אבל כבד בעולם היהודי: "פרעה לא גזר אלא על הזכרים והם גזרו אף על הנקבות"; ועדת חוץ ובטחון אישרה ברוב קולות על פגיעה אנושה בקדושת כרם בית ישראל – יתאפשר לבטל לבנות פטור מגיוס שניתן מטעמי דת; חברי הכנסת החרדים התנגדו

תיקון 18 לחוק שירות ביטחון שינה באופן מהותי את הליך ביטול הפטור מטעמי הכרה דתית. * כשלראשונה מתאפשר לועדה מטעם הצבא לבטל את הפטור שניתן לבנות מטעמי דת. בניגוד, למצב הקיים עד היום, לפיו 'פטור' בנות דתיות לאחר קבלתו הינו סופי ובלתי הפיך. וע"מ לבטלו יש לפתוח בהליך של הרשעה פלילית הדורשת הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ורק בסיומו של תהליך מורכב וכמעט בלתי ניתן ליישום זה ניתן לבטל את הפטור * החוק אושר לפני 5 שנים למרות התנגדות הנציגים החרדים. ונקבע בו כי לא ייכנס לתוקף רק מיום פרסומן של התקנות, כאשר עד היום התקנות לא אושרו, ובאשר לכך החוק לא נכנס לתוקף * לדאבון כל לב יהודי הבוקר בישיבת ועדת חוץ ובטחון אושרו התקנות החדשות המסדירות את פעילות הועדה הצבאית שתוכל לבטל את הפטור * במהלך הישיבה בועדת חו"ב התנגדו הנציגים החרדים, ובקשת רביזיה (הצבעה חוזרת) של ח"כ בן צור נדחתה גם היא * רבנים: "הסמכות החוקית לעקוב ולחקור אחר הבנות במשך שנתיים תמימות, ואף לבטל את הליך הפטור הינה הסכנה החמורה ביותר, התקנות שמגדירות את הליך הביטול לאחר פתיחת רסן הביטול הינם סכנה משנית" * מרן הגרא"מ שך זיע"א במכתבים ומאמרים: "והאמת כי על דעתי היה שיש לעזוב את הקואליציה מיד כי לא על מנת כן נכנסנו, אבל חזקו עלי דברי העסקנים… והוסבר לי שהובטח כי הבנות של ׳הווי משפחתי דתי' באמת ישוחררו כולן ולא ייקראו אפי' לוועדת פטור, ואף במקרה שיש צורך בבירור יקראו לעדים ולא לבת
הוועדה הפרלמנטרית המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, אישרה לדאבון לב ונפש, את תקנות שירות ביטחון אשר שינו באופן מהותי את הליך ביטול הפטור מטעמי הכרה דתית.
כזכור, סעיף 40 לחוק שירות ביטחון מסדיר את נושא הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון (מלש"בית) שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכן כי אינה נוסעת בשבת. כשלאחר הוצאת 'תעודת הפטור' על רקע הצהרה דתית בידי הפוקד, לא ניתן היה לבטלו, מלבד, על ידי הרשעה פלילית, בתהליך מורכב וכמעט בלתי ניתן ליישום.
התקנות החדשות
על מנת לשנות מצב זה ולאפשר לרשויות הצבא – הפוקד – לבטל את הפטור הניתן לבנות על רקע הצהרה דתית גם לאחר קבלתו, התקבל בחודש אדר תשע"ב בקריאה שניה ושלישית התיקון לחוק שירות בטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה).
על פי תיקון זה (תיקון 18) חוקקו שני סעיפים רלוונטיים. הראשון שבהם קובע, כלשון החוק [סעיף 40 (ב)] כי "חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות בטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור, במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר, לפי המאוחר, תודיע על כך לפוקד". סעיף זה לחוק הוחל מעת קבלתו כאמור בשנת תשע"ב, אך יכולת האכיפה של סעיף זה נמוכה ביותר כיוון שחובת הדיווח מוטלת על המצהירה בלבד, ולפיכך סכנתו פחותה.
בנוסף נקבע בלשון החוק [סעיף 40א (ב)] "היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות בטחון שקיבלה פטור לפי סעיף 40(א) נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף, במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר, לפי המאוחר, רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, ובלבד שמסר על כך הודעה למיועדת לשירות בטחון".
לפי סעיף זה, שיחול עם פרסום התקנות, ניתנת בידי הפוקד סמכות לפתוח מיוזמתו במעקבים וחקירות שיבוצעו ע"י הצבא, עד כדי הגשת בקשה לוועדה לבטל את הפטור שניתן לבת ולהחיל עליה חובת גיוס, דבר המהווה סכנה חמורה לבנות ישראל מסורתיות, דתיות וחרדיות כאחד.
