עשרים שנה להוראתו הברורה של מרן הרב שך זיע"א: "יש איסור חמור ללכת לצבא, וצריך למסור את הנפש על זה"

ביום חמישי כ"ה אייר תשנ"ח, התפרסמה הוראתו הברורה של מרן הגרא"מ שך זיע"א אודות החובה למסור את הנפש כנגד המזימות לגיוס בני הישיבות - "כלל הוא בידנו, וכך נפסק בשו"ע יו"ד קנ"ז, שזוהי גזירת שמד, ודיניה מבוארים כהלכות קידוש השם ביו"ד סי' קנ"ז, שפירושו ייהרג ואל יעבור" * סיעת מר"צ אף פנתה ליועמ"ש בדרישה שיפתח בחקירה בגין 'המרדה' // כעבור עשרים שנה מההוראה הברורה, סופר בטאון עולם התורה 'הפלס' זאב פלדמן בסקירה מרתקת המתפרסת במוסף התורני 'לקראת שבת'

יום חמישי כ"ה אייר תשנ"ח, לפני עשרים שנה בדיוק.
רטט אוחז בקוראי 'יתד נאמן', שופרו של עולם התורה באותם ימים, לנוכח הידיעה המופיעה בעמודו הראשון של העיתון תחת הכותרת המובלטת: "מרן ראש הישיבה שליט"א על הנסיון לגיוס בני הישיבות: 'צריך למסור הנפש על זה'".
בידיעה נכתב: "מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך שליט"א התבטא השבוע בתוקף בדברי מחאה חריפים נגד הנסיונות האחרונים להטיל גזירת גיוס על בני הישיבות.
מאז נודע בחודש האחרון על הנסיונות הגוברים והולכים ליזום גזירה על גיוס בני הישיבות, אם באמצעות חקיקה בכנסת ואם באמצעות עתירה לבג"צ, התבטא מרן ראש הישיבה שליט"א כמה וכמה פעמים כי הדבר מטריד את מנוחתו וכי 'צריכים לצאת במחאה'.
השבוע השמיע באזני באי ביתו דברים נוקבים בענין בני הישיבות כשהוא מבקש לפרסמם ולהביאם לידיעת הציבור. מרן שליט"א אמר: 'רבותי, תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא, וצריך למסור הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא. תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח הילדים לצבא, ואין להרשות להם לקחת. אין לי כוח לדבר יותר, תפרסמו בשמי בכל מקום ואפשר להכניס לעיתון'".


היה זה בעיצומו של מסע הסתה נורא כנגד לומדי התורה ובני הישיבות בפרט והציבור החרדי בכלל, אשר בשיאו הוגשו עתירות לבג"צ כנגד קיומו של ההסדר החוקי לפטור בני הישיבות מגיוס לצבא וכן הוצעו הצעות חוק דרקוניות לפגיעה בהיכלי התורה, תוך צמצום משמעותי במתן ה'פטור' לבני הישיבות והגבלתו לקבוצת לומדים מסוימת. באותם ימים אף החלו להתגבש מזימות אפילות להצעות פשרה שונות ומשונות, אשר משמעותן היוותה פגיעה חמורה בעולמה של תורה והיכלי הישיבות הקדושות.
עולם התורה עמד נדהם לנוכח הסכנות הגדולות אשר איימו על שלמותו בטהרתו, ובעודו נערך למלחמת המצווה להדוף את הגלים המנסים להטביע את ספינת היכלי הישיבות, הגיעו דבריו הבהירים והנחרצים של ראש גולת אריאל רבינו הגדול זצ"ל והעמידו אל נכון את החובה לעמוד כחומה בצורה כנגד כל מזימות פשרה אודות גיוס בני הישיבות, כמו גם על המצווה למסור הנפש על כך.

"שיחת היום בציבור החרדי"

דבריו של רבינו הגדול זצ"ל התפרסמו באותו היום בכל אתר ואתר והפכו לשיחת היום בכל הריכוזים החרדיים ואף מחוצה להם. ברור היה לכל כי הדברים שיצאו מליבו הטהור של מרן זצ"ל, מבהירים לכל הזוממים והמבקשים לערוך שינויים במעמדם החוקי של בני הישיבות ואי גיוסם לצבא, כי הם יתקלו בחומת התנגדות נחרצת של הציבור החרדי כולו.
למחרת, היום לפני עשרים שנה – יום שישי כ"ו אייר תשנ"ח, תחת הכותרת "הדים נרחבים לדברי מרן הגרא"מ שך שליט"א בענין גיוס בני הישיבות", נכתב כי "דברי מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך שליט"א בענין גיוס בני הישיבות, שפורסמו אתמול בייתד נאמן', עוררו הדים רבים בציבור החרדי ומחוצה לו, והבהירו באופן חד משמעי כי נושא זה הוא בציפור נפשה של היהדות הנאמנה, שתמנע במסירות נפש כל ניסיון לפגוע בהיכלי התורה". עוד נכתב כי הדברים "הפכו לשיחת היום בציבור החרדי, כשהכל שואבים חיזוק ועידוד מהעמדה הנחרצת שהביע זקן ראשי הישיבות ומנהיג עולם התורה, דברים שרבים חשו בנחיצותם ובחיוניותם בתקופה זו בה מתנהלת מערכת תעמולה עזה והסתה מתמשכת נגד לומדי התורה וציבור היראים. הדברים עוררו ענין רב גם בציבור הכללי, במערכת הפוליטית ובכלי התקשורת. יומני החדשות ציטטו בהבלטה את דברי מרן שליט"א והצביעו על המשמעות הייחודית של התבטאות זו".
עוד צויין בידיעה כי "אתמול (יום חמישי כ"ה אייר) המשיך מרן שליט"א להביע באזני בני ביתו את דאגתו העמוקה מההתפתחויות בענין זה וחזר על דבריו הנחרצים שאין להסכים לגזירות המתחדשות בשום פנים ואופן".
ימים ספורים לאחר מכן התקיים יום עיון לנציגי תנועת 'דגל התורה' דאז, במהלכו נשא דברים הגאון הגדול רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א ובהם עמד על דברי רבינו הגדול זצ"ל: "לפני עשר שנים, לאחר שנודע כי דגל התורה זכתה בשני מנדטים, הלכנו כמה רבנים, בשליחות מרן ראש הישיבה שליט"א, לדבר עם רנני השלטון. אמרנו להם כיצד אנו חיים, מהי מטרת החיים שלנו ואיזה ענין יש לנו במדינה. אנחנו מרגישים וחושבים שאין לנו שום מטרה אחרת בחיים, מלבד לימוד וקיום התורה. אם ח"ו יפגעו בארץ בקיום התורה, אין לנו מה לעשות כאן. ההצדקה היחידה שאנו רואים מישיבתנו בארץ ישראל, זוהי האפשרות לקיים תורה ומצוות. אם אנחנו אומרים ש'גדול המחטיאו מן ההורגו', אין זה רק מאמר של חז"ל. כאשר מביאים בפנינו שני אפשרויות – לצאת לתרבות רעה או למות, עדיף למות. כך אנחנו מאמינים".
"צריך לומר חד משמעית – היה לא תהיה", המשיך הגאון הגדול שליט"א בדבריו, "אמר לנו מרן שליט"א ללכת במסירות נפש, רק זה צריך לומר. גדולי התורה אמרו כי הם חוששים יותר מגיוס בני ישיבות מאשר מגיוס בנות, שכן לגבי גיוס בני הישיבות אין עדיין פסק שיש למסור את הנפש.
כיום שיש פסק של מרן ראש הישיבה שליט"א על החובה למסור את הנפש – אין על מה לדבר".

מחאת עולם התורה

מחאת היהדות החרדית על הניסיונות הנואלים לגיוס בני הישיבות, כמו גם כנגד מזימות הפשרה השונות, הקיפה באותם ימים את כלל היכלי עולם התורה בעולם כולו, בארץ ובגולה.
הכותרת הראשית ב'יתד נאמן' בט"ו אייר תשנ"ח ציטטה את מכתבם של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה כי "הנוהג של 'תורתו אומנותו' – 'אינו עומד למשא ומתן כל שהוא ולא ניתן לגרוע ממנו מאומה'", כאשר בידיעה הובא מכתבם של גדולי התורה אשר כתבו כי "הנוהג הקיים מאז ומתמיד המאפשר לבני הישיבות שתורתם אומנותם להמשיך בלימודם ולדחות גיוסם הוא קיום התורה והדת. התורה הקדושה היא המגינה על ארץ ישראל ותושביה, נוהג זה אינו עומד למשא ומתן כל שהוא ולא ניתן לגרוע ממנו מאומה". בידיעה צויין עוד כי "הודעתם הנחרצת והחד-משמעית של מועצות גדולי התורה מבהירה כי כל אותם ידיעות שפורסמו בעת האחרונה בכלי התקשורת, לפיהן קיימת נכונות למשא ומתן על פשרה כל שהיא בענין נוהג זה של 'תורתו אומנותו' או הסכמה לדיונים בוועדות כאלו ואחרות שהוקמו לאחרונה, הינן שקר מוחלט".

 
אף מאמרי המערכת וההגות ב'יתד נאמן', הביעו את עמדת היהדות הנאמנה בקול צלול וברור. כך, אפוא, נכתב במאמר, אחד מני רבים: "זעקתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, שהיתה בבחינת 'דברים היוצאים מן הלב', ליבן של ישראל, עוררה את ציבור היראים בכל אתר ואתר למחות בקול גדול ולעשות הכל כדי למנוע לחלוטין את הגזרה, לבל יעלה ח"ו בדעתם של עוקרי התורה כי יוכלו לפרוץ פרצות ולפגוע בחומות היכלי התורה. העובדה כי מרן שליט"א למרות חולשתו יצא מגדרו בהשמעת דברי המחאה הנוקבים ובבקשתו לפרסם ברבים שכן דעת כל חכמי ותופשי התורה, עוררה בעולם התורה בארץ ובחו"ל את ההכרה כי בימים אלה זה הנושא המרכזי שעל סדר יומו וכי אין לנוח ואין לשקוט עד אשר תוסר הגזירה מכל וכל".
"קול המחאה שנשמע מסוף העולם ועד סופו", נכתב, "פעל את פעולתו אף על הרחוקים מתורה, כאשר פוליטיקאים ואנשי תקשורת חילוניים התבטאו כי לנוכח התנגדות כה עזה, נחרצת וסוחפת, לא יוכלו לבצע כל שינוי במעמדן של הישיבות הקדושות".
עוד נכתב כי "הרחוקים משמירת תורה ומצוות מתקשים להבין על מה הסערה, שהרי לטענתם אינם מבקשים למנוע כליל את לימוד התורה, אלא רק 'להטיל מכסות מוגדרות ולצמצם את הגידול המואץ במספרם של תלמידי הישיבות', אך אם יפנימו לתודעתם את ההכרה שלימוד התורה הוא הלב המזרים דם וחיות לכל איברי הגוף של עם ישראל וכי סוגיות הש"ס הן פעימות הלב הפועמות בעת ובעונה אחת בכל היכלי התורה, יבינו שכל נגיעה קלה והתקרבות לעורקי הלב, מחרידה היא עד מאד, שהרי באיבר שהנשמה תלויה בו עסקינן".

ההדים בציבור הכללי

דבריו של רבינו הגדול זצ"ל עוררו הדים רבים גם בקרב הציבור הכללי, ואף ראשי השלטון נוכחו להבין כי מול עמדה נחרצת שכזו, השוללת כל אפשרות של גיוס לצבא, לא שייכת שום פשרה בדבר וכי הציבור החרדי הנאמן לד' ולתורתו יעמוד איתן כנגד כל יוזמה שכזו.
כך, לדוגמא, ב'ידיעות אחרונות' תחת הכותרת: "הרב שך: אין להתגייס אפילו אם צריך למסור את הנפש", נכתב: "'יש איסור חמור ללכת לצבא, וצריך למסור את הנפש על זה', כך אמר באחרונה הרב אלעזר שך, ראש ישיבת פוניבז', הנחשב למנהיגה הרוחני של 'דגל התורה', השותפה לסיעת 'יהדות התורה' בכנסת. הרב שך, שממעט לאחרונה להתבטא בענינים ציבוריים, הורה השבוע לפרסם את דבריו אלה 'בכל מקום אפשרי'"
"איש 'יהדות התורה' ח"כ משה גפני", נכתב עוד, "אמר אמש ל'ידיעות אחרונות' כי 'דברי הרב הם, בעצם, הוראה עבורנו לא להסכים לשום פשרה בענין הזה, ולכך שום פשרה לא תצלח'".
בבטאון המזרחי דאז, 'הצופה', תחת הכותרת "הרב שך: איסור חמור להתגייס לצבא", דווח כי "מנהיג זרם הליטאים, הרב שך, הצטרף למנהיגי החרדים האוסרים בכל תוקף התגייסות לצה"ל", כשדברי מרן זצ"ל מצוטטים במלואם.
בהמשך הידיעה נכתב: "ח"כ משה גפני אמר אמש ל'הצופה' כי ההוראה של הרב שך מהימים האחרונים תביא לכך שכל החלטה של בג"צ או הצעת החוק של ברק, כמו כל הדיבורים על פשרות כלשהן, בנושא גיוסם של בני ישיבות לצה"ל, לא תהיה להם כל ערך בקרב הציבור החרדי על כל גווניו, והם יהיו בלתי קבילים לחלוטין. גפני ציין כי התבטאותו של הרב שך באה למנוע ספקות או מחשבות בכיוון גיוס בני ישיבות".

המרדה

בד בבד עם הדיווחים בעיתונות הכללית, החל מסע הסתה כנגד דבריו של רבינו הגדול זצ"ל, עד כדי שנציגי מפלגת מר"צ הגישו תלונה לרשויות החוק על ניסיון "המרדה".
בידיעה שפורסמה ב'יתד נאמן' בכ"ח אייר תשנ"ח תחת הכותרת "חוגי השמאל תוקפים את דבריו של מרן הגרא"מ שך שליט"א בענין גיוס בני הישיבות" נכתב כי "דברי מרן שליט"א שפורסמו ביום שישי בהבלטה בכל העיתונים וצוטטו בכלי תקשורת בארץ ובחו"ל הביאו את ח"כ חזן מסיעת מר"צ להודיע כי פנתה ליועמ"ש בבקשה לפתוח בחקירה, בשל מה שהגדירה כ'המרדה' וזאת בעקבות דברי מרן שליט"א על גזירת גיוס בני הישיבות כי 'צריך למסור הנפש על זה'".
כמובן שמאומה לא עלה בידם של מסיתים אלו, אולם הדבר לימד על המשמעות הכבירה של דברי מרן זצ"ל אשר הביעו את עוצמת התנגדות היהדות הנאמנה לכל שינוי במעמדם החוקי של בני הישיבות, כמו גם על החובה לעמוד כצור חלמיש כנגד כל מזימות פשרה בדבר זה אשר נשמת היהדות תלויה בו.

עדות גדולי התורה

במשך השנים הבאות, פורסמו דבריהם של גדולי תלמידי ומקורבי רבינו הגדול זצ"ל, אשר העידו את ששמעו מפי קדשו אודות גזירת גיוס בני הישיבות.
כך הם עדויותיו של הגאון הגדול רבי כרוך שמואל הכהן דויטש שליט"א, אשר בפיו ובכתבו העיד מה ששמע בעצמו ממרן זצ"ל.
לפני כשש שנים, בחודש תמוז תשע"ב, קודם קיומה של עצרת המחאה באשמורת הבוקר בעיר הקודש ירושלים, הצטרף הגאון הגדול שליט"א בכתב ידו לקריאת גדולי ישראל להשתתף בעצרת וכתב: "הנני מצטרף בכל לב לקריאה הקדושה ששמענו כמה פעמים מפי מו"ר מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה שחייבים למסור את הנפש על זה".
לפני חמש שנים, באסרו חג השבועות תשע"ג, התקיימה עצרת מחאה רבתי, בראשות רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל, בה הובעה עמדת היהדות החרדית כי ענין גיוס בני הישיבות הוא בציפור נפשה ולא שייכת שום פשרה בענין קיומי ויסודי זה. אל מול רבבות אלפי ישראל חזר הגאון הגדול שליט"א במשאו בעצרת על הדברים ששמע מפי רבינו הגדול זצ"ל: "נתבקשתי להביא את דברי מורי ורבי רבינו הגדול זצ"ל שהורה בשעתו לצאת במחאה גדולה על גזירת גיוס בני הישיבות ואמר 'רבותי, תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא, וצריך למסור הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא. תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח הילדים לצבא, ואין להרשות להם לקחת. אין לי כוח לדבר יותר, תפרסמו בשמי בכל מקום', עוד אמר מרן זצ"ל לפני כעשרים שנה שאם יבוא זמן שתעלה גזירת גיוס בני הישיבות יש לפרסם שדעתו שצריך להתנגד לזה כהלכות קידוש ד' שנפסק בשו"ע יו"ד".
"כך נאמר אז בשעתו", המשיך הגאון הגדול שליט"א במשאו, "עוד בטרם היתה גזירה כל כך מעשית כמו עכשיו, ואז הורה כך מרן זצוק"ל כחכם הרואה את הנולד. והרי עתה הם אומרים דברים מפורשים, שהם רוצים לבטל תורה מישראל ולבולל אותנו בתהום הריקנות והטומאה של החילוניות. מה תפקידנו בשעה זו? – הרי יש לנו את ההוראה הברורה של רבינו שאמר שצריך לנהוג בענין זה כהלכות קידוש ד', שנפסק בשו"ע יו"ד, וכל אחד יכול להתבונן ולראות מה ההלכה".
במשאו המיוחד בחודש אדר א' תשע"ד,בפני משתתפי כינוס 'ועד ידידי הפלס' , שב הגאון הגדול שליט"א וחזר על הדברים ששמע מרבינו הגדול זצ"ל, כשהוא מביא אף את דעתו הברורה של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אודות כך.

ברשות מרן ראש הישיבה (שליט"א) וכל גדולי התורה שנמצאים כאן, נתבקשתי על ידי מרן ראש הישיבה לחזור על דברים שכבר נאמרו, והיו פשוטים וברורים לכל אחד ואחד, אך משום מה, מסיבות שלא אפרטם כאן, מנסים להטיל ספק, מנסים לערער גם את העיקר, שהוא בוודאי מעיקרי העיקרים של היהדות.
יצא לנו כבר לומר, ברבים וביחיד, דברים ברורים – שלא ניתנים בכלל להתפרש לשני פירושים או לשתי כוונות – שנאמרו על ידי מרן מורנו ורבנו הגדול זצוק"ל, מרן הרב שך, וכפי שכתב מפיו, ואמר לי מפיו ביום שישי זה חתנו הגדול, הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א, וכפי ששמענו דברים ברורים שנאמרו מפי מרן הרב שך זצוק"ל, ואני מבטיח, ואני אומר במלוא האמת, שאלו הם הדברים שנאמרו, ואלו הם הדברים שהוסכמו על ידי מרן רבי יוסף שלוי אלישיב זצוק"ל, שמיד אפרט למה זה לא נאמר בשמו בזמנו.
ואני אומר את המילים למרות שכבר אמרתי אותן, אבל טבע העולם וטבע המחלוקת וטבע היצר זה גם להטיל ספק בדברים שהיו ברורים ופשוטים בעיני – היו ויהיו ונמצאים – בעיני כל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל.
כשמדובר בגזירת הגיוס הנוראה, ובפרט בצורה שהיא נעשית עכשיו, שמרן הרב שך חזה אותה מקודם והזהיר ממנה לפני הרבה שנים, שזוהי גזירת שמד, כיוון – ולא רק כיוון שכך אלא גם בגלל שכך – אין כוונתם לגייס משום שהם צריכים אותם בצבא, הם לא צריכים את החרדים בצבא, ובוודאי שהם לא צריכים אותם בשאר הדברים שהם אומרים. יש להם מטרה אחת ויחידה, שנאמרת בצורה המפורשת ביותר, ושמעתי אותה בעצמי מאנשים בדרג הבכיר – הם רוצים לחלן ולעקור את דרכם של כל היהודים החרדים, יכול להיות על ידי מסלולים למיניהם או מקומות עבודה למיניהם או על ידי הצבא, אבל אין להם שום מטרה בכל הדברים האלו, ואני חוזר כמעט מילה במילה על הדברים שנאמרו, ומכיוון שכך הוא הדבר, אזי מדובר בגזירת שמד, לא מדובר על השאלה האם ללכת לצבא הואיל ויש שם ג' עבירות, וממילא יש בזה ייהרג ואל יעבור, אלא כלל הוא בידנו, וכך נפסק בשו"ע יו"ד קנ"ז, ואני חוזר מילה במילה, שזוהי גזירת שמד, ודיניה מבוארים כהלכות קידוש השם ביו"ד סי' קנ"ז, שפירושו – כך הוא אמר – ייהרג ואל יעבור. אין פירוש אחר למילה "מסירות נפש" ואין פירוש אחר למילה "קידוש השם" ביו"ד סיי קנ"ז, ובפרט שהוא גם אמר את זה.
ואני בטוח, הרבה שואלים, איך נעשה ואיך נצליח להתגבר על הגזירה, לא אני אומר את דעתי, כיוון שאין לי הזכות להגיד את דעתי, אבל לא זה הנושא, גם אם כולנו נצטרך למסור את הנפש, אז זו זכותנו. גם אם לא נצליח, אז זכינו למסור את הנפש על קידוש השם.
יש עצה אחת שמרן ראש הישיבה זצוק"ל אמר אותה בירחי כלה, יש עצה של 'חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'. אפשר שהארץ תיהפך למקום סכנה, וגם בלי זה, ונצטרך כולנו ללכת לגלות, ולא תישאר כאן אף פרסה, זה המילים שהוא אמר. יכול להיות שזה מה שנצטרך לעשות, ויכול להיות שנצטרך למסור את הנפש, ויכול להיות שיהיו הרוגים ח"ו. אנו צריכים להיות בטוחים שזו ההוראה, ואין מי שחולק עליה.
בזמנו, ואני עד לזה, שאלנו את מרן הגאון רבי יוסף שלוי אלישיב זצוק"ל האם לפרסם את זה, את מכתבו שנכתב מפיו של מרן על ידי רבי מאיר צבי, ואמר: תשאלו אותו, אם הוא עומד על זה לפרסם כבר עכשיו, אז אפשר וצריך, אך יכול להיות הואיל ועכשיו עדיין לא נוגע ממש למעשה, אז עדיין אין צורך לפרסם כבר עכשיו.
ובכן, עכשיו הרי זה ודאי נוגע ממש למעשה, ושליחותיה דרכנו הגדול זצוק"ל ושליחותיה דמרן הרב אלישיב קעכידנא, יש כפועל גזירת שמד, וכולנו מצווים למסור את הנפש, עד ייהרג ואל יעבור או עד לנסוע לגלות.
ואם אנחנו נהיה משוכנעים בזה – אני לא משתמש במילים שאומרים שזה יעצור את הגזירה, זה הקב"ה יודע – אבל נדע שעשינו את חובתנו, ונעשה את חובתנו, ונוכל לבוא אל רבנו זצוק"ל ולומר – עשינו שליחותך.
מורי ורבותי, הם לא מדברים על שוויון בנטל, הם אומרים את זה במפורש, הם רוצים שוויון בפריקת עול תורה, זה אך ורק מה שהם רוצים, והם אומרים את זה במפורש, ותשובתנו לזה – זו גזירת שמד ויעליך הורגנו כל היום.

אף חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א, העיד כמה פעמים במשך השנים את ששמע מחמיו הגדול זצוק"ל.
עוד בחיי חיותו של רבינו הגדול זצ"ל, בערב ימי החנוכה תשס"א, כאשר החליטו שופטי הבג"ץ לפסול את החוק שהסדיר את מעמדם של בני הישיבות, כתב הגאון הגדול רבי מאיר צבי שליט"א מכתב בו הביע את דעת התורה כפי ששמע בעצמו מרבינו הגדול זצ"ל: "היות וענין גיוס בני הישיבות רח"ל נוגעת למעשה, הגיעה השעה לפרסם דברי מו"ח מרן שליט"א, שאמר לי בזמנו שאם יגיע גזירת גיוס בני הישיבות למעשה, להודיע את דעתו הברורה, והנני להקדים שהיה ברור לו וצריך להיות ברור לכולנו, שבזמן הזה כל זכות קיומנו בארץ ישראל המוקפת באויבים ושונאים נוראים, הוא לימוד התורה, על ידי הישיבות הקדושות בית חיינו, ויתכן שבעוונות ח"ו נצטרך לקחת את מקל הנדודים, כממקום שכופים להעביר על הדת ולעזוב את נחלת ד', ולקבוע מושבנו במקום אחר ואין לנו שום בטחון אף בארץ הזאת, ואמר לי לפרסם שדעתו שצריך להתנגד לזה כהלכות קידוש ד' שנפסק בשו"ע יורה דעה".
לאחר שהחלה המערכה הנוכחית אודות גזירת הגיוס, כתב הגאון הגדול שליט"א מכתב נוסף בחודש אייר תשע"ב: "על דבר הגזירה שרוצים לבטל את הפטורים ויחייבו את לומדי התורה, לעזוב את הישיבה, כדי להכנס לרשותם תחת עול הצבא. הנה כבר נתפרסם בראשית תחילת המדינה, דעת רבותינו גדולי הדור שעבר זצוק"ל שגזירה זו היא עקירת הדת, וכבר שמעתי מפורש מפי רבנו הגדול מו"ח מרן ראש הישיבה זצוק"ל שחייבים במסירות נפש על זה".

"עקירת כל צביון היהדות"

באותם ימים הביע הגאון הגדול רמ"צ שליט"א את דעתו של רבינו הגדול זצ"ל גם מעל גבי 'מוסף שבת קודש' של העיתון 'יתד נאמן'. בשיחה שקיים עמו סופר העיתון לפני שש שנים בדיוק, בשבוע פרשת בהר תשע"ב, ציטט את דבריו הנודעים של רבינו הגדול זצ"ל במשאו בפתיחת 'ירחי כלה' כי אם תהיה גזירה על עולם הישיבות ללכת לצבא, נקום כולנו ונעזוב את הארץ, ועל כך נענה הגאון הגדול רמ"צ שליט"א: "נכון, זכורני הביטוי הזה, אבל לי אמר פעם לשון חריפה יותר, שאנו מצווים למסור הנפש על זה". בתגובה, סופר העיתון שאל לתומו "למה בעצם הדבר מוגדר כענין שצריך למסור את הנפש על זה" ועל כך השיב הגאון הגדול שליט"א: "אפשר לומר בזה כמה טעמים, ואחד מהם יספיק – זה ברור שלא מדובר באיזה פעולה אחת כזו או אחרת, אלא פשוט בעקירת כל צביון היהדות… והרי זה בחינה מובהקת של 'ערקתא דמסאני' שנצטווינו למסור נפש על זה".
כך גם בכינוס ממלכת התורה 'וכתבתם' בחודש ניסן תשע"ד, עורר הגאון הגדול רמ"צ שליט"א אודות גזירת הגיוס: "כבר הזכרתי בהזדמנויות שזו גזירה נוראה שרבינו הגדול מורי חמי ראש הישיבה זיע"א אמר לי שאני אפרסם בשמו שצריך למסור את הנפש על זה".

לשעה ולדורות

דבריו של רבינו הגדול זצ"ל והוראתו הברורה, היו נר לרגליהם של גדולי ישראל זצ"ל אשר נדרשו לסוגית גזירת הגיוס במשך עשרים השנים האחרונות.
כך, אפוא, בחודש תמוז תשס"א, התכנסו חברי 'ועד הישיבות' בראשות מרנן ורבנן רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל הלוי ואזנר, רה"י רבי שמואל אויערבאך, כ"ק גאב"ד ערלוי זצ"ל ויבדלחט"א הגאון הגדול רבי ניסים קרליץ שליט"א לדון על דבר היוזמות השונות שעלו באותם ימים לדון אודות גיוס בני הישיבות.
במהלך הכינוס התקבלו ההחלטות שנכתבו על ידי מורנו ראש הישיבה דבאר יעקב הגאון הגדול רמ"ש שפירא זצ"ל, בהם כתב בין היתר כי "בענין הניסיונות לחדש את גזירת גיוס בני הישיבות על ידי דיונים בבג"ץ ועוד, דעתנו שאין כל מקום לדיון ומשא ומתן בענין זה, ואין לשנות כלום מההסדר הקיים עד עתה הדוחה את גיוס בני הישיבות כי בנפשנו הדבר, וכבר הורה זקן מרן הגרא"מ שך שליט"א בזה שיש למסור הנפש על כך. ואנו מביעים את חרדתנו לנוכח הנסיונות והדיבורים אודות דרכים לצמצם ולמעט מספר הלומדים בישיבות הקדושות והכוללים".

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן