שינויים דרמטיים בהסדר הפטור מגיוס לבנות מטעמי דת

הפרוטוקולים חושפים: פרוטוקולי הוועדה המשותפת לועדת חוץ ובטחון וועדת חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית, פורסמו בתחילת השבוע ב'מגזין הכותרות' לאחר שנחשפו בסוף השבוע שעבר ב'קו ההגנה 0799-222222' * הפרוטוקולים הסודיים מצביעים על שינויים דרמטיים בהסדר הפטור מגיוס לבנות.

הרקע לכתבה: בשבוע שעבר אושרו בועדת חוץ ובטחון התקנות החדשות בנושא פטור גיוס לבנות מטעמי הכרה דתית, התקנות מגדירות את סדרי הוועדה שתפעל לביטול הפטור. ובכך החוק שעבר בשנת תשע"ב למרות התנגדות החרדים נכנס לתוקפו. כשמעתה הליך ביטול יתבצע ללא צורך בעמידה בדיני הראיות, כשבנוסף הפטור תלוי בעמידה של הבנות בהצהרתם למשך שנתיים שלמים, בניגוד להיום, שהיה להם לעמוד בו ברגע התצהיר בלבד.
מעיון בפרוטוקולי הוועדות ניתן לראות כי התיקון לחוק שנכנס לתוקף בשבוע שעבר עם אישור התקנות, פוגע חמורות הלכה למעשה בהישגי החרדים משנת תשל"ח. החוק של תשל"ח הפך את הצבא בכוונה תחילה לחותמת גומי, כל נערה בארץ יכלה למלאות תצהיר, לשלוח אותו בדואר לצבא והצבא ללא אומר ודברים היה חייב להעניק לה פטור ללא יכולת סירוב. דבר שהשתנה כעת, בכך שמעתה כל בת תהיה במעקב לפחות שנתיים. מלבד עצם העובדה כי הליך ביטול הפטור השתנה.
משמעותן של התקנות משמעותיות הן מאוד, מאחר וכל זמן והתקנות אינן מאושרות, הסעיף בחוק אינו נכנס לתוקפו. במובנים רבים אישור תקנות לחוק כמוהן כמו חקיקה חדשה.
לשם דוגמא, רק בשבוע שעבר ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה, את החלטות שחייבה את הרשות לניהול המאגר הביומטרי למסור למשטרה מידע השמור במאגר, לאחר שהתברר לו כי התקנה עליו התבססה הפסיקה טרם אושר בועדות הכנסת.
על רקע האמור, ובכדי להבין את תמונת המצב בענין, נציג בפניכם ציטוטים מדוייקים מתוך פרוטוקולי הוועדה.
האם העובדה כי הפרוטוקולים נחשפים עכשיו לראשונה לציבור שיתוודע לפרטי החקיקה יובילו לסערה במגזר החרדי. ימים יגידו.

חובה להדגיש: בת המעוניינת לקבל פטור מטעמי דת, יכולה לעשות זאת ב-2 מסלולים. מסלול לבנות חרדיות ודתיות "פטור מטעמים של הכרה דתית", בהליך זה היה די בהגשת תצהיר חתום שנערך בפני שופט או דיין בבית דין רבני ואשר מצהירה כי קיימים טעמים שבהכרה דתית המונעים מהמועמדת לגיוס לשרת בצה"ל, ולגורמי הצבא קיימת חובה לתת את הפטור ללא שום סמכות לערב את שיקול דעתם בכך.
מי שאינה יכולה להצהיר שהיא שומרת שבת וכשרות יכולה לבקש פטור במסלול עוקף "מטעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי", בהליך זה נדרשת הבת להתייצב בפני ועדת פטור (מצב זה קיים מזה שנים, למרות דרישת הרבנים החרדים שהבת לא תידרש להתייצב).
החקיקה החדשה חלה כלפי ההליך הראשון של 'פטור מטעמים של הכרה דתית' בלבד, כאשר כיום כל בת שבזמן ההצהרה עמדה בתנאיו, קיבלה פטור באופן מיידי ללא כל יכולת לבטלו כלל. מהיום לעומת זאת, יהיה על הבת לעמוד בתנאי התצהיר למשך שנתיים.

היסטורייה

החוק בתשל"ח חוקק על רקע טענות על מחסור בכוח אדם, ועל חשש מניצול לא חוקי של התקנות
החוק בשנת תשל"ח חוקק על רקע טענות הצבא על מחסור חמור בבנות, וטענות כי בנות ישתמשו בחוק החוק גם אם אינן עומדות בתנאיו. את הדברים הללו ניתן לראות בדברי האופוזיציה בדיוני הוועדה בשעתו
וכך אמר חבר הכנסת חיים בר לב (המערך) בישיבת הוועדה שדנה בחוק (עמוד 3599 בפרוטוקול הוועדה): "אני מצוי היום בנתוני כוח האדם ובתקציב של צה״ל. אני סבור שלא אגלה שום סוד אם אומר, .שאנו נמצאים בשנים הללו עד 1983 בתחתית העקומה של השנתונים המגיעים מדי שנה לגיל הגיוס … בשנים הללו .. צה"ל יהיה בלחץ קשה של כוח אדם. ודווקא בתקופה זו, לבוא ולחוקק חוק אשר יגדיל את מספר הנשים שלא ישרתו בצבא בטענה שהפטור בא כתוצאה מהיותה של הבת דתית, אני חושב שחוק כזה פוגע בבטחון המדינה".
בר לב, אף ציין את העובדה כי מנסיון הצבא, בנות רבות ניצלו את הפטור "ידוע שמאז כינונה של מדינת ישראל הכירו כל ממשלות ישראל בזכותן של בנות דתיות, שעמדו על כך, לא לשרת בצה"ל. היו תקופות, שההקפדה על האות הכתובה בחוק ובהסכם לא היתה מלאה משום שצה"ל באותן השנים היה משופע בכוח אדם במושגים של אותן השנים. ב־1968 עדיין הייתי בצבא, אחרי מלחמת ששת הימים התחיל לעלות על הפרק המחסור העצום הזה בכוח אדם. מעיון בנתונים התברר, שבטענת דתיות שוחררו באותה שנה כ־40% מהבנות של השנתון הרלבאנטי. בעקבות הממצאים הללו הוחלט לכונן ועדות פטור, אשר תבדוקנה ותהיינה מוסמכות לפטור את הבנות משירות. ההחלטה הזאת צימצמה את היקף הבנות ששוחררו, שהיו פטורות משירות בצבא, מ־40% ל־12%. אני נפגשתי עם כמה מהוועדות הללו, ואני יכול לומר לכם, חברי הכנסת, שהאינטרס שלהן היה לא לפטור בת משירות צבאי אם היא איננה דתית באמת. נפגשתי עם נשים דתיות שהיו חברות בוועדות הפטור הללו, שבאמת בדקו והתעקשו על בדיקה יסודית בטרם שיחררו בת משירות צבאי. הטענה, שזו ביורוקראטיה גדולה והשפלה לבת, איננה טענה נכונה משום שהפרוצדורה הקיימת בחוק קובעת,. שבת דתית רשאית להגיש פנייה בכתב מאושרת על-ידי שני עדים לוועדת פטור. הוועדות היו פוטרות על־פי הפנייה הזאת בכתב בנות, שמהתיאור שלהן היה ברור כבר בקריאה ראשונה שהן באמת זקוקות לשיחרור הזה וזכאיות לו. להעיד בפני הוועדה נקראו אך ורק בנות, שבפנייה בכתב שלהן. לא עלתה מייד הזכאות שלהן לפטור הזה".
הדגשה מיוחדת לכך שהחקיקה בתשל"ח פוטרת גם את הבנות שנפסלו על ידי הוועדות הצבאיות ניתן למצוא בדבריו של היועמ"ש לשעבר גדעון האוזנר, ששימש כחבר כנסת מטעם המפלגה הליברלית העצמאית (עמוד 3655 בפרוטוקול הוועדה): "ככל שאנו מתקדמים בדיון בסעיפי החוק, כן מבחינות מסויימות הולכות ומתגברות כמה חומרות המצויות בו: מין קרשצ'נדו. גם בסעיף 7, האחרון שאדבר עליו הערב, מצויה חומרה ציבורית משפטית גדולה אפילו יותר מאשר בסעיפים הקודמים. אני מקווה שהבולדוזר של הצבעות הרוב ייעצר כאן. במה מדובר? בנות שפעלו לפי החוק הקיים הופיעו בפני ועדות פטור והוכיחו את דתיותן וקיבלו פטור לגביהן הכול בסדר. בנות שנכשלו בוועדות הפטור, שלא הצליחו להוכיח שהן ראויות לפטור מטעמים שבהכרה דתית, היו חייבות להתייצב לשירות. משלא התייצבו דינן כדין עריקות. המשטרה הצבאית היתה צריכה למצוא אותן ולחייל אותן מפני שנכשלו בהוכחת העילה לפטור, כפי שביקשו להוכיח. הממשלה התיימרה לתת להן דחייה סיטונית, שכל המשפטנים יודעים שאין בה ממש מפני ששר הבטחון אינו מוסמך להעניק דחייה כוללנית לבנות אלא דחייה אישית בלבד. לכן מבחינה משפטית הבנות שנכשלו בוועדות הפטור הן עריקות. עכשיו מציעים להלבין את השחור ולתת להן סליחה ומחילה על כל מה שעשו בעבר, ואם רק יצהירו את ההצהרה המבוקשת, יעניקו להן גם את הפרס לעתיד. לא זו בלבד שהן לא יתנו את הדין על שערקו מן השירות ועברו על החוק אלא שבתוקף ההצהרה הבלתי מבוקרת, שלהן הן יקבלו ללא בדיקה גם פטור משירות לעתיד. די לכם, התומכים בחוק, שמעתה ואילך תנהיגו סידורים שאגי רואה אותם פסולים וחמורים. די לכם בכך. למה תיתנו סליחה ומחילה לבנות שהיום לפי כל הנתונים המשפטיים הן עריקות? למה זה מגיע להן? למה זה מגיע לבנות ישראל המפגינות בעד זכותן לשרת כל השמיניסטיות והאחרות שהופיעו היום בבית הזה וטענו מתוך מרירות שעליהן תוטלנה חובות כפולות ומכופלות מפני שלאחרות נותנים להשתמט לעבר ולעתיד? זה, סעיף המחילה על העבר והפרס לעתיד, מגדיש את הסאה. לפחות את זה נעשה".

הרב שך: "להבטיח כי למעשה כל בת בעלת הווי משפחת דתי תשוחרר מבלי להתחשב באורח חייה. ושלא תצטרך בעצמה להופיע"
לבקשת גדולי ישראל הוכנס בחוק הסעיף המגדיר את הפטור לא רק לבנות דתית, אלא גם לבנות בעלות 'הווי משפחתי דתי', תוך דרישה שהבנות הללו אף לא יאלצו להתייצב בעצמם בפני הוועדות. כך גם כתב הרב שך במכתבו לחכ"ים בתאריך ז' תמוז תשל"ה: "וכל בר דעת יבין, כי אם כותבים 'הואי משפחתי דתי' הרי מפורש כי צריכים להגיע לדתיות של משפחתה ולא שלה", כך גם בהמשך מכתבו: "להבטיח כי למעשה כל בת בעלת הווי משפחת דתי תשוחרר מבלי להתחשב באורח חייה. ושלא תצטרך בעצמה להופיע".
הדברים ג"כ עלו בוועדה ע"י ח"כ יוסי שריד (המערך. פרוטוקול עמוד 3594): "אתם באתם כל הזמן וביטלתם את דעתכם מפני דעתה של מועצת גדולי התורה, כי נשארו כאן כל הפרצות. למשל, במקום 'טעמים שבהכרה דתית' יבוא 'טעמים שבהווי משפחתי דתי'. זה שינוי שלכם אפילו לגבי הנוסח הראשון שהבאתם. בין שני הנוסחים הללו יש הבדל מהותי, הבדל של שמיים וארץ. כאשר אומרים 'טעמים שבהכרה דתית', דהיינו מדובר בבת עצמה, בבחורה עצמה שיש לה הכרה דתית. היא רואה את עצמה כבחורה דתית. היא הגיעה לכלל הכרה, בתהליך רגשי – חשיבתי משלה, שהיא רוצה להיות דתית. מה הקשר בין ההגדרה הזאת, כפי שאתם הצעתם בנוסח הראשון, ובין ההגדרה האחרת האומרת "טעמים שבהווי דתי"? במלים אחרות, הבחורה עצמה אינה חייבת בכלל להיות דתית. די בכך שהיא תבוא – אגב, לא בהכרת שהיא דתית בעצמה – מבית שמוגדר, בהגדרה אמורפית, שיש בו אולי הווי משפחתי-דתי".

הציטוטים – בפרסום ראשון

יו"ר הוועדה: מבחינתי יש שני שינויים משמעותיים, עד היום נדרש אמת דיברתי ברגע ההצהרה בלבד, מהיום נדרש אמת דיברתי למשך כל השנתיים שלאחריו. השינוי השני, עד היום לא היה דרך פנימית בצה"ל לבטל את הפטור, מהיום זה אפשרי. הוועדה בצה"ל פטורה מחובת הראיות בכדי לבטל את הפטור
"בפרקים הקודמים של הסדרה. קודם כול. אנחנו דנים – אחרי שהיה פה גם דיון על התופעה עצמה של הבנות שמשקרות ומה ההיקפים וכן הלאה. כל זה הוצג לוועדה. וגס באיזו דרך תופסים את השקר הזה וכן הלאה. אני לא אחזור עכשיו לכל הרקע להצעת החוק – אנחנו דנים בנוסח של הצעת החוק. זאת הצעת חוק ממשלתית לקראת הקריאה השנייה והשלישית. שלמעשה עושה שני שינויים משמעותיים לעומת המצב הקיים היום. ואת זה אני רוצה לחדד השינוי הכי משמעותי בעיני זה השינוי שדורש מבת שהצהירה שהיא לא מתגייסת משלוש הסיבות שקיימות היום בנוסח ההצהרה הכרה דתית. שמירת שבת ושמירת כשרות זה מחייב אותה עכשיו להיות נאמנה להצהרה שלה במשך כל השנתיים של תקופת הגיוס עד היום החובה עליה היתה רק ברגע ההצהרה. ואם תפסו אותה על שקר חודש אחר-כך או חודשיים אחר-כך. ואפילו תבעו אותה בבית משפט. היא תמיד יכלה לטעון 'אמת דיברתי' ברגע של ההצהרה. ולמעשה לא היתה שום אפשרות לעשות כלום היום החוק הזה מחייב את הבת להישאר נאמנה להצהרה הזאת במשך תקופה של שנתיים. ואם במשך השנתיים האלה היא שינתה את אורח חייה. חלה עליה החובה להודיע לצה"ל על כך. וכמו כן כתוצאה מזה יתבטל הפטור, או לחילופין. אם הצבא מצא ראיות שהיא לא נאמנה להצהרה שלה לפתוח בהליך. שאני תיכף אתאר. שיאפשר לגייס אותה זה השינוי בעיני הכי דרמטי. כי כמובן הסיכוי להוכיח שהבת שיקרה ברגע ההצהרה עצמה היה כמעט אפסי איך אפשר להוכיח שברגע הנתון. דווקא שם היה שקר. כאשר שום ראיה נסיבתית. חודש אחרי זה או חודשיים אחרי זה. לא אפשרה להוכיח. ולכן לדעתי לא היה תיק שניצחתם בו היו מקרים של בנות שתפסתם. והן. כתוצאה מזה. בעצמן החליטו להתגייס. אכל לא היה תיק אחד שהלכתם אתו לבית משפט וניצחתם בו. כי תמיד ההגנה של הבת היתה "אמת דיברתי ברגע ההצהרה", ושם העניין נגמר".
"אמרתי ששינוי אחד זה הרחבת התקופה מרגע ההצהרה לכל השנתיים. וזה שינוי מאוד משמעותי השינוי השני זה מי למעשה הולך לבית המשפט. אפשר לנסח את זה כן המסלול היום היה שלא היתה שום דרך פנימית של צה"ל לבטל את הפטור. אלא במקרה שצה"ל, נניח גייס ראיות. ותיאורטית לו יצויר שיש לו ראיה שבת שיקרה ברגע ההצהרה. השאירה עדות כתובה וצה"ל איכשהו הגיע לעדות הזאת גם אז. כל מה שצה"ל היה יכול לעשות זה ללכת לבית המשפט. ורק דרך בית המשפט לבטל את הפטור ולגייס את הבת. שזה הליך מאוד-מאוד קשה מבחינת המשאבים והמאמצים שהוא דורש והזמן שהוא לוקח. והשיקול עלות-תועלת הרבה פעמים מביא את צה"ל לא ללכת לשם. מה שמוצע בהצעת החוק הממשלתית שהיוצרות יתהפכו ההצעה הממשלתית מדברת על כך שהפוקד. ברגע שהוא אסף את הראיות. מודיע לבת על כך שצה"ל רוצה לגייס אותה. הוא נותן לה את הזכות הניסוח שכרגע מונח לפניכם. אני כבר מתחיל קצת להיכנס לענייני ניסוח. שונה מהניסוח שהיה בפעם הקודמת הוא נותן לה את הזכות. אבל לא החובה להתייצב בפני הפוקד אם היא רוצה. היא יכולה לוותר על הזכות הזאת, אבל אם היא רוצה היא יכולה להופיע בפני הפוקד ולשכנע אותו שהוא טועה בפרשנות הראיות שיש לו. ואם הוא ישתכנע, כמובן ההליך נפסק אבל לאחר שניתנה לה הזכות או שהיא השתמשה בזכות הזאת ולא הצליחה לשכנע את הפוקד. או שהיא החליטה לוותר מרצונה החופשי על הזכות הזאת. הפוקד פונה לוועדה. תיכף נדבר גם על הוועדה הזאת, הוועדה דנה בראיות שהביא הפוקד ומקבלת החלטה לגייס או לא לגייס ברגע שהוועדה החליטה לגייס. הסטטוס-קוו מתהפך ויש חובה לגייס. אלא אם כן הבת היא זאת שמחליטה ללכת לבית המשפט."
"לערער לבית המשפט. זאת אומרת, שהיוצרות מתהפכות. אם קודם הצבא היה צריך ללכת לבית משפט, והוא זה שנשא בנטל הפנייה לבית משפט, עם כל מה שכרוך בכך, כרגע זו זכות שניתנת לבת. אם היא בטוחה בצדקתה, יכול להיות שהיא תשתמש בזכות הזאת."."הוועדה הזאת, וזה מופיע גם בחוק, היא פטורה למשל מחובת הראיות וכר. זאת אומרת, היא דנה במקרה, אבל היא לא בית משפט. היא לא דנה בפאן הראייתי."היא שוקלת לפי השכל הישר שלה, אבל זה לא בית משפט שבודק ראיות. במקרה שבת חושבת שהראיות של הצבא הן לא ראיות נכונות, או שיתפרשו באופן לא נכון, השימור של הזכות הזאת שלה לקחת את זה לבית המשפט ולנצח הוא בהחלט הוגן. זה נותן לה החלטה הוגנת מטעות אולי שתהיה בידיה של הוועדה. עדיין זה מטיל עליה את הכובד עכשיו לקבל את ההחלטה ללכת לבית משפט וכו'. וזה ההיפוך השני המשמעותי שקיים בהצעת החוק לעומת הסטטוס-קוו, המצב שקיים היום." (יו"ר הועדה, זאב אלקין | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 07/02/2012 | עמוד 2-3)

ראש חטיבת כח אדם בצה"ל: עד היום הצבא לא יכל להכניס את שיקוליו בהליך הפטור, הוא היה חייב לתת את הפטור
"מבלי שאנחנו מאפשרים למעשה למערכת האכיפה שום מנגנון אכיפה אפקטיבי. אין היום בחוק וזה מה שרציתי להגיד ־ החוק מדבר למעשה צריך להבין, למי שלא מכיר את החוק שההצהרה היא לא הצהרה שבודקת אם היא דתייה או לא דתייה ההצהרה מורכבת משלושה מרכיבים האחד נקרא "טעמים שבהכרה דתית", או בשפה יותר פשוטה, זה אורח חיים דתי שפה זה עניין סובייקטיבי מה נקרא אורח חיים דתי. הסעיף השני מדבר על נסיעה כשבת לא על שמירת שבת. על נסיעה בשבת זאת אומרת, היא יכולה, לעורך העניין, להדליק אש בשבת, וזה בסדר מבחינה ההצהרה. הסעיף השלישי מדבר על שמירת כשרות אלו שלושת הסעיפים. הם כמובן לא הסעיפים שמגדירים דתיות. ולכן, ברגע שהיא חותמת על תצהיר, היא בסך הכול – היא לא צריכה להוכיח היא חותמת על תצהיר לפני דיין בבית דין רבני, משלמת סדר גודל של 70 שקלים מעבירה את התצהיר לצבא. היא גם לא חייבת להתייצב בצבא. היא יכולה לשלוח את זה בדואר מהרגע הזה למעשה הפוקד זאת אומרת. מפקד לשכת הגיוס פה. גם מה שאמרתי לחבר הכנסת גפני, זה קצין בדרגת סגן אלוף, זו רשימת הפוקדים – מחויב לתת לה פטור אין לו שיקול—" (אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת כח אדם בצה"ל | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 17/01/2012 | עמוד 32)

גפני: עד היום היה צריך להוכיח שהיא שיקרה, מהיום הפוקד מחליט זאת
עד היום כדי שייקחו בת כזאת ויגידו שהיא שיקרה, צריך להביא את כל דיני הראיות, צריך ללכת למשפט, וכל הדברים שם הם ברורים. המצב עכשיו משתנה באופן מהותי. הפוקד מחליט לעצמו שהאשה הזאת, הבת הזאת. שיקרה אל תקלו ראש ואל תגידו לי עכשיו הוא לא יכול לעשות כלום. רק להעביר לוועדת הערר מכאן מתחיל סיפור שונה לחלוטין מהמצב הקיים כמו שאמרתי קודם. רבות מהבנות הללו לא תצהרנה יותר, וזה לא מפריע לי זה בסדר אבל, שוב. אני מדבר על הבת שעליה דיברתי, על הבת הזאת (ח"כ גפני | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 07/02/2012 | עמוד 59)

ח"כ חסון: אני חרד מהרגע שבצבא יתחילו לעקוב 24 חודשים אחרי האזרחים
משה, תקשיב, אני אומר לך. אני חרד חרד משני דברים שאתם מבקשים לעשות אני לא חושב שאתה היית רוצה שמישהו מהגינטלמנים שם יקבע מיהו דתי. אתה לא רוצה את זה. הדבר השני שאתה לא רוצה – שיתחילו לעקוב אחרי בנות ישראל בשבת אחרי אחוזים ניכרים, שצה"ל יתחיל לעקוב במשך 24 חודשים אחרי אזרחים. אני אומר לך. זו מציאות שאני מבקש ממך, ברמה הכי ־ אתה יודע מה. תשאיר את המצב כמו שהוא. אל תכניס אותנו לזה. אני מוריד את הצעת החוק שלי אל תכניס אותנו לקטע הרע הזה זה קטע שהוא נורא.
זה נורא. אני אומר לך, אני לא רוצה שהוא יקבע מיהו דתי אני לא חושב שיש לו יכולת, ואני גם לא רוצה להפקיד בידיו את הקביעה הזו. ואני לא רוצה שאתה תעקוב 24 חודשים אחרי כמות אזרחים שהולכת וגדלה אני מוריד את הצעת החוק (ישראל חסון | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 17/01/2012 | עמוד 24)

יועמ"ש משרד הבטחון: עד היום לא ניתן לבטל את הפטור אלא אם כן יש הרשעה בפלילים על הצהרת שקר, מהיום יש חלון זמן של שנתיים שבמהלכו אם חל שינוי באורחות החיים של המצהירה, אפשר לחזור ולגייס אותה
"יש מסלול אחד של הווי משפחתי דתי, על זה אנחנו כרגע לא מדברים. אנחנו מדברים על המסלול השני, והוא כאשר המיועדת לשירות ביטחון מבקשת פטור מטעמים של הכרה דתית – היא עצמה יש לה ההכרה הדתית שלה לא מתירה לה לשרת שירות צבאי, שזה דבר פנימי. מעבר לזה, יש גם שני ביטויים חיצוניים של ההכרה הזאת – שמירת השבת ושמירת הכשרות.

היא לא נוסעת, סליחה. היא לא נוסעת בשבת, ושומרת כשרות. במצב הנוכחי, די בתצהיר כדי לקבל פטור, אין שיקול דעת לפוקד לא לתת את הפטור הזה. אי אפשר –

הצעת החוק הזאת לא משנה את זה. הבעיה היא שאי אפשר לבטל היום את הפטור, אלא אם יש הרשעה בפלילים על כך שהוגש תצהיר שקר. ההרשעה בפלילים כמעט בלתי אפשרית – אני לא אומר שהיא בלתי אפשרית, היא כמעט בלתי אפשרית – משוס שכפי שנאמר כאן קודם, התצהיר מגבש או מעיד על דברים שהתקיימו בשעת החתימה על התצהיר.

בקייס הזה באילת, למשל – לא היינו צריכים את המשפט הזה לגבי הבחורה מאילת – היא יכולה לבוא אחרי מספר חודשים, נגיד אם תופסים אותה בהתנהגות שאיננה עולה בקנה אחד עם ההצהרה שלה. היא יכולה לומר: אז חייתי דתייה. בינתיים נמלכתי בדעתי, ועכשיו אינני דתייה. ולכן אי-אפשר לגייס אותה, אי-אפשר לבטל את הפטור.ההצעה שלנו מביאה הסדר אחר, שבו, אומנם לא משתנה ההסדר הבסיסי של פטור לפי התצהיר, אבל, משעה שהוגש תצהיר, יש חלון זמן של שנתיים שבמהלכו אם חל שינוי באורחות החיים של המצהירה, אפשר לחזור ולגייס אותה – לבטל את הפטור. חילוקי הדעות שהיו כאן – ובגלל זה התארך הדיון בהצעה הזאת – היה לגבי מנגנון ביטול הפטור. לפי ההצעה המקורית, אמרנו שכפוף לשימוע, הפוקד עצמו יכול לבטל את הפטור, והמלש״בית – אם היא רוצה בכך – יכולה לערער בפני ועדת שניים, ואחר-כך בפני בית משפט.

לאחר דיונים רבים סביב הנקודה הזאת, הנחנו הצעה שאנחנו קוראים לה ״פשרת אלקין״, שלפיה הפוקד יכול ליזום את ההליכים, אבל לא להחליט בעניין. זאת אומרת, אם התעורר אצלו חשד שמא התצהיר הזה איננו נכון, והיא מקיימת אורח חיים שאיננו עולה בקנה אחד עם התצהיר, הוא יכול לזמן אותה לשימוע, ובכפוף לשימוע לפנות לוועדה ולבקש שהיא תבטל את הפטור. אם הוועדה מחליטה שהיא מבטלת את הפטור, עדיין פתוחה הדרך בפני המלש"בית –" (אחז בן ארי, יועמ"ש מערכת הבטחון | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 17/01/2012 | עמוד 24)

ח"כ מקלב: שינוי מהותי בחוק, שעד היום ההצהרה היא רק לזמן ההצהרה, כעת ההצהרה תהיה על כל התקופה
אחז, לא אמרת שהשינוי המהותי בשינוי בחוק הזה – שזה גם עונה למה ששאל ישראל, למה רק שלושה משפטים הגישו נגד בנות כאלה שהצהירו – ההצהרה בחוק הקודם היא רק על זמן ההצהרה, וכאן אתה מדבר לכל אורך התקופה. ואז לא יכולת להוכיח אולי מה היה בזמן הצהרה, כשאתה היום מחפש אותה, וזה השינוי שמבחינתכם עשה את כל ההבדל. (ח"כ מקלב | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 17/01/2012 | עמוד 49)

גפני: עד היום בשביל לבטל את הפטור נדרשו דיני הראיות
עד היום כדי שייקחו בת כזאת ויגידו שהיא שיקרה, צריך להביא את כל דיני הראיות, צריך ללכת למשפט, וכל הדברים שם הם ברורים. המצב עכשיו משתנה באופן מהותי. הפוקד מחליט לעצמו שהאשה הזאת, הבת הזאת, שיקרה. אל תקלו ראש ואל תגידו לי עכשיו. הוא לא יכול לעשות כלום, רק להעביר לוועדת הערר. מכאן מתחיל סיפור שונה לחלוטין מהמצב הקיים. כמו שאמרתי קודם, רבות מהבנות הללו לא תצהרנה יותר, וזה לא מפריע לי. זה בסדר. (ח"כ גפני | הועדה המשותפת חו"ב-חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 07/02/2012 | עמוד 59)

יו"ר הקואליציה: עד היום החקירות של משרד הבטחון היו חקירות שווא לצורך הרתעה בלבד
אני חוזר לדיון המהותי. אחז, תהיה רגע איתי, זה חשוב. אומרת סיעת קדימה, כמי שדואגת לזכויות האזרח – ואני אנסה לתמצת את מה שטען כאן ישראל, אומר לך – משרד הביטחון, היות ואתם יודעים שבחוק הקיים היום – תחקרו, לא תחקרו, אמיתית, אם בת היתה חכמה, היא היתה יודעת שאין לכם עליה שום כלי – אתם למעשה עושים פה חקירת שווא.

זה נכון שזה משחק כהרתעה, וחלק נשברות ומתגייסות כתוצאה מזה, אבל זו הרתעת שווא וחקירת שווא. סיעת קדימה אומרת: אני חושבת שאין לכם בכלל זכות לעשות את זה, ואם היועץ המשפטי אפשר לכם את זה, זה נורא ואיום, וזו פגיעה בזכויות יסוד של האנשים, כי זאת לא חקירה שיכולה בפועל להפליל אותם, כי בחיים לא תוכלו להוכיח שבעת ההצהרה הם שיקרו לכם. ובוודאי, היות ואני מתנגד לחקירות מהסוג הזה, אני לא רוצה עכשיו לגרום לתיקון חוק שיעשה אתכם עושים את זה ברשות ובסמכות.כרגע אתם מבחינתי עושים את זה לא ברשות ובסמכות – זו טעות חמורה של היועץ המשפטי לממשלה, ושלך, כיועץ משפטי של משרד הביטחון, שאתם מאפשרים את זה. אבל ברגע שהחוק יעבור, בוודאי תעשו את זה ברשות ובסמכות, ואני לא רוצה צה"ל חוקר. זו תפיסה – אפשר להיות בעדה, אפשר להיות נגדה, אבל זאת תפיסה. והיות וזאת תפיסתי, אומרת סיעת קדימה, אני מציעה שניסיון הסינון יהיה בכניסה ולא ביציאה. (יו"ר הועדה, זאב אלקין | הועדה המשותפת חו"ב – חוקה לנושא פטור מטעמי הכרה דתית – 17/01/2012 | עמוד 83)

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן