנטים להוראה בכ-350 מוסדות חינוך שונים".

2. מסתבר שהכסף מסנוור

המכללות מצידן שמחו לשתף פעולה, הן אומנם היו מעדיפות סטודנטים המשלמים שכר לימוד מלא של ארבע שנים, אבל המצב הוא שאין סטודנטים, ודווקא התוכנית הזאת תתגבר את לימודי ההוראה. מה גם, שכל המורים המשלבים סטודנטים בכיתתם זוכים לתגמול כספי ממשרד החינוך בסך 11,000 שקל בשנה, סכום לא מבוטל לכל הדעות.
אבל כידוע לכל בר דעת, כל יוזמה כזאת זקוקה לסעיף תקציבי בתוך העוגה התקציבית השנתית, הרי להמציא תכנית חדשה לחלוטין ולזכות בהקצאה תקציבית חדשה ומיוחדת זה תהליך ארוך ומייגע, במקום זה, למה לא לפשט דברים ולהכניס את התוכנית תחת כותרת שכבר קיימת בספר התקציב המשרדי? ובכן, הסעיף נמצא – 'שירות לאומי'. תקציב אקדמיה כיתה יוצא מתוך התקציב המיועד לשירות לאומי של בנות בבתי הספר. האם זה נחשב בהגדרה כשירות לאומי? – לא. האם מי שעושה ומשתתף באקדמיה כיתה נחשב כמשרת? נכון להיום לא. אבל עדין כדאי לדעת מאיפה מגיע התקצוב ומה ההיגיון העומד מאחוריו. אגב, מנהלת בית ספר נכבדה באחת משכונות ירושלים, דווקא בית ספר שלא שייך כלל לחינוך העצמאי, הדגישה בפנינו כי זו בדיוק הסיבה שהיא לא הסכימה להכניס תלמידות הוראה לבית הספר שלה במסגרת הזאת (הנקראת בציבור החרדי "סמינר כיתה", ועוד נגיע לכך).
בשלב הזה שמעו בהנהלת סמינר מסוים בירושלים על התוכנית וחשבו לעצמם "למה יגרע חלקנו", מדוע שלא נרוויח גם אנחנו כמה שקלים מהסיפור הזה. פנו הם למשרד החינוך וביקשו להפעיל את התוכנית גם ברשת החרדית. למה ? כי יש בתוכנית הזאת הרבה מאוד כסף, וזה אגב חלק אחד מהשערורייה. הכנסתם כבר את התוכנית, נניח ששאלתם רב והתיר לכם, נניח. לפחות תפחיתו את שכר הלימוד לבנות הסמינר, למה כל הכסף הולך לסמינר ושכר הלימוד נותר כפי שהוא ? כאמור, לא זו הבעיה של התוכנית, הבעיה שלה היא עצם היותה דחיפה של בנות הסמינרים לאקדמיה, לעשות תעודת הוראה אקדמית, דחיפה שמגיעה כתוצאה מכך שהן פשוט תלמדנה פחות שעות. כמובן, הבעיה הנוספת היא התכנים החדשים המושתים על התלמידות ועל כך נרחיב מעט בהמשך, אבל העובדה שהכסף מגיע בסופו של דבר לסמינר מלמד על המניע לכל השותפות במהלך הזה.

3. אלו התאמות ביקש משרד החינוך?

