גלים שונים, מחלות שונות.

המוקד עובר להוואנה קובה במאה ה-17. זו העיר החשובה ביותר לספרדים. משם עוברות כל הספינות עם הכסף והסוכר. האנגלים כובשים את הוואנה 1762 תוך שבוע.חודש אח"כ 40% מהאנגלים מתים במחלות. הקריאולים שנולדים בעולם החדש (בנים להורים ספרדים) נולדים מחוסנים. כשהאנגלים מגיעים הם לא מחוסנים, כמו צבאות אחרים שמגיעים לראשונה מהעולם הישן. האנגלים מחזירים את קובה לספרדים בהסכם פריז, הניצחון חסר משמעות עבורם. מעבר מהיספינולה לקובה – אי יותר גדול, הסוכר חשוב ושם יש מוקד גדול ולכן יש מוקד חשוב יותר שם.

גלים שונים, מחלות שונות.

למה מחלות לא עושות את הכיוון ההפוך? אחת כן – עגבת סיפיליס. מחלה ילידית שפוגעת באירופה ב-1494 (קארל השמיני מצרפת פולש לאיטליה) אבל בפגיעה קטנה יותר. גם בגלל מערכת חיסונית משופרת וגם בגלל שזו מחלת מין. פוגעת בעיקר באליטות ובאריסטוקרטיה שחיה אורח חיים נהנתני. מלחמה כמקום טוב למעבר מחלות – אין מקלחת, אין סדר חברתי נוקשה, כר טוב למחלות.

הכחדה של תרבויות קטנות ומבודדות (למשל הטאינו בהיספניולה) ושורת תרבויות במרכז אמריקה. מצד שני גידול דמוגרפי בעולם הישן (מזון מגוון, מפגש עם חיידקים שמחזק את מערכת החיסון).

עבדים אפריקנים עוברים 400 שנה מהמאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-19 שהם קונים משליטים מקומיים, מסוחרים וממתווכים אפריקנים. זה לא מסחר ישיר – האירופאים יושבים במבצרים באזור החוף של מערב אפריקה ומי שסוחר בעבדים – עבדים לשעבר למשל, אבל אפריקנים שמביאים גברים צעירים מפנים היבשת. הם מובאים לאיי האוקיינוס האטלנטי (האיים המדריים/קנריים ולאמריקה). הערכה- 12מיליון אפריקנים. 10 וחצי מיליון מגיעים והשאר מתים בדרך (תנאים סניטריים קשים, מחלות). 4 מכל 5 מהגרים לפני 1820 – אפריקנים. תהליך שההשפעה שלו על 3 היבשות דרמטית.

עבדות היא תופעה קדומה –במקרא, בתנ"ך, יוון העתיקה, רומא, סין, אפריקה עצמה. בחצי הכדור המערבי – תופעה מאוחרת. במרבית התקופות הקדומות העבדים הם גורם שולי בכוח העבודה. החל מהעבדות האטלנטית במאה ה-16 העבדים גורם מכריע בכלכלה העולמית עד כדי כך שחלק מהכלכלנים טוענים שלעבדות חלק מרכזי בהתפתחות כלכלת השוק העולמית. לאצטקים היו עבדים, בדרם היבשת אין תופעת עבדות (לאינקה). אבל הגורם המרכזי – משקל העבדות. חברות עבדים.

החל מאמצע המאה ה-15 הפורטוגזים מביאים עבדים אפריקנים לאירופה בקצב קטן (כ-500 עבדים בשנה). תופעה שמתחילה להתפתח עם התרחבות תופעת כלכלת מטעים. קשר ישיר בין כלכלת המטעים לשימוש בעבדים אפריקנים. תופעה שלא מתחילה באמריקה אלא באיי האוקיינוס האטלנטי (האוכלוסייה המקומית נעלמת ממלחמות ולא ממחלות).

באפריקה יש ממלכות שלמות שקמות סביב נושא לכידת עבדים במרכז אפריקה.

למה עבדים?

מחסור בידיים עובדות – האוכלוסייה הילידית מתה בהמוניה.

ביקוש גובר לתוצרת אמריקאית באירופה (סוכר, טבק, קפה).

מי אחראי ללכוד אותם? אפריקנים. בהתחלה העבדים שבויי מלחמה, אך זה משתנה. בתמורה לעבדי האירופאים נותנים בעיקר טקסטיל, בגדים (יוקרה לאליטה), רום, טבק, נשקים, כלי מתכת…
ספר שיצא לאור בלונדון מאת עבד שהגיע מאפריקה לעולם החדש והגיע בקושי לאירופה שם קנה חופש (EQUIANO OLADUAH).

אזורי לקיחת עבדים – בעיקר מערב אפריקה (אזור זניח מבחינת כמות במזרח). 1. WEST CENTRAL AFRICA (אנגולה בעיקר וחלק מקונגו), 2. BENIN – בנין וניגריה. למה שם? יש תשתית אירופאית חזקה + מתפתחות ממלכות אפריקניות שאיתן האירופאים סוחרים בעבדים.

לאן הם מגיעים? הקאריביים וברזיל. אזורים טרופיים – מטעים (בעיקר סוכר). 500,000 עבדים לצפון אמריקה וכל השאר לקאריביים ולברזיל.

רעיון חדש- פזורות אפריקניות ברחבי העולם: 1. אטלנטית, 2. טרנס-סהרה (7.5 מיליון בני אדם מ-650-1900 לצפון אפריקה), 3. האוקיינוס ההודי. בשני המוקדים האחרים מדובר בסחר שקשור לעולם המוסלמי ולעלייתו. (הברה בדואים מאד כהים). העבדות בעולם האיסלאם – משק בית (הרבה נשים), עבדים לוחמים. עבדות מילה מטעה – מדובר באנשים (למשל אצל העות'מאנים) שבאים ממעמד גבוה והופכים למרכזיים בעולם המוסלמי. זה לא כמו שיש בעולם האטלנטי.

קפיצה כמותית במאה ה-18 בגלל התפתחות כלכלת מטעים.

כיצד מגיעים לאמריקה? 1. חוזים – מונופול ממלך (בהתחלה ספרד/פורטוגל) על המסחר בעבדים לחברות שנסחרות בבורסות של אירופה – מרחב מסויים באפריקה שבו סוחרים + תקופת חוזה. 2. מסחר חופשי – סוחרים עצמאיים. צורך שעולה בשלב מאוחר יותר כשהביקוש עולה (מאות 18-19). הספרדים לא עוסקים ישירות בסחר בעבדים וקושרים חוזה עם מדינות אחרות; פורטוגל, אח"כ (1702) צרפת, (1713) אנגליה. שם החוזה: ASIENTO עד תחילת המאה ה-18.

שושלת בורבון הצרפתית הופכת להיות השלטת בספרד ואז נקשר קשר כלכלי חזק. החוזים – תוצאה של מאבקים פוליטיים פנים-אירופאיים.

עוד כתבות בנושא: