*באדמה- מספרהפרוקריוטייםבכדור הארץ. כמותהפחמןהנמצאבכללהחיידקיםזההלכמותהפחמןמכלהצומח, כמותהחנקןוהזרחן – גדולהיותר.
*החיידקים הם הרוב הבלתי נראה של היצורים החיים בעולם יש להם חשיבות עליונה בשמירה על המערכת האקולוגית.
*אם התיאוריה של לורנס באס-בקינג נכונה, צריכים להיות חיידקים בכל מקום ובכל סביבה אפשרית. התיאוריה שלו לא מדויקת. לעתים היא נכונה והכל נמצא בכל מקום, ולעתים לא.
*אם רוצים לבדוק האם מתקיימים חיידקים אשר מסוגלים להשתמש בחומר כלשהו באוויר, כמו חנקן לדוגמא, יש להכין מצע גידול אשר כולל את כלל החומרים הנחוצים לחיי החיידק מלבד החומר אותו רוצים לבדוק (חנקן). החיידקים אשר יגדלו יהיו אלה אשר יודעים להשתמש בחומר מן האוויר, ולכל השאר לא תהיה אפשרות לנצל את המשאב מהאוויר ולכן הם ימותו.
*סביבות קיצוניות כמו גייזרים סביבות מלוחות מזמנים לתוכן סוגי חיידקים ייחודים רק לאזורים אלה. באזורים אלה יש צורך לעבור התאמה לסביבה קיצונית כמו אלה (סביבות בהן יש חומציות גבוהה, מליחות גבוהה או חום רב).
חיידקים מחוללי מחלות
רוברט קוך היה מי שגילה את החיידקים מחוללי המחלות, איך מזהים אותם ואיך מתמודדים איתם. קוך זכה בפרס נובל לרפואה לשנת 1905.
בארי מרשל, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 2005.
קוך נולד בגרמניה ולמד באוניברסיטה יוקרתית שם רפואה וסיים בהצטיינות. היה רופא בכפרים שונים בחלקה המזרחי של גרמניה. הייתה לו קליניקה פרטית בביתו. החל לחקור בביתו את הסיבות לחולי אצל אנשים.
בשנת 1867 גילה את חיידק האנטרקס.
1876-פרסם מאמר בעיתון שערך פרדיננד קון ולאחריה קוך הגיע לתת הרצאה עם המיקרוסקופ וממצאיו למעבדה של קון.משנה זו ואילך הוא עבר לעסוק במדע, עבד גם על שחפת. קיבל משרות באוניברסיטאות מכובדת ובמשרד הבריאות הגרמני.
תרומתו של קוך לרפואה:
-איך ניתן להוכיח שחיידק או וירוס מסוים קשור למחלה מסוימת.
-פיתוח שיטות לגילוי וצילום חיידקים.
-קוך זיהה את החיידקים אשר גורמים למחלות האנתרקס, השחפת והכולרה.
-פיתח שיטת חיסון כנגד חיידקים.
חיידקים כמחוללי מחלות זיהומיות:
בעבר היו גורם התמותה העיקרי באוכלוסייה. לפני 100 שנים גורמי המוות השכיחים היו שפעת, דלקות, שחפת ועוד מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים. האנטיביוטיקה היא המצאה חדשה יחסית.
קוך חיפש איך להוכיח מיהם גורמי המחלות, איזה חיידק גורם לאיזה מחלה?
קוך דגם קבוצת חיידקים וניסה להוכיח שחיידק מסוים אחראי על תהליך של מחלה מסוימת:
עגבת- החיידקמאודארוך ,מאודדק ,צורהלאאופייניתלחיידקים ,ישלושוטוניםאבלהםצמודיםלגוףשלו , מסתובביםוכךהספירלההזומסתובבתמסביבלעצמהבצורהמוזרה. השוטוניםמשניםאתתנועתהספירלה , שונהמאודמחיידקיםאחרים.
-אנטרקס: הייתה נפוצה כמחלת בהמות, ופחות נפוצה בקרב בני אדם. יכולה הייתה להופיע כמחלת ריאות, או סימפטומים על העור.
האנטרקס יכול להופיע בצורת נבגים ולשרוד הרבה זמן. הפרות והכבשים אוכלות דשא נגוע בנבגים, בדרכי הנשימה או ע"י העברה מבעלי חיים אחרים.
קוך היה הראשון לחבר מצלמה למיקרוסקופ והוא מצא את חיידקי האנטרקס בתוך רקמה חיה עם נבגים. שלבי ההוכחה של קוך לשאלה איך אפשר להגיד איזה חיידק גורם לאיזה מחלה נמצא במצגת במודל כי לא הקשבתי בחלק הזה.
קוך חקר את האנתרקס וניסה להוכיח שחיידק הבצילוס-אנתרקסיס הוא זה המחולל אותה. הוא עבד בצורה מבוקרת: התבונן במיקרוסקופ על מנת לצלם את החיידקים ולאחר מכן קבע את ארבעת הכללים שלו:
- החיידק בו חושדים כי הוא מחולל המחלה צריך להימצא אצל כל הפרטים החולים, ולא להיות בגופים של פרטים בריאים.
- יש לבודד את החיידק החשוד בתרבית נקייה המכילה רק מין אחד של חיידקים. כך מקבלים תרבית הומוגנית של חיידק אחד. צלחת הביקורת של החיה הבריאה צריכה להישאר ריקה.
- הזרקת החיידק אשר גידלנו במושבה לבעל חיים בריא תגרום לתסמיני המחלה ולחולי זהה לשאר הפרטים הנגועים, מהם בודדנו את החיידק.
- החיידק אשר נמצא בדם החיה החולה שמתה, צריך להיות זהה לחיידק החשוב מההתחלה.
על מנת לאפשר את עבודתו רוברט קוך היה צריך לפתח שיטות לגידול תרביות סטריליות של חיידקים. הוא עבד במעבדה הפשוטה שלו בכפר והשתמש בחתיכות תפוחי אדמה נקיים וסטריליים כצלחת פטרי וגידל עליהם מושבות חיידקים.
לאחר מכן הוא עבד עם ג'לטין- חלבון מן החי. המיס את הג'לטין ונתן לו להתקרר והיה לו משטח סטרילי לעבודה. לג'לטין היו כמה בעיות: בטמפרטורה גבוהה הוא נמס חזרה והופך להיות נוזלי. אם הוא רוצה לגדל חיידקים פתוגניים יש צורך למצוא משהו שיעמוד בתנאי חום הגוף .ג'לטין הוא גם חלבון וישנם חיידקים שניזונים מחלבונים.
האגר נכנס למעבדתו בזכות אשתו שהציעה את האגר שהיה לה במטבח. אגר הוא מוצר טבעי המופק מאצות ים אדומות שדופן התא שלהן מורכב מרב סוכר אשר נמס רק ב95 מעלות ומעלה, והוא מצע גידול יחסית סטרילי יחסית למזון חיידקים.
צלחת פטרי היא על שם יוליוס פטרי אשר היה אחד העוזרים של קוך.