מורה בעלת ותק באחד הסמינרים בצפון מספרת ששאלה את הנהלת אותו סמינר – אם כבר אתם מפעילים את "סמינר כיתה", זאת הרי הזדמנות מצוינת לפחות לבטל את שנה ג' בסמינר שמלכתחילה גדולי ישראל ממש לא התלהבו מהגזירה הזאת, וזאת בלשון המעטה. הנה לכם הזדמנות לבטל את שנה ג', כי הבנות לא צריכות זאת אם הן משתתפות בתוכנית סמינר כיתה. ומה ענו לה בהנהלת הסמינר? שנה ג' זו כבר עובדה מוגמרת, אין סיבה שעכשיו נבטל אותה. אין צורך להאריך בהסברים כמה כסף מונח כאן על המאזניים.
נחזור לבקשת הסמינר להשתתף בתוכנית. ובכן, משרד החינוך נענה בשמחה כמובן. אם אפשר להכניס את האקדמיה בדלת האחורית ולגרום ליותר בנות סמינרים כתוצאה מההקלה הזאת להגיע בסופו שלדבר לאקדמיה – למה לא ? ואכן, בשנת הפעילות הראשונה הופעלה התוכנית תחת כותרת 'אקדמיה כיתה' כפיילוט פעילות במגזר החרדי.
ב"כנס התנעה" שקיים מכון מופת בחודש אב תשע"ו 'לקראת כניסת התוכנית בצורה מסודרת למגזר החרדי, הוא מכבס לראשונה את המושג והופך אותו ל"סמינר כיתה", תוך הדגשה ש"תוכנית 'סמינר-כיתה' פועלת באופן דומה לתכנית 'אקדמיה-כיתה', בהתאמות קלות למאפיינים הייחודיים של המגזר החרדי". ובכן, אומרים מנהלי ויזמי התוכנית שהם נדרשו ל"התאמות קלות" עבור השמת התכנית במגזר החרדי, אבל מה באשר להתאמות שנדרש המגזר החרדי כדי להשתתף בתוכנית ? כל מי שמשפחתו עברה באחד הסמינרים בדורות האחרונים יודע שיש דברים בסיסיים שהיו מאז ומעולם חלק ממהות הסמינר האמון להעמיד את הדור הבא של המחנכות והאמהות בבית ישראל. מאז ומתמיד היו אומנם אילוצים שונים ותכני לימוד שהושתו על הסמינרים, אבל עדיין הם נדחקו לפינה ובוצעו במינימום הנדרש, תוך הדגשת הבעייתיות. כך למשל מפורסם ספרו של הרב וולף זצ"ל "תורת הנפש" שכתב וחיבר כדי שיוכלו ללמוד פסיכולוגיה בסמינר, כדרישות משרד החינוך, אולם כל תוכנו עוסק בהסברה נפלאה על הבעייתיות של מושגי היסוד בפסיכולוגיה והאפיקורסות הנשזרת בהם. וכך למדו את "תורת הנפש" האמיתית במקום הפסיכולוגיה הכפרנית.

4. חשיפה לטכנולוגיות עדכניות מול שמרנות

ומה קורה עם המצב כיום בתוכנית סמינר כיתה? ובכן, חלק מהעניין של משרד החינוך הוא כאמור "שיפור ההכשרה של סטודנטים להוראה ושל הפיתוח המקצועי של המורים המנוסים". ואיך עושים את זה בסמינרים החרדיים ? הרי עד היום לימודי ההוראה לא הספיקו כנראה. לשם כך מכניסים תחומי לימוד שעד היום לא היו בלימודי ההוראה. קחו למשל את תחום המחקר. קורס שיטות מחקר הוא קורם חובה בכל לימודי תואר אקדמי אבל מעולם לא היה חלק מלימודי ההוראה בסמינרים. אולי בסמינרים הצליחו לכבס את השם ולא קוראים ללמידה הזאת "קורס שיטות מחקר". אבל בתיעוד שמפיץ אותו סמינר מצויץ בפירוש שהוא מלמד היום כחלק מלימודי תעודת ההוראה גם לימודי מחקר. זה לא היה בעבר.
דוגמה נוספת לכך – הנושא של פסיכולוגיה, אותו הזכרנו קודם. נכון, למדו פסיכולוגיה בסמינר אבל עשו זאת בהבלעה, בדרך אגב, ובסינון ובזהירות הנדרשת. מעולם לא הציבו דגש ודרשו מהתלמידות להגיש עבודה סמינריוניות בנושא פסיכולוגיה נטו. העבודות הסמינריוניות עסקו תמיד בנושאי חינוך ובנושאים יהודיים ותורניים רחבים. בתוכנית "סמינר כיתה", לעומת זאת, נדרשות התלמידות (לפחות חלקן) להגיש עבודה בנושא פסיכולוגיה. מה שלא היה מעולם ועכשיו מצוי כדרישה של משרד החינוך להגשת עבודה גם בתחום זה כאחד משלושה תחומים.
לא נותר לנו אלא לסיים את החלק הזה עם ציטוט מתוך אותו תיעוד שפרסם הסמינר, בו הוא מציין כי "ההכשרה חושפת את בית הספר לטכנולוגיות עדכניות" (תודו שזה מה שחלמתם תמיד), ובהמשך מציין גם כי "המפגש הישיר עם הדבר האמיתי, מטבעו מציג דילמות ושאלות שעומדות בלב ההוראה. חלקן נוצרות כמובן מעצם הגישה החדשה. שאלות של מקצועיות, של הגינות, של אתיקה מול גילוי נאות, של מוסר עבודה, של ותק מול עדכניות, של טכנולוגיה מול שמרנות".

5. מה עובר עליהם?

כמו שאומרים, כדי להכין סנדוויץ' צריכים לפחות שני חצאים. החצי השני של יישום התכנית, הוא מנהלות בתי הספר היסודיים המכניסות את תלמידות הסמינרים לכיתות ומשתפות פעולה עם התוכנית. למה זה שווה להם? כפי שאמרנו, להנהלה זה שווה כי זה מעניק תגבור משמעותי בתוך הכיתות ולמורות זה שווה בגלל התגמול הכספי. אומנם, ממה שאנחנו שמענו הסמינר (שהתקציב עובר דרכו) מפריש מתוך ה-11,600 שקלים המיועדים למורה, כ-5,000 שקלים לעצמו עבור תקורה כביכול, אבל עדיין זה שווה למורה (במיוחד כשמבקשים ממורות הזקוקות לתלושי משכורת יפים לפני הגשה לביטוח לאומי) לכאורה הכל פנטסטי, לא כך?
אז מדוע בשיחה עם מורה בכירה ובעלת ותק רב במודיעין עילית, (שאגב, נמנית חד משמעית ובצורה מוצהרת ביותר עם הציבור המתנגד לציבור בני התורה), היא אומרת לנו (דרך צד ג', כמובן) שהיא ממש מתפלאת על בית הספר שלה שהכניס את התוכנית? "זה הרי עוזר לאקדמיה ואנחנו הרי עשינו כנס וכל גדולי ישראל נגד אקדמיה", והיא בדקה והמנהלות הנמנות עם ציבור בני התורה לא הכניסו את התוכנית. אומנם לא הספקנו לבדוק את אמינות הקביעה הזאת בנוגע לחלוקה בין המנהלות, אבל היא ודאי בטוחה בכך ומצביעה על הרוח הציבורית הנושבת. אגב. ודאי שיש מנהלות שהיו בעבר חלק ממה שהיה "דגל התורה" שלא הכניסו את התוכנית אל בית ספרן בדיוק מהסיבות הבעייתיות הללו.
אבל מה לנו כי נלין על החינוך העצמאי, בזמן שמנכ"ל החינוך העצמאי שיגר ביום ד' כ"ט באדר ב' תשע"ו מכתב למנהלי המוסדות של החינוך העצמאי, כי על פי הוראת גדולי התורה אין להשתתף במפגשים של משרד החינוך. הוא כותב: "נתבקשנו לחדד את הדברים שנית ולהבהירם. א. הפיקוח הפדגוגי בבית הספר לרבות השתלמויות ייעשה אך ורק על ידי החינוך העצמאי. פיקוח משרד החינוך יעשה אך ורק בתחומי בקרה ומינהל כבימים עברו. ב. כל הוראות והנחיות החוזר תקפות גם לגבי הכשרת יועצות. לאור האמור ועד להנחיה חדשה תוקפא פעילות הכשרת יועצות במסגרת 'מתווה', 'מליאה', 'מפגשי עמיתים' ו'קורסי בחירה' ואין להשתתף בהכשרות השונות ליועצות".
והנה, לפני ימים ספורים הגיעה ההנחיה החדשה, כנראה בהוראה ברורה של הפה שאסר שהרי רק הוא הפה שיתיר, בדוא"ל ממוען לכל היועצות כותבים מטעם הנהלת החינוך העצמאי כי אין כל מניעה להשתתף במליאת היועצות המאורגנת על ידי משרד החינוך והמפקחות הדתיות -לאומיות, וכפי שמסתיימת ההודעה: "ואיש הישר בעיניו יעשה".

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן