הלם במגזר החרדי: לראשונה מקום המדינה משרד החינוך מתערב בתכני הלימוד של מוסדות הפטור; התנאי לתקצוב: 55% לימודי ליבה

לימודי החול הנלמדים במוסדות הפטור מפורטים בתקנות: פעילות גופנית, מתמטיקה, טבע, היסטוריה, עברית, חשבון, שפה נוספת (בהוראה שעה יתאפשר גם אידיש), תנ"ך, חינוך ומורשת. * 'מוסדות פטור', יוכפפו לפיקוח של משרד החינוך * משרד החינוך הגדיל את מספר המפקחים במגזר החרדי מ-12 ל-30 * מוסדות הפטור הוקמו עוד טרם קום המדינה ומעמדם עוגן בחוק לימוד חובה משנת 1949 לאחר מאבק נחוש של גדולי התורה שדרשו לשמור על עצמאות מלאה, לפני כשנתיים עבר - למרות התנגדות גדולי ישראל – החוק שאפשר לשר החינוך להתנות תנאים לתקצובו, ואף לעצם הקיום של המוסד. * המדינה גם תוכל לחייב מוסדות לקבל תלמידים גם אם אינם מתאימים מבחינה דתית * במגזר נרשמים גלי התעניינות גוברים במוסדות הפועלים על 'טהרת הקודש'

הלם ותדהמה במגזר החרדי עת הודיע משרד החינוך על תקנות חדשות שנועדו לשנות את אופיים של מוסדות הפטור בישראל. כאשר נקבע כי מוסדות החינוך שהוגדרו 'מוסדות פטור', יוכפפו לפיקוח של משרד החינוך. בכך בוטלה הלכה למעשה העצמאות הפדגוגית שהייתה למוסדות אלו מאז קום המדינה על פי הוראת מרנן גדולי הדור שעבר זצוק"ל.
התקנות נעשו בהמשך לשינוי הדרמטי בחוק חינוך חובה שנעשה בחודש תמוז שנת תשע"ו ע"י גורמים שהצהירו כי ייצגו את המגזר החרדי, אך בפועל פעלו בניגוד לדעתם של גדולי התורה. ותמכו בין היתר בחוק שהביא לשינוי חמור בחוק לימוד חובה, בצורה הפוגעת באופן ישיר בהישג החוקי שהתקבל בשנת תש"ט ופעל מזה כ67 שנה. באותם ימים נאבקו מרנן גדולי ישראל כדי להבטיח שהחוק לא יחייב 4 לימוד אך ורק במוסד 'מוכר', הכפוף לתקנות וכללים של משרד החינוך, וזאת כדי לאפשר לחינוך התורתי לפעול כאוטונומיה מחוץ לחוק חינוך חובה. כך התגבשה המתכונת של 'מוסדות פטור', שאינם שייכים כלל לחוק חינוך חובה ואין בהם מקום להתערבות כלשהי של משרד החינוך. בשל כך התווסף אז לחוק סעיף 5 שקבע את מתכונת הפטור ומכוחו פעלו הת"תים מאז קום המדינה, כאשר החוק אינו מעניק לשר החינוך כל אמתלה להתערב בסדרי החינוך של הת"תים, אלא מעניק סמכות בלתי מוגבלת לחלק אישורי 'פטור' לחינוך התורתי.
עם קבלת החוק בוטל העיקרון של העצמאות המוחלטת בתכני הלימוד וההתנהלות הפדגוגית של מוסדות אלו, שפעלו עד כה ללא כל נסיון להטלת חובה לקיום לימודי ליב"ה כלשהם ובלא כל פיקוח של הרשויות על תכני הלימוד, סדרי קבלת התלמידים ודרכי ההוראה במוסדות אלו. בכך צורפו, למעשה, מוסדות הפטור למערכת החינוך הממשלתית והפכו למעין ענף נוסף של הסטטוס המוגדר כ'מוכר שאינו רשמי'.
בחקיקה שהתקבלה בקדנציה זו נוספו התניות משמעותיות לסעיף זה. השינוי בחוק קבע: "השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד".
למי שהיה ספק באשר למשמעות הסעיף, באו דברי ההסבר שנועדו לסמן את הדרך לשר החינוך הנוכחי ולשרים הבאים אחריו, כמו גם לשופטי הבג"ץ שיוכלו להיתלות בחקיקה זו כדי לכפות התנכלות ממשלתית למוסדות הפטור. בדברי ההסבר נכתב: "מוצע להבהיר כי שר החינוך רשאי מכוח סמכותו לפי הסעיף הקטן האמור לקבוע הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו, לרבות לעניין הפעלת מוסד החינוך. כך למשל רשאי השר לקבוע תנאים לעניין הנהלת המוסד, חובות דיווח ורישום שיחולו על המוסד, תנאים לעניין צוות העובדים המועסק בו, תנאים שעניינם חובת הנהגת מקצועות לימוד מתכנית היסוד של מוסד חינוך רשמי (לימודי חול להבדיל מלימודי קודש), ותנאים לעניין פיקוח".
יש לציין, כי שינוי זה שהתווסף על סעיף 5 ההסטורי, אינו מתייחס להצבת תנאים רק ביחס להעברת תקציב ממשלתי כלשהו, אלא בהתקנת תקנות, הוראות ותנאים, שעל מוסד חינוך לקיימם על מנת לאפשר את עצם קיומו "לצורך מתן הוראת פטור, ובכלל זה לענין הפעלת המוסד". על כך באים גם דברי ההסבר אשר מפרטים כי הכוונה היא למתן כר נרחב להתערבות שיטתית של משרד החינוך, החל מקביעת צוות המלמדים ועד לחובת הנהגת מקצועות חול מתכנית היסוד של מערכת החינוך הכללית (לימודי הליבה) והנהגת פיקוח.
בהודעה שפירסמה אתמול לשכת סגן שר החינוך מ. פורוש פורטו גם ההתערבות בתכני הלימוד של הת"תים, כשלפי הודעת סגן שר החינוך: "לימודי החול הנלמדים במוסדות הפטור מפורטים בתקנות: עברית, חשבון, שפה נוספת, תנ"ך, טבע, היסטוריה, חינוך מורשת ופעילות גופנית".

המדינה תוכל לחייב מוסדות פטור לקבל תלמידים שאינם מתאימים מבחינה דתית

התקנות מתייחסות גם לעלילה הזדונית על מוסדות החינוך החרדים כביכול קיימת בהם אפלייה פסולה כלשהי, זאת בנסיון לתת אמתלה להתערבות שרירותית בהליכי קבלת התלמידים, כפי שכבר נעשה בשנים האחרונות במוסדות החינוך העצמאי ובסמינרים. ההודעה מציינת כי: "התקנות אף מתייחסות לנושא מניעת אפליה בתקנות נאמר, שראשי המוסד ימנעו מאפליית תלמידים בתוך המוסד החינוכי על רקע של ארץ מוצא, עדה ומעמד חברתי כלכלי, וכן בעת קבלתו של התלמיד ללימודים."
במקביל נשלח אתמול מכתב מ'המחוז החרדי' במשרד החינוך למשרדי הת"תים, הנתבעים ע"י 'המחוז החרדי' להודיע להורים את זכויות הערעור הניתנות להם ע"י משרד החינוך, במידה ובנם לא התקבל למוסד החינוכי. זאת בהתאם לתקנות החדשות עליהן חתם אתמול שר החינוך, המסדירות את הפעלת מוסדות הפטור, לפיהן יוכפפו מוסדות הפטור להנחיות הרישום של משרד החינוך. ההודעה מציינת את זכותם של הורים לכפות קבלת תלמידים ע"י 'ועדות הערר' במשרד החינוך.

השארת תגובה

שתף את הידיעה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן