הנחייה חדשה בצבא: לא לאפשר לבנות חרדיות המעוניינות לקבל פטור מגיוס מטעמי דת להגיש תצהירים בצורה מרוכזת מטעם הסמינר – "כל בת חייבת לבוא בנפרד ולעבור ראיון ולראות שהיא דתיה ולא משקרת"

הנחייה חדשה ברשויות הגיוס מנסה לשים סוף לנוהל בו מוגשים תצהירי פטור מטעמי דת באופן מרוכז על ידי הסמינרים, כשע"פ ההנחייות החדשות גם בנות חרדיות נדרשות להתייצב לראיון דת, זאת למרות שעל התצהיר חתום דיין * זאת כאשר בתקופה האחרונה - בניגוד לעבר - נרשמו מקרים חדשות לבקרים בהם בנות סמינר נדרשו לבוא להתייצב בלשכת הגיוס, בעקבות כך אף פרסמו גדולי וחכמי התורה אזהרה חמורה לכל בנות ישראל כי "אין שום היתר לשום בת סמינר להופיע בשום אופן בלשכות הגיוס רק תשלחנה את התצהיר הנדרש בדואר או ע"י שליח כאשר היה כל השנים". * יצוין כי אי אפשרת הגשת תצהיר ע"י שליח, ובפרט במקרים שלפנינו שברור כי מדובר בתצהירי אמת הינה הנחיה לא חוקית * רקע משפטי - 1981: בג"ץ (רוזן) קובע כי בכדי לקבל פטור מטעמים שבהכרה דתית נדרש גם אורח חיים דתי; 2012: הממשלה משנה את סטטוס הפטור מפטור סופי לפטור מותנה למשך 24 חודשים; 2015: בג"ץ (כליפא) קובע כי כאשר ברור מראש כי מדובר בתצהיר שקר, אין חובה להעניק לבת את הפטור. בנוסף כאשר התצהיר הוגש באיחור לצבא קיימת שיקול דעת במתן הפטור; 2016: הצבא החל לשלוח בקשות מדגמיות לבנות סמינרים להתייצבות בלשכות הגיוס; 2018: אושרו תקנות שמאפשרות לצבא לבטל פטור מגיוס ללא שנדרש הוכחה כי היה מדובר בתצהיר שקר; היום: הצבא משנה את ההנחיות ולא מאפשר הגשת תצהירים באופן מרוכז
רקע מציאותי

לאחר שכשנתיים וחצי שהצבא משחק עם הסמינרים, ולמרות שהסמינר שולח את חבילת התצהירים החתומים של כל הבנות, למרות זאת ובניגוד לעבר שהכל היה עובר חלק בשנתיים וחצי האחרונות הצבא מערים קשיים נוראיים וכשחבילת הפטורים מגיעה מהצבא לסמינרים מתברר שיש בנות שלא קיבלו פטור, למרות שהסמינר הגיש עבורם את התצהיר, כך נוצר מהלך הולך וגובר שבנות אלו שלא קיבלו את התצהיר או לחילופין בנות שקיבלו טלפון מהצבא קריאה להתייצב החלו הולכות ומתייצבות בלשכת הגיוס כדי להגיש את התצהיר ולקבל את הפטור, דבר שלא היה מעולם.

בעקבות כך אף פרסמו חכמי התורה אזהרה חמורה כי "אין שום היתר לשום בת סמינר להופיע בשום אופן בלשכות הגיוס רק תשלחנה את התצהיר הנדרש בדואר או ע"י שליח כאשר היה כל השנים". ובתאריך ז' אדר תשע"ח, פרסמה גם מועצת גדולי התורה החלטה דומה:

הובא לידיעתנו שלאחרונה נתרבו המקרים שבנות ישראל נקראות ללשכות הגיוס, ולפעמים גם לראיון "מצהירות דת" והאו דבר שסכנתו הרוחנית מרובה.
אי לכך, אנו מורים לבנות ישראל להקפיד לשלוח את התצהיר ללשכות הגיוס במרוכז במסגרת הסמינר.
ומי שלא התאפשר לה לשלוח במסגרת הסמינר תשלח את התצהיר בדואר רשום, ובשום פנים ואופן לא תתייצב בלשכת הגיוס.

 

כעת, הכרסום בנושא עולה שלב ובצבא מנסים לחייב את כל בנות הסמינר להתייצב לראיון על מנת לבקש את הפטור. הפקידים בלשכות הגיוס קיבלו הוראה שלא לדבר בענין רק עם המלש"ב (המיועדים להתייצבות).

העדויות

מעדות אמינה ביותר שפורסמה בקו ההגנה, על סמינר ידוע מהגדולים והוותיקים ביותר במרכז הארץ אשר הצבא סירב לקבל מנציגת הסמינר את התצהירים שנשלחו דרכה באופן מרוכז ודרש שהבנות יתייצבו כל אחת בנפרד לראיון דת. ורק לאחר התעקשות ממושכת הצבא הסכים לקבל את התצהירים אך סירב לחתום על אישור קבלה.

גם בסמינר נוסף במרכז הארץ, סמינר אהל רחל בבני ברק, אשר הוקם לפני כשנתיים ומאז מגישים את התצהירים באופן מרוכז, בשבוע שעבר, הגיע נציגת הסמינר, אך בצבא סירבו לקבל את התצהירים, אלא דרשו כי על הבנות להתייצב באופן עצמאי, רק לאחר התעקשות רבה, ודין ודברים קשה. נאלצו בצבא לקבל את התצהירים, ולחתום על אישור קבלת התצהירים

מורה בסמינר שנשלחה למקום סיפרה ל'קו ההגנה':

אני נסעתי היום בבוקר עם בעלי ללשכת הגיוס בתל השומר. זו שנה (פעם) שלישית שאני לוקחת את חבילת התצהירים של בנות סמינר אהל רחל שחתמו בפני דיין על שמירת שבת וכשרות, ואני מוסרת את זה לצבא ויחד עם זה אני מגישה דף ובו כל שמות הבנות שמסרתי את התצהיר שלהם והצבא חותם על הדף שזה התקבל. וזה מהווה אישור שכל הבנות האלו מסרו את התצהיר לצבא.

במשך שנתיים זה הלך חלק לגמרי, השנה הגעתי לשם והפקידה אומרת לי, לא, אי אפשר לעשות דבר כזה.
אמרתי לה: מה קרה?
היא אומרת לי: כל בת חייבת להגיע בנפרד, ולהגיש את ההצהרה בנפרד ולעבור ראיון.
אמרתי לה, לא, אין דבר כזה, כל אחת חתמה בפני דיין ויש לה אישור.
והחיילת מתעקשת ואומרת לי: לא, חוקית כולם צריכות לשרת בצבא.
אני עונה לה: לא נכון, חוקית לכל הבנות הדתיות מגיעה פטור מצבא.
ואז החיילת עונה לי: כן, אבל אנחנו צריכים לראות שהם דתיות.
עניתי לה: בשביל זה יש דיין שחתם.
והחיילת עונה: לא אנחנו צריכים לראות אותן, כל בת חייבת לבוא בנפרד והיא לא יכולה לשלוח את זה עם אבא שלה והיא לא יכולה לשלוח את זה עם אמא שלה, כל בת חייבת לבוא בנפרד ולעבור ראיון ולראות שהיא דתיה ולא משקרת.
אמרתי לה: אני רוצה לדבר עם מישהו שהוא מעלייך, יש מישהו מעלייך? אני רוצה לדבר עם מישהו שיש לו סמכות שאפשר לדבר איתו.

