תזכיר חוק הגיוס החדש: יעדי גיוס מחייבים, סנקציות כלכליות ובהמשך אף סנקציות פליליות

ספסרות בנשמות? תזכיר חוק הגיוס החדש דורש מהמגזר החרדי להקריב מקרבו למעלה מ50,000 בעשור הקרוב בלבד, ובתמורה יתאפשר דחייה לשאר תלמידי המגזר. * ע"פ החוק בכל שנה יעדי הגיוס גדלים. * במידה ולא יעמדו ב95% מיעדי הגיוס, יוטלו סנקציות כלכליות על עולם הישיבות, וזאת מתוך מטרה להפעיל לחץ על החרדים למסור מקרבם תלמידים נוספים. * במידה והלחץ הכלכלי לא יועיל, ובמשך שלש שנים רצופות לא יעמדו ב-85% מיעדי הגיוס, יבוטל הדיחוי מתלמידי הישיבות, ויופעלו נגדם סנקציות פליליות

הציבור החרדי קיבל בתדהמה עמוקה את ההתפתחות החמורה החדשה בשבוע שעבר, ואשר נועדה לקדם את גזירת השמד של גיוס בני הישיבות ואת המגמה השלטונית המתמשכת לקעקע את אושיות עולם התורה ולשנות את הציבור החרדי. הממשלה החליטה להגיש הצעת חוק חדשה בענין ׳השוויון בנטלי, המהווה הסלמה נוספת בהליכי החקיקה של השנים האחרונות לכפיית שמד הגיוס על רבבות בני ישיבות. החוק המוצע מעגן בצורה מחייבת את המנגנון הדורסני של יעדי הגיוס, ומכתיב מתווה סחטני הקובע בצורה מפורשת כי הימנעות מאספקת היעדים ומכסות הגיוס, תביא לסנקציות נגד כלל עולם הישיבות ובסופו של דבר לביטול מוחלט של הסדר קבלת הדיחוי משירות צבאי. לצורך מכבש הלחץ שיופעל על עולם הישיבות, בכוונה לאלץ מסירת נפשות ליכור ההיתוך׳, יוקם ׳מאגר מידעי לבילוש אחר בני הישיבות. "מדובר בתכנית שטנית המחושבת לפרטי פרטים במטרה להחריב את עולם התורה", אמרו השבוע אישי ציבור חרדיים שבחנו את סעיפי החוק.

'יעדי גיוס' מזעזעים

בתזכיר צויינו כמה מהעקרונות על פיהן פעלה הוועדה, ביניהם: "השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והינו חיוני לשמירה על צה"ל וחיזוקו כצבא עם ממלכתי"; "נקיטת צעדים משמעותיים ואקטיביים לצמצום אי- השוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי, תוך הבנה ריאלית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לזה במגזר הכללי".

בהצעת החוק החדשה – מלבד הסעיפים שכבר נחקקו בחוק הקודם והועתקו לחוק החדש – נקבעו יעדי גיוס קשיחים לבני הישיבות, כאשר מלבד המספרים המזעזעים חל שינוי דרמטי בכך שהפעם נקבעו היעדים בגוף החוק ובמסגרת החקיקה עצמה, וזאת בניגוד לחוק הקודם, אשר קבע כי יעדי הגיוס ייקבעו מפעם לפעם בהחלטת ממשלה.

כזכור, בעבר טענו פוליטיקאים חרדים כי מכיוון שיעדי החוק לא נקבעו בגוף החוק, ניתן יהיה להתמקח עליהם ולשנות את החלטת הממשלה, ע"פ סיטואציות פוליטיות מתחלפות. כעת, בהצעת החוק הנוכחית, נקבעים יעדי גיוס במספרים מדוייקים ובלתי ניתנים לשינוי, בשיעורים הגדלים והולכים משנה לשנה, "על מנת לאפשר לתהליכים המתרחשים במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל".

כאמור, החוק קובע כי היעדים יגדלו משנה לשנה, כאשר בשנת הגיוס 2018 יעד הגיוס לשירות צבאי ואזרחי יהיה 3996 בני ישיבות, וכחלוף עשור, עד שנת הגיוס 2027, יידרש עולם התורה להסגיר מקרבו, מספר בלתי-נתפס, של 54,351 בני ישיבות, שיימסרו לזרועות הצבא והשירות הלאומי-אזרחי. לאחר שנת הגיוס 2027 ימשיך לפעול מנגנון יעדי גיוס במנגנון אחוזים המחושב לפי קצב הגידול הטבעי של הציבור החרדי.

יודגש, כי הבסיס הראשוני לקביעת היעדים לשנת הגיוס 2018, שהינו בסך כולל של 3996 מגוייסים, בחלוקה של 3348 לשירות צבאי ו-648 לשירות לאומי-אזרחי, מבוסס על מספר המגוייסים החרדים הקיים, אותם שהתגייסו אל בסיסי יכור ההיתוך׳ הצבאי ויצאו לתרבות רעה בשנת הגיוס 2017. כפי שנכתב במסקנות הוועדה: "הומלץ להתבסס על שיעורי הגיוס הקיימים כנקודת מוצא, תוך קביעת שיעור גיוס התחלתי לצה"ל של 3,100 משרתים (על בסיס כ-3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל בשנת הגיוס 2017) ושיעור השתלבות התחלתי בשירות הלאומי של 600 משרתים (על בסיס כ-530 חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי בשנת הגיוס 2017)".

המשמעות היא שאותם שהתגייסו במסגרת ׳היעדים׳ ב-2017, הם שגרמו לקביעת הסף ההתחלתי של יעדי הגיוס לשנים הבאות. בענין זה הגיבו ביועדה להצלת עולם התורה׳, כי שוב הוכח שההתנהלות המופקרת של המימסד הפוליטי שהרים את ידו בעד חקיקת מנגנון היעדים, היא שאיפשרה את ציד הנפשות הנורא ליעדי הגיוס, וגרמה שוב נזק עתידי ובכיה לדורות.

המתווה הסחטני: סנקציות וביטול החוק

המתווה החדש קובע, כי במקרה של אי- עמידה ביעדי הגיוס, החל משנת הגיוס 2020, יופעלו סנקציות כלכליות, וזאת באם יפחת מספר המתגייסים מ-95% מיעד הגיוס השנתי (לדוגמא, בשנת הגיוס 2020 יעד הגיוס הכולל הוא 4317, ונדרשת עמידה ביעד של 95% – גיוס של 4100 מתגייסים). במקרה כזה יופחת בשנת הכספים שלאחריה מתקציב התמיכה הממשלתי הכללי לישיבות, בשיעור הפער מיעד הגיוס. ככל שאי העמידה ביעדי הגיוס תמשך ברציפות מספר שנים תוכפל ההפחתה ב"מקדם הפחתה" שיעלה בכל מספר שנים. כך בשנה השלישית והרביעית הרצופה לאי-עמידה ביעדי הגיוס, יוכפל אחוז ההפחתה הכספית פי 2 מאחוז הגרעון מיעד הגיוס, בשנה החמישית והשישית יוכפל אחוז ההפחתה פי 3, ובשנה השביעית והשמינית יוכפל אחוז ההפחתה הכספית פי 4 מאחוז הגרעון מיעד הגיוס. שיעור הקיצוץ ילך ויגדל, עד הפחתה בשיעור של 50% מתקציב הישיבות.

החוק החדש קובע גם מתכונת של ׳מקל וגזר׳, שתנסה ליצור מוטיבציה בקרב גורמים בעולם הישיבות, כדי לפתותם להפוך למשת"פים של המגמה ההרסנית הנחקקת בחוק הגיוס. בחוק החדש ייקבע כי הסנקציות הכלכליות לא יופעלו נגד מוסדות שיוגדרו "ישיבות מעודדות גיוס", אשר בשנת הגיוס 2018 יתגייסו מתוכן 20% מתלמידיהן. ובשנים שלאחר מיכן, עם העלייה ביעדי הגיוס, יעלה בהדרגה שיעור הגיוס הנדרש מישיבות מעודדות גיוס, על מנת שלא תופחת התמיכה בהן, עד שבשנת הגיוס 2028 ידרשו להתגייס מתוכן 51% מתלמידיהן בתמורה לפריבילגיה התקציבית.

החוק קובע, כי הסנקציות הכלכליות יופעלו רק כנשק ראשון, בשנים שבהן תהיה עמידה גבוהה – אך לא מלאה – ביעדי הגיוס. אך במידה ומתווה היעדים יתרחק יותר ממימושו, והציבור החרדי לא יספק מתוכו אלפי נפשות ל׳כור ההיתוך׳, יופעל האיום המרכזי והאגרסיבי של החוק החדש: ביטול מוחלט של האפשרות לכל בן ישיבה לקבל דיחוי משרות צבאי.

כך במידה ובמשך 3 שנים רצופות תרד העמידה ביעדי הגיוס מתחת ל-85% מהיעד השנתי, יבוטל חוק הגיוס כולו, ויחולו סנקציות פליליות על כלל בני הישיבות מכוח חוק שירות ביטחון חובה. המשמעות של האחוז שנקבע בענין זה במספרים: אם בשנת הגיוס 2020 יתגייסו "רק" 3963, ובשנת הגיוס 2021 יתגייסו לא יותר מ- 4222, ובשנת הגיוס 2022 יתגייסו 4497 – יגרום הדבר לביטול החוק. הדבר נועד לאלץ את עולם הישיבות לפעול בכל כוחו כדי שיעדי הגיוס יתמלאו בשיעורים גבוהים ככל האפשר.

המנגנון המרושע הזה נועד לכפות על הציבור החרדי ׳הסתגלות׳ מחרידה לרעיון לפיו עולם הישיבות כולו הופך ׳בן ערובה׳, אשר חייב לספק מתוכו אלפי נפשות מדי שנה כדי לעמוד במכסות הגיוס, כמו בתקופת הקנטוניסטים.

ועדת שרים לענייני גיוס

עוד קובע החוק, כי על מנת לעמוד ביעדי הגיוס ולקדם את מסע השמד בתוך עולם הישיבות ח"ו, "הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין גיוס בני הישיבות, שבראשה יעמוד שר הביטחון, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים לעמידה ביעד הגיוס השנתי ולצמצום הפגיעה בשוויון, לרבות זכויותיהם של כלל המשרתים בשירות הסדיר ובשירות הלאומי-אזרחי, הדרכים לתגמולם ומסלולי שירות מיטביים לצורך שילובם".

"ועדת השרים תביא לאישור הממשלה הצעות לעמידה ביעד הגיוס השנתי, לתגמול ולהעדפת חיילים בשירות סדיר ומשרתי שירות לאומי-אזרחי בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולקביעת מסלולי שירות מיטביים לשילובם". כמו כן, ועדת השרים תשקול הצעות על מנת לגרום לחיילים עריקים להתייצב ולשרת בשירות הצבאי ובכך להפחית מחומרת העבירה.

יצויין, כי מלבד הסמכות שניתנה לועדת השרים לקבוע ׳מקלות וגזרים׳ לבני הישיבות ולשאר המתגייסים, ממליצה הועדה המקצועית גם לשלול זכויות בסיסיות מעריקים העורקים מהצבא. הועדה ממליצה: "כי יש מקום להסדיר תגמולים לכלל המשרתים שירות מלא, שיבטאו הכרה בתרומתם של המשרתים להגנת המדינה ולהבטחת קיומה. לדוגמה, העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא, והוקרה ותגמול בדמות מימון מלא מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי באופן מלא, יהוו נקיטת עמדה להוקרת המשרתים בצה"ל, לחיזוקו כצבא עם ממלכתי ולצמצום אי השוויון. בד בבד, המליצה לשקול הרחבה של הפעולות כלפי מי שמפר את חובת השירות ללא דחיה או פטור ונעדר מן השירות שלא כדין, וזאת באופן כללי ולאו דווקא במגזר החרדי. בעניין זה ראוי לשקול צעדים מנהליים כמו שלילת הטבות שהמדינה מעניקה. בנושא זה נדרשת עבודה בין-משרדית לגיבוש צעדים מתאימים".

הוראות נוספות במנגנון החוק "מתוך מטרה לעודד את שירותם של החרדים ואת שילובם המיטבי בתעסוקה": יופחת גיל הגיוס לשירות לאומי לנשוי החל מגיל 20. הפטורים לבני הישיבות בעלי מעמד בן ישיבה יינתנו בגיל 24 (אך גם בן ישיבה שקיבל פטור יוכל להתגייס מרצונו). כמו כן פרטיהם האישיים של מקבלי הפטור בגיל 24, יופנו למשרד העבודה והרווחה "לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה".

מאגר מידעי טוטליטארי

רעיון מרושע נוסף בהצעת החוק החדשה, קובע, כי יש צורך להוסיף מנגנון עויין לצרכי אכיפה ופיקוח. מלבד סעיפי הפיקוח הדורסניים הקיימים – שנחקקו בחוק הקודם (תיקון 19) ולא בוטלו על ידי בג"ץ – הכוללים מינוי מפקחים ובודקים, הרשאים להכנס לישיבות לערוך רישום נוכחות, ולדרוש מהישיבות ותלמידיהן מידע ומסמכים, נקבע עתה בנוסף כי "בשל הקושי באיסוף נתונים שונים ממשרדי הממשלה השונים ובכלל זה נתוני פיקוח ותמיכה בישיבות חרדיות, מוצע לקבוע כי משרד הביטחון יקים מאגר מידע הכולל את כלל הנתונים הרלוונטיים לגיוס בני הישיבה. נתונים הנצרכים למאגר מידע זה ממשרדי הממשלה השונים בכלל וממשרד החינוך בפרט יועברו על פי חוק וללא צורך בבקשה מידע ספציפי".

סעיפי החוק הדורסניים בהקשר למאגר המידע קובעים: "משרד הביטחון יקים מאגר מידע לעניין מועמדים לשירות הביטחון ותלמידי ישיבה". החוק קובע כי "מאגר המידע יכלול, בין השאר, את נתוני תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות, נתונים שיש בידי משרד החינוך בדבר רישומם ונוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה, בין אם קיבלו צו דחיית שירות ובין אם לאו, נתונים על הלימודים בישיבות ולרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח".

מלבד המידע על תלמידי הישיבות הנמצא ברשות משרד הבטחון ומשרד החינוך, נקבע בחוק כי גם כל שאר משרדי הממשלה, מצווים לפגוע בפרטיותם של בני הישיבות ולשגר את המידע שברשותם למאגר המידע, "נתונים שיש בידי משרדי הכלכלה והאוצר בדבר השתלבותם של בני הישיבות והמועמדים לשירות בטחון בתעסוקה וכן כל מידע אחר שיש בידי משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך ביצועו של חוק זה". המידע ממשרדי החינוך, הכלכלה והאוצר, יועבר למשרד הביטחון מדי חודש.

השארת תגובה

שתף את הידיעה

כותרות אחרונות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן