האינדיאנים

העבדת האינדיאנים – MITA. תופעה מעניינת –שיטת גיוס כוח אדם שלקוחה מהחברות הילידיות (אינקה). במקסיקו (PIEPARTIMIENTO). הספרדים מאמצים מהשלטונות הקודמים. בכל רגע נתון 13,500 עובדים בפוטוסי מ14 פרובינציות שהרחוקה ביותר 1000ק"מ מפוטוסי. גברים 18-50 (גילאי מס), כל כפר נדרש לתת "מס" אנשים מסוים שמרכיב את המס'. אותם גברים נאלצו לעזוב עם משפחותיהם ולהגר לשנה לפוטוסי ולעבוד. התהליך – כל 7 שנים עד שתורך שוב. בפועל זה היה בתדירות הרבה יותר גבוהה. (בגלל תמותה במחלות, 90%).וזה ממי שנשאר בכלל בחיים אחרי שנה. חלק מהאנשים כבר נשארו בפוטוסי והפכו לעובדים בשכר (יתרון, כוח עבודה מקצועי).חולק ל-3 קבוצות ככה שכל קבוצה עבדה שבוע בכרייה, ושבועיים למנוחה. בכל רגע נתון עבדו שליש.
אחת הסיבות שזה עבד כ"כ יפה – נתפס כמשהו לגיטימי כי זה היה נהוג מאז ומעולם (כנראה גם לפני האינקה).

בחברות הילידיות לא מקובל ולא נהוג לבקש מאדם משהו ששייך לו (מהשדה, מהבית..). לגיטימי לבקש מאדם כוח עבודה.

מיטה ב' – הכספית הופכת משמעותית. מקור הכספית בפרו – HUANCAVELICA. 2200 אנשים, גם כן בשיטת המיטה. סכנת חיים הרבה יותר מוחשית.

כתוצאה מהגעה לעופרות הקלות יותר בהתחלה יש עליות וירידות בהפקת הכסף במחזורים בתקופה הראשונה (1559-1620). 1620-1700 – ירידה. החל מ-1700 שוב עלייה, בעיקר במקסיקו.

מעבר הכסף מהעולם החדש –פוטוסי בשיירות לאמות וחמורים ללימה ומשם בספינות לפנמה ושם בשיירות לצד השני ובספינות לסביליה/קאדיס ומשם בכל אירופה. זה הנתיב הפורמלי. בשלב מסויים בגלל שודדי ים (אנגלים וצרפתים) עושים מסע אחד בשנה, אחד הלוך ואחד חזור בשיירה יחד עם כמות כסף עצומה.

נתיב שני, לא פורמלי, הברחות – מפוטוסי דרך RIO DE LA PLATA (ארגנטינה של היום) ומשם בספינות פורטוגליות לליסבון. 20% מתפוקת הכסף הגיעה לפורטוגל בנתיב הזה.

נתיב שלישי – כמויות יחסית קטנות, בעיקר ממקסיקו, נמל אקפולקו לנמל מנילה. 1565 – שליטה ספרדית. הנמל המרכזי והחשוב ביותר של סחורות באסיה. בחזור – משי ופורצלן (גם תבלינים).

הגורם המרכזי – מי שדוחפת את ההעברות – סין שצריכה כסף. הסינים ממציאים שטרות במאה ה-11, מהפכה אדירה שמפתחת את הכלכלה, לא צריך אמת מידה שוות ערך. כשמדפיסים כסף יש אינפלציה וזה מה שקורה בסין. אחרי הרבה דחיפה מלמטה לממשלה אין ברירה והיא מנהיגה תשלום מיסים במתכת כסף (קשה לזייף).באותה תקופה הכסף שמגיע לסין מגיע בעיקר מיפן.

בתחילת הדרך כל מי שמסוגל לקחת ספינה ולחצות את הפסיפי (לוקח זמן ומסוכן, דורש ידע והיכרות עם משטר הרוחות)יוצא לשם וחוזר בעיקר עם משי ופורצלן (גם באירופה וגם בעולם החדש).

היקף האוכלוסייה הסינית משליך על הצורך בכסף לעולם כולו.  בשלב מסוים הספרדים מגבילים את המסחר ל-2 ספינות בשנה בלבד בנתיב אקופולקו-מנילה (בגלל טענה שהנתיב הפסיפי גורם לירידה בכמות הכסף שמגיעה לאירופה). נוצרות הברחות גם בנתיב זה שאין לנו עליהן מידע. ככל שהזמן עובר יש פחות תלות במטרופולין (=ספרד) גם קשור לכמות המסחר וגם קשור לירידת ספרד ולעליית אנגליה. שנות ה-90 מאה 16 הגבלה ל-2 ספינות.

המתכות שייכות לכתר, יש זיכיון למפעילי הכרייה, 20% חוזר לכתר 80% לכורים.

איך מפקחים? יש מכסים שנקראים ADUANAS.בהתחלה 2 משנויות למלך (משנות למלך של פרו ומשנות המלך לספרד החדשה – מקסיקו). במאה ה-18 מוקמות עוד כמה – RIO DE LA PLATA (ממש בשביל להתמודד עם הברחות). כמובן שיש שחיתות עצומה.

השכבה השלטת והמובילה בחברות שנוצרות במרחב – CRIOLLOS (בני ספרדים שנולדים בעולם החדש). הם בעלי מטעים ובעלי מכרות. חזות ספרדית, לבושים כמו ספרדים, מדברים ספרדית.

אורח החיים של האוכלוסייה העילית, מה שמעיד על סטטוס ומעמד והשתייכות למעמד, תלוי במוצרי הועלם החדש; משי, פורצלן, טבק, קקאו, קפה, תה…

הרבה מהכסף שנשאר באירופה מתבזבז על מלחמות אינסופיות של ספרד באיטליה ובכלל. המטבע שהטביעו- PESO ספרדי, המטבע המרכזי בעולם. מוכר באסיה, באירופה, באמריקה… למה הסינים לא מוציאים ספינות? זה לא בתרבות, הם לא רוצים להיות בינלאומיים. הם מתכנסים פנימה ולא יוצאים החוצה