במקום להישאר בכותלי בית המקדש של צדיק זה או אחרף הכול התפשט והפך לתנועה, זרם ביהדות האשכנזית. זרם שעד היום הוא כובש
אותו פרק זמן של המחצית הראשונה של המאה ה-18, אזור שידע כבר כמה וכמה גלי פורענות אלימה כנגד היהודים, לכן הקהילות היהודיות באזור עדיין בנקודת מגננה וחולשה מבחינה חומרית וארגונית. שנית, אולי בעקבות החולשה יש גם תופעות של היחלשות המעמד והאוטוריטה של פרנסי הקהילות והרבנות עצמה
פרשנות של משבר- ככל שמסתכלים על פולין ליטא אוקראינה כאזור החלשה ומשבר הולך ומתמשך, המשבר הוא גם רוחני, הרבנים יודעים כקונים משרותיהם בכסף מידי המאגנאטים, אצילים בעלי האדמות. לא רק בעבר שהיו צריכים לקבל אישור למינוי ע"י הקהילות, אלא תשלום כסף מזומן לאותו אציל מקומי כדי לקבל את משרת הרבנות
מדובר בסוג של הון ושלטון- שחיתות. גםהרבנים וגם פרנסי הקהילה חשודים בקנוניה עם האציל כדי לעשוק את היהודים משלמי המיסים. המבנה הקהילתי של ועד ופרנסים, סכסוכים אין סוף במרחב המזרח אירופי סביב ניהול הקהילה, הנהגה גשמית והנהגה רוחנית.
בדיעבד, אפשר לומר שמאז שבתאי צבי יש תסיסה דתית שמתעוררת כל פעם מחדש. מה הקשר בין התסיסה הרוחנית הזו לעלייה של החסידות? יש כאלו שטענו שהם משתמשים באותם מושגים קבליים, עושים דברים מוזרים שלא יעשו, אולי הם סוג של כת שבתאית ויש להחרים אותם. אחד המקורות של ההתנגדות לאותה חסידות
טוענים שהחסידות היא מענה למשבר- רוחני, גשמי, שחיתות, אובדן מעמד וסמכות של דרג ההנהגה הקהילתית רוחנית ולכן פתיחתה דלת לסוג של הנהגה רוחנית שתבוא מלמטה כדי לכבוש את הנפשות.
ככל שהאליטה הרבנית התרחקה מצרכי העם זה הותיר חלק שמישהו היה יכול לבוא ולטעון שיש לו איך לפתור את זה.
מי שבא עם פתרון אלטרנטיבי, כריזמטי למשבר- זורמים אחריו.
קובלנות שאנשים מגיעים למשרת הרב ללא הכשר אלא בקנייה של המשרה, תלונות שמצביעות על מצב רופף של דרג ההנהגה בקהילות. יש לשים לב לעיתוי ההיסטורי- לקראת אמצע המאה ה-18, אפילו הממלכה פולין ליטא הגדולה והחזקה מתחילה להתפורר מבפנים ועוד יותר מבחוץ. בעשור של שנות ה70 יגיע שלב כיבוש שטחי פולין ליטא ע"י המעצמות העוינות לה מסביב- רוסיה, פרוסיה ואוסטריה.
- ביטול הוועדים, רוצים שהיהודים יהיו תחת בקרה ישירה של המדינה ולא דרך מתווך חצי אוטונומי.
כל המבנה הקהילתי שלכאורה התעצם ושגשג, הטיעון של החלשה מקבל משנה תוקף חיצוני. המבנה רקוב מבפנים מספיק שאפשר לסגור את העניין בהינף יד של הפרלמנט והממלכה.
מעבר לתזה של ההתפוררות, משברים, תסיסה דתית יש לקחת בחשבון התפשטות באותם דורות בהקשר של תנועות משיחיות ושל ספרות קבלית, מנהגים שקשורים למיסטיקה וקבלה בתרבות היהודית בכלל, בעולם האשכנזי והמזרחי. לפני מאה-מאתיים שנה היו ידועים הטקסטים רק למתי מעט, חוגים נבחרים של כלאו שהתעמקו בתורות הסוד. די הרבה זמן לתוך עידן הדפוס, תורת הסוד בקרב אוכלוסייה יותר גדולה מפעם- הנהגת מנהגים חדשים, כאלו שישחקו תפקיד מרכזי בחסידות. מושגי ההשפעה על הספרות העליונות- התחום של האלוהות מתוך אלמנטים של למטה, עולם הבריאה. אנשים המסוגלים להשפיע דרך כוח רוחני על הספרות העליונות- צדיקים.
בעל שם- השם של אלוהים, מי שבעל שם יודע דרך טקסטים, מנטרות, קמעות לעשות מניפולציות מיסטיות נכונות כדי להביא לידי תוצאות קונקרטיות בעולם הפיזי.
חסידי הבעש"ט, מקורות התנועה והמחלוקת על החסידות
רבי ישראל בעל שם טוב- ישב בדרום פולין- ליטא הישנה. מגיע לעיר שדה בשם מז'יבוז', הקהילה היהודית נתנה מקום ומלגה לרבי ישראל ולעוד כמה מלגאי תורות הסוד באזור כדי לשבת בקהילה ולהיות החכמים המקומיים.
המורשת ההיסטוריוגרפית שקיבלו על הקהילה היהודית ותנועות דתיות כמו החסידית, בין היתר המסורת טענה שהחסידות הזו שהולכת ומתגבשת – צמחה וגדלה מעבר לפרופורציות הצנועות של תלמידי חכמים שעסקו בתורות קבלה. למה צמח והפך לתנועה חברתית גדולה והמונית? הייתה חולשה בסיסית פנימית בתוך המערכת הקהילתית הרווחת הנורמטיבית, המבוססת למדי. בגלל אותן חולשות שפקדו את המערכת הקהילתית, דווקא כשהחלה תנועה חדשה עם כוח משיכה רוחני, כריזמה אדירה, מתחילה בעצם לכבוש נפשות, מיד זה התפר. אל מחוץ לקבוצות בודדות וקטנות והפך לתופעה חברתית שכובשת את מרבית החיים היהודים בדרום ומזרח פולין ליטא. החסידות הצילה את חיי היהודים במזרח אירופה במאה ה-18 מהתנוונות רוחנית, עשו זאת מתוך כך שהם שאבו כוח השראה מן העם הפשוט. דרג משני או פחות של חברה בעלי שם, מקובלים ודרשנים למיניהם ולא הטופ של הפירמידה הלמדנית דאז. התפרות ספונטנית של כוח פופוליסטי, אנשים פשוטים שרוצים לגעת בקודש, אין להם אלטרנטיבה בקהילות הרגילות הממוסדות והוותיקות.
בזמן שהאירועים האלו מתחילים להתגלגל מעידים על שחיתות מופלגת בשורות הרבנות דאז, את כס הרבנות בכל קהילה היו חייבים לקנות במזומן מהאציל המקומי, מי שהיה לו יותר גדול ולא יותר למדנות היה בקלות יכול להשיג משרות. הטענה להתנוונות- מבחינה רוחנית, אותה יהדות הייתה יבשה, אינטלקטואלית למחריד, רק למתי מעט ולא הציעה את לחם היום הרוחני הבסיסי של האדם הפשוט שהוא לא למדן. החסידות הפכה את סדר העדיפויות בין למדנות לבין תפילה, התחילו מהצד של ההתחברות האישית הרוחנית לרגש הפנימי ותוך כדי כך דגש על תפילה אישית, אפילו לא בזמנים קבועים. ניסיון להכניס ספונטניות, רגש, אינדיבידואליזם, לכל הטענות האלו יש בהם משהו מבחינת בסיס אבל הן נורא מוגזמות.
הטענה שהחסידות פרצה מתחת לשלטון נראית לנו מופרכת כי לדוגמה הרבי ישראל הוא חלק מאותו ממסד קהילתי שכביכול הוא מתמרד נגדו.