אז היא הביאה אדם אחד שאינני יודעת מה בדיוק תפקידו, והוא התחיל לומר לי אותו דבר, שאין דבר כזה, כל בת חייבת לבוא בנפרד!.
אמרתי לו: הבנות שלנו זה מאהל רחל, אתה יודע מה זה אהל רחל? זה סמינר של ר שמואל אויערבאך, הבנות שם לא דתיות אלא סופר דתיות.
אז הוא אומר לי: לא משנה אנחנו צריכים לראות את כולם אחת אחת.
עניתי לו: הבנות שלנו כף רגלם לא תדרוך במקום הזה, אני רק רוצה ממך דבר אחד, אני יתן לך את הדף עם השמות של הבנות, ותחתום לי שזה התקבל אצלך, מה יהיה אח"כ אנחנו כבר נדבר בהמשך, קודם כל תגיד לי שהכל התקבל אצלך, הוא ראה שאני מדברת בעוצמה חזקה, ואני הייתי עוצמתית באמת בגלל שאני גם ידעתי שבעלי נמצא בחוץ וכל דקה אני יכולה לקרוא לו, אז הרגשתי מספיק חזקה, ואז הוא עבר על כל הרשימה אחת אחת, מה שלא היה פעם, עבר שם שם לראות שזה קיים וקיבלתי אישור שזה התקבל.

היסטוריה משפטית

1981: בג"ץ (רוזן) קובע כי בכדי לקבל פטור מטעמים שבהכרה דתית נדרש גם אורח חיים דתי

פטור מטעמי דת, ניתן כידוע ללא קשר למצבו הדתי הכללי של מבקש הפטור, כי אם לדתיותו בהקשר לגיוס בנות, וכשמו 'פטור מגיוס מטעמים שבהכרה דתית', לצורך כך אף קבע המחוקק 2 מבחנים בלבד והם: שמירת כשרות ואי נסיעה בשבת. כשדי בכך שמבקש התצהיר עומד בשני תנאים אלו על מנת לקבל את הפטור. אך בהחלטה תמוהה שנתן שופט' הבג"ץ מ' אלון בשנת 1981, (54/81 רוזן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 821, 833-832 (1981)), הרחיב הוא את הדרישות, וקבע כי על מנת לקבל את הפטור מטעמי דת נדרש הכרה דתית שיש עמה גם אורח חיים דתי. אך עם זאת, לא קובע בג"ץ את היקף הדתיות של המבקש הנדרש:

"פרטים אלה – ­שמירת כשרות ואי-נסיעה בשבת – אינם בבחינת רשימה סגורה, היינו, שניים אלה, ושניים אלה בלבד. שהרי אין להעלות על הדעת, דרך משל, שבת, העוברת על כל ל"ט אבות-מלאכות האסורות בשבת, אך אינה נוסעת בשבת, שיכול ותצהיר, שטעמים שבהכרה דתית מונעים הימנה לשרת בשירות ביטחון. מסקנה משונה זו מסכלת היא לחלוטין את כוונת המחוקק ואת מטרת החוק. אמור מעתה, ששני פרטים אלה אינם אלא דוגמאות – ברורות, פשוטות, וידועות לכל בת-בי-רב דחד יומא – כאורח חיים מחייב למי שטוענת, כי טעמים שבהכרה דתית מונעים הימנה לשרת, ולא ללמד על עצמן יצאו אלא ללמד על כללו של המונח 'הכרה דתית' שבסעיף-קטן (1) יצאו, שפירושו, הכרה דתית שיש עמה אורח חיים דתי, ושמביאה היא לכלל אורח חיים כזה.".

2012: הממשלה משנה את סטטוס הפטור מפטור סופי לפטור מותנה למשך 24 חודשים

בניגוד לעד שינוי החוק, כאשר נדרש לעמוד בתנאי התצהיר בזמן התצהיר בלבד, הממשלה שינתה את החוק ודורשת עמידה בתנאיו למשך 24 חודשים, במידה וקיים שינוי בעמידה בתצהיר, פוקע הפטור.

(ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות בטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד."

