רב – תרבותיות

סיבות להתנגדות להפרטת שירותים ממשלתיים, לפי קטן (2007) ומנדלקרן :

  1. התנגדות עובדים להפרטה של מקומות עבודה בהם הועסקו מחשש שהיא תפגע בשכרם, תנאי עבודתם ובזכות ההתארגנות שלהם.
  2. התנגדות משפחות של אנשים עם פיגור החוסים במעונות ממשלתיים, הנובעת מהחשש שההפרטה תפגע באיכות השירותים, שכן הם יושפעו משיקולים זרים של הגופים הלא ממשלתיים, שרובם הינם גופים עסקיים.
  3. התנגדות של מספר חוקרים מתחום הרווחה שטוענים כי מדיניות ההפרטה של גופים חברתיים ממשלתיים פוגעת במדינת הרווחה ובאחריות המדינה לרווחת אזרחייה.

התנגדויות אלה לא מנעו את יישומה המקיף של מדיניות ההפרטה והביאו לכל היותר לעיכוב בהפרטה של כמה מן השירותים. אולם, לפי מנדלקרן, התנגדויות אלה הצליחו למנוע את סגירתם של מעונות היום הממשלתיים הקיימים.

 

לקרוא:Immigration, Multicolturalism and welfare state

 

רב – תרבותיות

 

בין הטרוגניות לרב-תרבותיות:

  • הטרוגניות(מכלול מרכיבים השונים במאפייניהם) – מתייחסת למידת הפיצול בחברה לקהילות תרבותיות שונות, על בסיס דת ולאום, עדה, גזע, מין, מיניות, מוגבלויות וכו'. בשנות ה-50, שאפו ליצור בישראל כור היתוך של כלל הקהילות המרכיבות אותה ויצרו דמות של "הצבר החדש". אולם, דימוי הצבר הישראלי החדש לא ייצג ערבוב של תרבויות, אלא ייצג קבוצות חזקות בחברה – גבר, לבן, קיבוצניק, אשכנזי, חסר מוגבלות.
  • רב-תרבותיות/ פוליטיקה של הכרה / פוליטיקה של זהויות – התגובה לאותו פיצול תרבותי שנגרם מההטרוגניות – מדיניות המכירה בשונות התרבותית ובדרישות השונות הנלוות לה, ותומכת בהמשך קיומה העתידי, על-ידי פרקטיקות מוסדיות שונות והכרה בזכויות קבוצתיות.

מטרת המדיניות הרב–תרבותית היא אינה הכחדת השונות, אלא מתן מקום בשבילה בתרבות העכשווית (בחברה, בחוקים וכו'), ואף שימורה לעתיד. יש סוגים שונים של מדיניות רב-תרבותית. למשל, יכולה להיות מדיניות רב-תרבותית הדוגלת בהפרדה (כמו מערכת החינוך בישראל, המכירה בתרבויות שונות במדינה, ולכן יש בתי"ס ערביים, בתי"ס ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים).

 

דוגמות לפרקטיקות רב-תרבותיות:

  • הכרה בשונות התרבותית והתייחסות אלייה בתוכנית הלימודים– בישראל עדיין קיימת אפליה מסויימת. למשל, בתמונה של מאיר גל, הוא מצולם מחזיק רק ב-9 עמודים מתוך 400 מתוך ספר ההיסטוריה של תלמידי תיכון, העוסקים ביהדות המזרח.
  • ייצוג השונות בתקשורת
  • מעמד רשמי לשפה– למשל, השפה הרשמית בארץ הינה עברית, אך קיימות כאן תרבויות נוספות, ולכן חלק מהשילוט בארץ מופיע במספר שפות.
  • אוטונומיה פוליטית–למשל, התעסקות בשאלה- האם לתת אוטונומיה פוליטית לתרבויות השונות בחברה?.
  • הבטחת ייצוג במערכת הממשל– למשל, נשים כמייצגות בכנסת.

 

רב-תרבותיות – ההקשר ההיסטורי והפילוסופי:

  • במובנה המודרני, הרב-תרבותיות צמחה החל מסוף שנות ה-60, כחלופה למדיניות ההטמעה שלא נתנה ביטוי לשונות התרבותית.
  • אינה עשויה מקשה אחת, ואינה מבוססת על פרדיגמה פילוסופית אחת– אין הסכמה על דרך פעולה אחת.
  • בניגוד לגישה הליברלית הקלאסית, הגישה הרב-תרבותית טוענת כי ישנן גם זכויות קבוצתיות.
  • מונחים נוספים לרב-תרבותיות: פוליטיקה של הכרה, פוליטיקת זהויות.

 

שאלות שהרב-תרבותיות מעלה

  • שאלות פילוסופיות– האם זו מדיניות מוסרית יותר מאחרת? האם ראוי שתהיה מדיניות רב-תרבותית? מה קורה אם פרקטיקה המקובלת בתרבות מסויימת, נחשבת ללא מוסרית בתרבות אחרת (כמו מילה לנשים)?
  • שאלות סוציולוגיות– שאלות אמפיריות בנוגע לרב-תרבותיות – האם רב-תרבותיות מצמצמת אי-שיוויון כלכלי או מגבירה אותו? האם ניתן לחבר בין רב-תרבותיות, לבין פוליטיקה של חלוקה מחדש (מדינת הרווחה)? מי יופיע על השטרות של הכסף?.

 

למה אנו צריכים לדון בזה בכלל?

  • על מנת להבין טוב יותר את הדינמיקה של מדינת הרווחה והגורמים לצמצומה.
  • רב-תרבותיות (בהנחה שמקבלים את הנחותייה), מהווה חלק מרכזי מהשאיפה לצדק חברתי בחברה הטרוגנית.
  • התחזיות על מותה של הרב-תרבותיות היו מוקדמות מדי– המציאות מוכיחה כי מדיניות הרב תרבותיות רק גדלה במדינות ובתחומים שונים.

 

טיעונים בעד ונגד בנוגע ל"האם רב-תרבותיות ומדינת הרווחה יילכו יחדיו?"

נגד:

  • טיעון הקשר ההיסטורי– הרב תרבותיות התגבשה במלוא עוצמתה בשנות ה-80 וה-90, ובשנים אלו הניאו-ליברליזם היה האידאולוגיה השולטת. בעקבות זאת, התקיים משבר מדינת הרווחה.
  • בעיית הקשב הפוליטי– לא ניתן להיאבק בכל החזיתות בו-זמנית. למשל, אם מתמקדים בבעיית הייצוג של אוכלוסיות מסויימות על שטרות הכסף, מאבדים משאבים למאבק על חלוקת המשאבים בחברה.
  • דיאגנוזה שגויה של "המחלה"–עצם ההתמקדות בתרבות לכשעצמה היא שגויה, שכן זו לא הסיבה לאי הצדק החברתי בחברה. אם רוצים לשנות את אי השיוויון הקיים בין קבוצות, יש להתייחס אל הגורמים הכלכליים ואופן חלוקת המשאבים בחברה.
  • הרס הסולידריות–רב תרבותיות מקדמת פלגנות, קבוצתיות, הפרדה, זהויות שונות, פוליטיקה נפרדת וכו'. אלה, בהכרח מביאים לשחיקה של הסולידריות במדינת הלאום, ובהתאם גם לשחיקה של מדינת הרווחה, כיוון שהיא מבוססת על סולידריות.

עוד כתבות בנושא: