*המהפכה של ינואר 1980- פורסמה רשימה של שמות חיידקים (כ1800), כך ההיסטוריה העתיקה של השמות נזרקה ואין לשמות ישנים תוקף אלא אם כן הם נכללו ברשימה של 1980. יצירת מקור אחד בלבד לפרסום שם חדש לחיידק ותאריך התחלה מדויק של התחלה. פרופסור אורן הוא העורך של המגזין הזה.
דוגמאות לזנים של חיידקים:
-שמות חיידקים על שם מדעני- גם בחלק הראשון וגם בחלק השני של שם החיידק: אסריכיה קולי ע"ש תיאודור אסריך (רופא ילדים אשר בודד את החיידק).
-שמות של חיידקים המתארים היכן אותר החיידק- "הלוברוםסודומזה"-חיידק מסדום-ים המלח. הבעייתיות בכך היא שניתן להשתמש בשמות גיאוגרפיים על מנת לעשות שימושים פוליטיין בשמות הללו (הסיפור על קוריאה במצגת).
-פרופסור אורן לוקח חלק בוועדה לבקרת איכות השמות החדשים של חיידקים כל שנה.
תסיסות ולואי פסטר
לואי פסטר- נולד באלפים 1822 וייסד מכון צרפתי לעיסוק במיקרוביולוגיה בו הוא קבור. פסטר התחיל ככימאי. אחד הנושאים הגדולים שהוא עסק בהם הוא התסיסות וחיים ללא חמצן. פסטר התעסק בבריאה יש מאין. פסטר עבד בצורה מפוזרת ולא קפדנית. בדיוק ההפך מרוברט קוך, אך לפסטר כנראה הייתה אינטואיציה טובה מאוד.
1.שלילת חיים יש מאין:
פסטר התעסק בשלילת הרעיון שניתן ליצור אורגניזמים מחומרים כימיים בלבד.
בתקופת פסטר היו שאלות ללא מענה כמו למה חלב מחמיץ ומה המקור לכך?
-פסטר אמר שאם הוא רוצה לשלול את התפתחות יצורים יש מאין הוא עושה ניסוי:
*הרתחת מרק בקר בתוך כלי, יצירת צוואר לבקבוק ואטימה של הכלי הבקבוק האטום נשאר צלול ולא פיתח שום חיידקים.
*אחרים טענו שהוא אטם את הבקבוק וחמצן לא יוכל להיכנס, חמצן הכרחי לחיים וכך ברור שלא ייווצר שום דבר. פסטר שכלל את הניסוי: אותו בקבוק עם צוואר שנכנס לתנור שעושה סטריליזציה לאוויר. לא נוצר שום דבר.
*טענו שזה עדיין לא מוכיח כלום משום שהוא עושה סטריליזציה לאוויר: פסטר מותח את הצוואר של הבקבוק בצורת גל, הרתיח וקירר בצורה איטית. אוויר יכול להיכנס. חלקיקים שייכנסו לפתח ישקעו ולא יגיעו לנוזל, בצורה כזו יש אוויר שלא טופל בשום דרך וגם סטריליזציה לאוויר בטמפרטורת החדר. אם מעבירים קצת נוזל לצוואר הבקבוק ומחזירים ניתן להבחין בחיידקים שהתפתחו באופן מהיר. כך הוא הוכיח שלא ניתן ליצור יש מאין ויצורים לא מתפתחים סתם כך.
*בעיה נוספת היא חיידקים בעלי נבגים. נבגים לא נהרגים בהרתחה ויוכלו לצמוח במרק בקר שכזה. למה זה לא קרה אצל פסטר? כי היה לו מזל. מי שהוכיח זאת היה פיזיקאי בשם ג'ון טינדל, אשר עסק באור ואיך קרני אור עוברות באוויר. הוא המציא מתקן עם מנורה בצד אחד ותצפית בשני, קופסא עם אוויר נקי בה הוא החזיק מבחנות עם כל מיני חומרים. אם היו חיידקים האוויר שהסתכל דרכו היה עכור. כשהרתיח את המבחנות האוויר היה לפעמים צלול ולפעמים עכור. הוא ניסה לחמם, לחכות כמה שעות ואז לחמם שוב. תהליך זה השאיר את האוויר צלול לחלוטין וכך הגיע הסוף לתיאוריה של בריאה מאליה.
2.תסיסות-פרמנטציות
הצלת תעשיית היין בצרפת כי היה לו טעם חמוץ. פסטר התחיל להסתכל על היינות במיקרוסקופ על איך נראה יין טוב ואיך נראה יין מר עם טעם לוואי.
סטר תמיד מצא צורות כלשהן של חיידקים ביין המקולקל. הוא חשד בחיידקים כגורמי הבעיה והגיע למצב שהוא זיהה את טעם היין מהסתכלות על טיפה אחת בלבד- השיטה שלו הוכחה כנכונה. פסטר העביר את היינות תהליך של פסטור- חימום קצר ב65 מעלות שהורג יצורים שמקלקלים את טעם היין בטווח הארוך.
הייצור האחראי על התסיסות הוא שמרים. השמרים מתחלקים באופן לא סימטרי בתהליך של הנצה ויצירת תא מחוץ לגוף השמר. השמרים יודעים לפעול גם בתנאים אנאירוביים.
תותרי תסיסה הם כוהל ופחמן דו חמצני.
חיים ללא חמצן:
השמרים יודעים לחיות בחיים ללא חמצן, המיטוכונדריה יודע להשתמש בחמצן על מנת להפיק אנרגיה. הם יכולים לתפקד גם בלי חמצן. עושים קצת כימיה: אטום של חמצן יישאר לעולם אטום של חמצן וכך הלאה: מצעד היסודות:
O- חמצן
C-פחמן
H- מימן.
מדען אמריקאי טום לרר המציא את הטבלה המחזורית וכתב עליה שיר.
תרכובות כימיות: O2–חמצן גזי
H2O-מים
CO2– פחמן דו חמצני
C2H6O-כוהל אתילי
C6H12O6– סוכרוז, פרוקטוזולקטוז
עולם הצומח- פחמן דו חמצני+ מים ß חומר אורגני וחמצן.
עולם החי וצמחים בחושך- חומר אורגני+ חמצןß פחמן דו חמצני+ מים.