2015: בג"ץ (כליפא) קובע כי כאשר ברור מראש כי מדובר בתצהיר שקר, אין חובה להעניק לבת את הפטור. בנוסף כאשר התצהיר הוגש באיחור לצבא קיימת שיקול דעת במתן הפטור

בבג"ץ מאי כליפא (739/15), קובע בג"ץ כי למרות שלצבא אין שיקול דעת במתן הפטור מטעמים שבהכרה דתית, בכל זאת אם ברור להם כי התצהיר כוזב אין לפטור את המועמדת לגיוס מחובת השירות. עוד קובע בג"ץ כי בהגשת תצהיר באיחור, לצבא יש שיקול דעת מסויים במתן פטור

12. העותרת סבורה כי מאחר שהיא הגישה לרשויות הגיוס תצהיר ערוך לפי התקנות, שומה היה על רשויות הגיוס להנפיק לה תעודת פטור מטעמים שבהכרה דתית – כאשר לרשויות הגיוס כלל לא נתונה סמכות להפעיל שיקול דעת ולסרב לבקשתה בנדון. ואמנם, כבר הוברר כי לפי חוק שירות ביטחון, האמור בתצהיר הוא שמקים את עילת הפטור מטעמים שבהכרה דתית – ואולם אין לקבל את העמדה שלפיה עצם הגשת התצהיר מעקרת לחלוטין את שיקול הדעת הנתון לרשויות הגיוס במתן הפטור. שיקול דעת בכל זאת קיים, גם אם היקפו מצומצם יחסית בהשוואה לפטורים אחרים לפי חוק שירות ביטחון. העיקר לענייננו הוא שכאשר נקבע בחוק שירות ביטחון כי קבלת הפטור מטעמים שבהכרה דתית מותנית בהגשת תצהיר כמפורט בסעיף 40(א) שם, חזקה היא כי המדובר בתצהיר אמת בלבד, וכי אין מטרתו של החוק ליתן יד לתצהיר שקר.
[…]
נמצא אפוא כי התצהיר אינו עניין טכני או פרוצדוראלי גרידא, אלא שהגשתו היא העילה להענקת הפטור מטעמים שבהכרה דתית – בהיותו כלי המשמש להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף 40(א) לחוק ועומדים ביסוד בקשת הפטור. משכך, כאשר ברור כי התצהיר כוזב – אין לפטור את המועמדת לגיוס מחובת השירות. נוסף לזאת, התקנות קובעות באופן מפורש כי לרשויות הגיוס נתון שיקול דעת אם לקבל בקשה לפטור מטעמים שבהכרה דתית שהוגשה באיחור ביחס למועדים שנקצבו לשם כך – ואולם נקבע עוד כי בקשה שהוגשה באיחור יש לקבל רק מטעמים מיוחדים. כפי שיפורט להלן, בדין פעלו רשויות הגיוס כאשר עשו שימוש בשיקול הדעת הנתון בידיהן לדחיית בקשתה של העותרת לפטור מטעמים שבהכרה דתית.

2016: הצבא החל לשלוח בקשות מדגמיות לבנות סמינרים להתייצבות בלשכות הגיוס

בעקבות כך אף פרסמו המנהיגים החרדים, כי אין לבנות להתייצב בלשכות הגיוס ראה בראש הידיעה.

2018: אושרו תקנות שמאפשרות לצבא לבטל פטור מגיוס ללא שנדרש הוכחה כי היה מדובר בתצהיר שקר

תקנות חדשות שאושרו בחודשים האחרונים, ביטלו את צורך הצבא לפנות לבית המשפט ולהתמודד עם דיני הראיות, בכדי להוכיח כי מדובר בתצהיר כוזב, אלא הליך ביטול הפטור עבר לגוף פנימי מטעם הצבא, שאינה נדרשת לעמוד בדיני ההוכחות.

היום: הצבא משנה את ההנחיות ולא מאפשר הגשת תצהירים באופן מרוכז

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן