מרץ 1500- מפליגות מנמל ליסבון בדרכן להודו 13 ספינות שעל סיפונן 1500 אנשים צוות בפיקודו של פדרו אלדרש קברל – אנחנו לא יודעים היום מה בדיוק הייתה הכוונה של קברל כנראה שרצה להגיע להודו בדרך עוקפת – והשתמש בכיווני הרוחות, הוא כנראה נסחף עם זרם מסוים, והגיע בטעות לקו החוף של ברזיל – ככה ברזיל עוברת לשליטה פורטוגלית. חשוב להבין שהשליטה הפורטוגלית הייתה בעירבון מוגבל, עיקר השליטה של הפורטוגלים באותה תקופה הייתה אפריקה, הודו ואיי התבלינים ולא היה להם אינטרס גדול להשקיע באזור הזה, מלבד להשאיר מוצב הם לא עושים הרבה יותר מזה. האחיזה של הפורטוגלים בכל האזורים בהם הם שולטים היא תמיד אחיזה באזור החוף, יש הבדל משמעותי בתפיסה של איך שולטים בשטח בין הספרדים לפורטוגלים. התפיסה של הספרדים היא אחיזה בשטח – עם כיבוש צבאי, התפיסה של הפורטוגלים – ההצדקה לשליטה בשטח היא המסחר עם המקומיים, מה שחתום מבחינתם הוא השליטה בים – ברגע ששולטים בים שולטים גם בחוף. בכל האזורים בהם היו, הקימו מוצבים שנקראים FEITORIAS מוקדי המסחר הפורטוגלים באזור – שהיו מוקמים תמיד באזור החוף באזור אסטרטגי קרוב למשאב המרכזי אותו הם רצו היה. (באפריקה: זהב או עבדים, בברזיל: עץ, סוכר ובהמשך זהב). הקיום של האחיזה או של השליטה הוא באמצעות מסחר, אין שום צורך במשהו שהוא מעבר לזה. אחרי גילוי החוף המרכזי של ברזיל הן אחת האימפריות החזקות באותה תקופה ששולטת באמריקה, אירופה ובאסיה – במיוחד בתנאי התקופה – כשפורטוגל היא אומה שולית בתוך יבשת שולית כשהפורטוגלים מגיעים לברזיל הם עדיין משוכנעים שהגיעו לאסיה.
עניין הניצור הפורטוגלי מתבטא על ידי זה שלממלכות באפריקה יש קשרים אינטנסייבים ומסחריים עם פורטוגל, יש להם אינטרס בקשרים עם פורטוגל, בדרך כלל השליט מתנצר וכך גם מרבית הנתינים שלו מתנצרים. הניצור מבחינתם הוא מאוד שטחי, בדרך כלל אותם עמים פגאנים ממשיכים לעבוד את אותם אלילים ולא רואים בכך סתירה.
מתחילה מחלוקת- העניין מתחיל להיות בעייתי ומתחילה להיות ביקורת עליו, יש ביקורת דתית ויש גם ביקורת על האחיזה בשטח.
מתי הבינו לראשונה כי מדובר ביבשת חדשה ונפרדת מיבשת אסיה?
השם "אמריקה" הוא שם שניתן ליבשת על שם יורד ים אחר – אמריגו וספוצ'י, איטלקי מפירנצה, אמריגו וספוצ'י עושה את השייט המפורסם שלו בשירות הספרדים בדומה לקולומבוס.
מסע ראשון 1499- מסע שמתמקד באזור ונצואלה של היום.
מסע שני –באזור קו החוף של ברזיל, ומגיע עד לריו דה לה פלטה – נהר בין אורוגוואי לארגנטינה (נהר עם רוחב גדול שנראה כמו ים). במהלך המסע הזה הוא מבין שלא מדובר באיים אלא ביבשת,
כשהוא חוזר חזרה לאירופה הוא מוציא איגרת שמתורגמת לשפות רבות והופכת למשהו שכל אירופאי מכיר או שמע עליו. עדת כתובה לכך שלא מדובר באיים המזרחים של הודו אלא בעולם חדש. ביטוי של MUNDOS NUVOS. לכן השם של היבשת על על שם אמריגו וספוצ'י ולא על שמו של קולומבוס.
אמריגו וספוצ'י מבין לראשונה שלא מדובר באיים אלא ביבשת חדשה. הביטוי הראשון להבנה התודעתית למשהו חדש, הדבר מקבל ביטוי באמצעות מפות, לראשונה ב1507 של מרטין ולדסמולר – כומר שמשרטט את המפה- מפה משורטטת שיש בה אינדיקציה לאמריקה כיבשת נפרדת. בראש המפה שתי דמויות שאחוזות את העולם – דמות אחת שאוחזת את חלקה של אמריקה – אמריגו וספוצ'י, הדמות השניה היא תלמי – גיאוגרף, אסטרונום וקרטוגרף רומאי מהמאה השניה לספירה. מפה שמראה את גוש אירואסיה, בניגוד למחסום האוקיאנוס האטלנטי האפל מופיעה יבשת חדשה – התיאור של יבשת אמריקה במפה הוא לא מדויק, אך מה שחשוב הוא שהיא משורטטת כיבשת נפרדת. יש גם שרטוט של החלק הדרומי של אפריקה שבעבר לא היה ממופה. ניתן לראות את החוף המזרחי של אמריקה הדרומית וגם את החוף המזרחי, בחוף המזרחי – יש פרטים, שמות, נהרות ומפרצים – שמות הם אחד מהביטויים להשתלטות. לעומת זאת החלק המערבי לא ידוע בכלל, החוף הוא קו ישר אחד ולא מצוין בו שם אחד.
למרות שיש אצל חלק מהאנשים הבנה שיש משהו חדש – גילוי אמריקה, עדיין יש אנשים שלא מאמינים בכך. יש כפירה בסמכויות הכי בסיסיות של בני האדם באותה תקופה, כל הערכים עליהם גדלו אנשים מסוימים מתנפצים. כמו קולמבוס שידע את הידיעות אך המשיך לא להאמין להן עד יום מותו.
מסעו של מגלן–
1521-1519 – מסע הקפת העולם. מגלן יוצא מתוך מטרה למצוא את אותו נתיב ימי שיקיף את האמריקות. באותה תקופה האיים הקריבים ואמריקה הם מכשול – המטרה היא להגיע לאי התבלינים, אין הקשר אקדמי או מדעי – המניע העיקרי הוא המניע המסחרי. מגלן עצמו פורטוגלי שעובד בשירות הספרדים, הוא מסתכסך עם מלך פורטוגל ומשתמש בידע שצבר במשך הרבה מאוד שנים, הוא מחפש ומצליח למצוא את הנתיב הימי שעוקף את אמריקה- מה שמשלים את הסיפור של עידן התגליות.
יוצא עם 5 ספינות ו270 אנשים על סיפונן, הנתיב אותו עובר הוא החלק המזרחי של דרום אמריקה- ברזיל- ארגנטינה וממשיך למטה. מגלן קורא לאזור פטגוניה – על שם הענקים עם הרגלים הענקיות ( PATAS GRANDES) מסעו הוא מסע קשה, הוא צריך להתמודד עם מרידה, בזמן שהוא נכנס לאזור של מיצרי מגלן – ספינה משמעותית עם כל הציוד בורחת חזרה לספרד, הוא חוצה את המיצרים שנקראו בהמשך על שמו – אחת הספינות מתנפצת, הם קוראים לאזור "טיירה דל פואגו" – מכיוון שלאורך כל החוף מדורות של אינדיאנים. הוא קורא לאוקיאנוס השקט – שקט (למרות שהוא לא כזה באמת) כי אחרי שיצא מהאזור הסוער לאזור הזה הוא היה שקט. אחרי מסע מאוד קשה בסופו נשארו 2 ספינות מתוך ה5 הוא מגיע לפיליפינים ומשיג הישג מאוד משמעותי שלו, הוא מקיף את האמריקות וגם מוכיח את זה שהעולם הוא באמת עגול. עשרה ימים אחרי שהוא מגיע לפיליפינים נהרג במהלך קטטה עם ילידים מקומיים בסופו של דבר מגיעה ספינה אחת לסביליה מתוך ה5 עליה 18 מלחים (אחרי שהם עברו בדרך חזרה באזור פורטוגלי והפורטוגלים הורגים מלחים נוספים) – מסע קשה מאוד מבחינה פיזית – מסע שמשלים את עידן התגליות המשמעותיות. .