ההבדל המהותי בין שני סעיפים אלו הוא, שהסעיף הראשון מדבר על בת שחדל להתקיים בה תנאי מתנאים שלגביהם הצהירה את הצהרת הדת, דהיינו ביטול לחלוטין של ההכרה הדתית שלה, או הפסקה מוחלטת של שמירת כשרות או נסיעה בשבת באופן קבוע. לעומתו, הסעיף השני מדבר על מי שנהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה, דהיינו שגם אם נהגה כך באופן חד פעמי, רשאי הפוקד להגיש בקשה לביטול הפטור.
יצויין, כי לפי החוק החדש, אף אם ברור שבשעה שהצהירה הייתה ההצהרה אמת והבת עמדה בתנאי ההצהרה, אף על פי כן רשאי הפוקד עד תום שנתיים מהמועדים הקבועים בחוק לבחון האם הבת עדיין עומדת בתנאי ההצהרה. אם אכן הצליח הפוקד להוכיח כי הבת נהגה באופן שאינו תואם להצהרה תקופה קצרה או אפילו באופן חד פעמי את אורחות חייה של הבת, רשאי הפוקד לפנות לוועדה על מנת שזו תבטל את הפטור.
בתקנות אשר אישרה הוועדה המשותפת, נקבע הרכבה של הוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית, המתמנה על ידי שר הביטחון. בין השאר נקבע כי הוועדה תורכב מחמישה חברים: יו"ר הוועדה יוכל להיות רק מי שכיהן כשופט,  שני נציגי ציבור אשר שירתו בצה"ל לפחות בדרגת רב סרן, נציג ציבור שכיהן כרב צבאי ונציג ציבור שימונה בהמלצת הרבנים הראשיים.
התקנות גם קובעות את לוחות הזמנים וסדרי הדיון בוועדה ולהחלטותיה. כך, למשל, הוועדה אמורה לקיים את הדיון בבקשה ולתת את החלטתה תוך כחודש, מיום שהומצאה למלש"בית בקשת הפוקד לביטול הפטור, או עד חודשיים, במקרים מיוחדים.
"התקנות הינם סכנה משנית, הסמכות החוקית לעקוב ולחקור אחר הבנות במשך שנתיים תמימות, וכי כל נפילה ומעידה עלולה לסכנם בחובת גיוס זהו הסכנה הגדולה יותר"

עם כניסתו לתוקף של החוק החדש תהיה כאמור בידי רשויות הצבא סמכויות חוקיות לעקוב אחר מצבה הדתי והרוחני של הבת, הן בטרם קבלת הפטור והן לאחריו, כשלפי החלטת הבג"צ כל בת שתיתפס על מכשול רוחני כזה או אחר, גם אם היה זה כשלון חד פעמי או אורח חיים שאינו מקפיד על שמירת תומ"צ ודרכי הצניעות בשלימות, תהיה בסכנת גיוס מיידית.
ב'מרכז ההכוונה והסיוע לבנות ישראל׳ מסבירים בראיון ל'הפלס' בסוף השבוע האחרון, כי לצורך הבנת הסכנות החמורות לעתידן הרוחני של בנות ישראל, יש לחלק את כלל הבנות שעלולות להסתכן בגלל החוק החדש, שיחול כאמור עם אישור התקנות כמתוכנן בשבוע הקרוב, לשלוש קטיגוריות; מסורתיות, דתיות וחרדיות.
כבר הוזכרו דברי רבינו הגדול מרן ראש הישיבה בעל האבי עזרי זצוק"ל על החובה למנוע את גיוסן של כל הבנות הבאות ממשפחות בעלות ׳הווי דתי׳, כשהכוונה ברורה למשפחות מסורתיות בעליל, גם אם באופן מעשי הבת עצמה אינה דתית. מן הראוי להביא כאן קטע נוסף ממכתבו שבו כתב: "והאמת כי על דעתי היה שיש לעזוב את הקואליציה מיד כי לא על מנת כן נכנסנו, אבל חזקו עלי דברי העסקנים… והוסבר לי שהובטח כי הבנות של 'הווי משפחתי דתי' באמת ישוחררו כולן". בהמשך כתב מרן זצוק"ל כי יש לעמוד בתוקף "להבטיח כי למעשה כל בת בעלת הווי משפחתי דתי תשוחרר מבלי להתחשב באורח חייה".


ברור, כי הסכנה החמורה אורבת לאותן בנות ישראל ממשפחות מסורתיות וקרובות לדת ישראל, אך עקב המצב הרוחני הירוד והסביבה בה הן גדלות אינן מקפידות בלשון המעטה על שמירת תומ"צ באופן מלא. עם זאת ברור שאינן רוצות וחפצות לחיות חיי הפקר מוחלטים במסגרת טין, בו הותרו כל האיסורים והמגבלות באופן החמור ביותר. וכאמור, גם במקרים אלה מוטלת עלינו חובה לדאוג ולהילחם גם למען הצלתן מגיוס לצבא שעליו נפסק יהרג ואל יעבור.
כך גם בנות דתיות שבאופן טבעי רמת שמירת תורה ומצוות שלהן אינה גבוהה ביותר, שגם אם בצעירותן בגילאי ה- 17 בטרם קבלת הפטור, החקירה והמעקב אחריהן לא יביאו ח"ו תוצאות שליליות, הרי שבמצב בו הן יהיו במעקב במשך שנתיים תמימות עד גילאי ה-20, גדלה הסכנה של המעקב כך שכל נפילה ומעידה חד פעמית עלולה להביאן למצב שתוטל עליהן חובת גיוס.
אמנם, הורונו רבותינו זצוק"ל ויבדלחט"א אלו החיים עמנו לאויט"א, כי כל הסכמה לפרצה וסטייה ולו הקלה ביותר ממה שהיה נהוג בנושאים אלו, מביאה את הפרצה הבאה, עד להריסת כל החומות והגדרות מקדמת דנא. באופן שעלולים אנו למצוא עצמנו בפתחה של התחדשות גזירת גיוס הבנות על כל המשתמע מכך. כפי שמוכח מהמציאות, שכבר עתה מנסים להצר ולהקשות על קבלת הפטור גם לבנות חרדיות.
בנוסף, עלולה מעידה חד פעמית שתתועד ותימצא על ידי רשויות הצבא במסגרת המעקב הצבאי הנערך ע"י אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לסבך ולסכן גם בנות חרדיות עד כדי חובת גיוס לצבא שעל כך נצטווינו ייהרג ואל יעבור ומחוייבים אנו למסור את הנפש על כך.
העוסקים בנושא מציינים כי בכוונה תחילה לא התמקדו גם בפרטי התקנות והרכב הוועדה שתוקם על מנת לבטל את הפטור שניתן, זאת עקב היות התקנות סכנה משנית, לעצם הסמכות החוקית לעקוב ולחקור אחר הבנות במשך שנתיים תמימות, וכי כל נפילה ומעידה עלולה לסכנם בחובת גיוס.
כמו כן, עצם מתן הזכות לרשויות לערוך מעקב מתמיד אחר הבנות, מכניסה אותן תחת סמכותה של המדינה, דבר חמור כשלעצמו שניתן לדמותו למה שכבר כתב מרן החזון איש זצוק"ל במכתבו שעצם הכנסת הבנות תחת עול רשויות המדינה, מהווה סיבה לפסק ההלכה של יהרג ואל יעבור.

ההתנגדות הח"כים בוועדה על בהיקף סמכויות הוועדה

לכל אורך הקראת סעיפי התקנות הוויכוח העיקרי אשר עלה מהסעיפים השונים היה בדבר יכולתה של הוועדה לקבוע האם אותה מלש"בית היא אכן דתיה, או מקיימת אורח חיים דתי, הן בשל השאלה מיהו דתי, והן בשל השאלה מי מכיר טוב מספיק את אורח החיים הדתי כדי לקבוע זאת.
סגן השר פרוש ביקש להיצמד לקריטריונים להכרה הקבועים בחוק ואמר "לא סתם בחוק כתוב לא נוסעת בשבת, ולא, למשל, על החזקת עט ביד בשבת. בת שלא נוסעת בפרהסיה, ויש לה את ההכרה הדתית, היא עומדת בתנאי החוק". ח"כ מקלב: "אם היא נפגשה עם מישהו במסעדה לא כשרה, אבל רק עישנה ולא אכלה, אז זו ראיה לאי שמירת כשרות?" ח"כ רחל עזריה (כולנו): "חייבים לשמור על הגדרה עמומה ולא להגיע למצב שמגדירים בחוק מי דתיה ומי לא. לא ייתכן שבספר החוקים של מדינת ישראל תהיה הגדרה לאורך החצאית והשרוול של נערה דתית".
עו"ד ישי יודקביץ' ממשרד הביטחון: "שמירת שבת וכשרות הם תנאים קונקרטיים וניתנים לבדיקה חד חד ערכית. הכרה דתית זה טעם חמקמק וצריך ליצוק בו נסיבות, וצריך להסתכן על המכלול שלהם, וכמה שיותר מידע ומכשירים לקבלת החלטה של הפוקד, כך עדיף". יו"ר הוועדה קבע: "זה כבר נקבע בחוק, שאנו אל דנים בו עכשיו, אלא רק בתקנות. עם זאת, אנו לא מוכנים לסבול עמימות, ולכן ודאי שוועדה זו תעקוב אחר יישום התקנות בפועל, ובמידת הצורך תעיר על יישומן".
ח"כ יואב בן צור (ש"ס): ישבנו לפני שבועיים בפגישה ארוכה עם הצבא ומשרד הביטחון בת"א, והעלנו השגות, ולא קיבלנו כל תשובות, ולא נעשה כל תיקון בתקנות לפי הדברים. פנינו היו לשיח, אך משאלה פני הדברים, אנו החלטנו להתנגד, בעיקר בשל חוסר האיזון בוועדה לגבי נציגים דתיים. כמו שבוועדה רפואית, לא הגיוני שלא יישבו רופאים, אז ברור שרק לאנשים דתיים יש את המומחיות לבחון מי מנהל אורח חיים דתי". ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הצטרף לדעתו: "כשם שהחלטנו כי שלושה מתוך חמשת החברים יהיו נשים, כי דנים בנשים, הרי שהשאלה המהותית בוועדה היא מיהי דתיה, וזאת רק אדם דתי יכול לבחון, ולכן גם צריכים להיות לפחות שלושה נציגים דתיים".
ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הציע לתקן כי הרבנות הראשית תמנה שני נציגי ציבור, או ימונו שני רבנים צבאיים לשעבר, וכך יתאפשר הדבר, או לחלופין שאחת מהקצינות שימונו כנציגות ציבור תהיה כזו המנהלת אורח חיים דתי. עו"ד יודקביץ' אמר כי להם אין התנגדות לקצינה המקיימת אורח חיים דתי, אך אז אמר סגן השר פרוש "כל מי שיושב בוועדה הזו חייב להבין למה בת באה ואומרת שהיא מוכנה להיהרג ולא להתגייס, בשל פסיקת הרבנים. קצינה דתיה ששירתה בצבא היא מישהי שהולכת נגד כל הרבנים והחוקים, אז איך היא תשפוט אותן? זה מפריע לי אפילו יותר!"
אלי הבלין, יועץ הלכתי לרב הראשי לישראל: "עמדת הרבנות הראשית היא ידועה והיא נגד שירות בצבא, בכפייה לפחות. מבחינתנו זה יותר גרוע להגיד שהקצינה תהיה דתיה ולא חילונית, כי מבחינתנו אישה דתיה לא צריכה לשרת בצבא. יש פה פרדוקס, כי איך היא תשפוט מישהי שהכרתה הדתית מונעת ממנה לשרת, כשהיא רואה את הדברים האחרת? הרבנות מסכימה שנציגת הרבנים הראשיים תהיה אישה, וזה יצוין בפירוש, אבל אנחנו מציעים ששתי הנשים ימונו ע"י הרבנות הראשית. בנוסף, אנחנו סבורים שצריך לאפשר לא רק נשים ששירתו בצבא כנציגות ציבור, אלא גם נשים ששירתו בשירות לאומי". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הגיב: "מיהו דתי אינו נחלתם של רבנים אלא זה עניין אישי! בהכרה הדתית שלי, בת חייבת לשרת בצה"ל ובעיניי כל מי שירתה כקצינה ומצהירה על עצמה את אותם קריטריונים שבחוק – שמירת כשרות, שבת והכרה דתית, יכולה להיות בוועדה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, סיכם את הדיון, בטרם ההצבעה, ואמר: "ההערות שעלו כאן במהלך הדיון רק הבהירו לנו כמה בעייתי זה לנסות לקבוע בחוק מיהו דתי. אנחנו כאן החמרנו מאוד עם שר הביטחון, וחייבנו אותו למנות שופט לעמוד בראשות הוועדה, ולא רק מישהו שכשיר לכהן כשופט, בדיוק בכדי שיוכל לשקול בכובד ראש ובמקצועיות את כל הטענות השונות בכל מקרה ספציפי".
"זה לא עניין של מה בכך לתת פטור מגיוס, עוד יותר מסובך לאתר פטור שניתן ללא הצדקה, והמנגנון שקבענו פה הוא מפורט מאוד, ולכן לא נכון שנתערב עוד יותר בשיקולים של הוועדה. לדעתי, התקנות האלה משפרות את המצב הקיים היום לאין שיעור, מבחינת כולם, ולא ברור לי למה זה היה צריך להתעכב שש שנים. עם זאת, כפי שאמרתי, הוועדה תלווה את יישום התקנות, ואם יהיה צורך, גם תעיר ותטפל במקרים לא תקינים".
לאחר מכן אישרה הוועדה את נוסח התקנות שגובש בדיון, כאמור, ברוב קולות, ובהמשך גם דחתה, ברוב קולות, את הרביזיה שהגיש ח"כ בן צור.

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן