שנות ה– 2000

לצד הדברים הללו, ניתן היה לראות גם את משבר מדינת הרווחה של שנות ה90:

המשך תהליכי ההפרטה וה"מסחור מחדש"–בשנות ה-90 אנשים היו פחות מוגנים מפני שינויים ו"נפילות" העלולים להתרחש בשוק החופשי. לדוגמה, קצבת אבטלה (תחליף שכר זמני לאדם שאיבד את עבודתו בהתאם לסכום אותו הרוויח בעבודה) נפגעה בצורה חמורה.

שחיקת האפקטיביות של מערכת תשלומי העברה בהתמודדות עם עוני–תשלומי ההעברה אותם מספק הביטוח הלאומי, כבר לא הספיקו לשם התמודדות עם העוני, וגרמו לשחיקת רשת הביטחון שהייתה עד אותה תקופה.

 

שנות ה– 2000

מאפייני מדיניות:

השלטון הפך לשלטון "ימני", התומך בתפיסה כלכלית "ניאו-ליברלית" ששואפת ל"שוק חופשי". בנוסף, תחילת שנות ה-2000 בישראל אופיינו במיתון חמור, שהיה תוצר של "התנפצות הבועה" בעולם ההיי-טק, ושל האינתיפאדה השנייה. תקופה זו אופיינה בחששות מפני פשיטת רגל כפי שקרה בארגנטינה וביוון, והייתה תחושה שיש לבצע צעדים כלכלייםדרסטיים בכדי להציל את המדינה מפני פשיטת רגל.

  • קיצוץ משמעותי בהוצאות החברתיות, ולאחריו התייצבות– נקבע חוק האוסר על הממשלה להיכנס לגירעון מעבר למספר האחוזים המותרים להגדלת סך ההוצאות הקבוע בחוק. בעקבות זאת, קצבות ביטוח לאומי קוצצו בצורה חדה.
  • קיצוץ חד במערכת הביטחון הסוציאלי–בתקופה זו, חוק ההסדרים המאפשר להעביר חקיקה בצורה מהירה בלי דיון פוליטי וציבורי נקבע, ונקבע גם קיצוץ משמעותי בגמלת הבטחת הכנסה בשנת 2003, והנגישות אליה ירדה (מבחני הכנסה נוקשים יותר). פגיעה משמעותית נוספת הייתה בקצבות המיועדות לאנשים בגיל העבודה (דמי אבטלה, קצבת ילדים וכו'). זאת, בכדי להחזיר את האזרחים הנתמכים לשוק העבודה ולנשיאה בנטל הכלכלי. הביקוש הגדול לעבודה שבא בעקבות קיצוצים אלה, גרם לירידה בשכר.
  • דגש רב יותר על התניות לשם קבלת קצבה ומעבר מרווחה לעבודה-אדם הרוצה לקבל עזרה בהכנסה צריך היה לעמוד ביותר תנאים מבעבר. לדוגמה, על מנת לקבל הבטחת הכנסה / קצבת אבטלה, אנשים נדרשו להשתתף בתוכנית ויסקונסין (בארץ נקראה "מהלב"), המעבירה קורסים והכשרות להשתלבות בשוק העבודה, ולהראות רצון להשתלב בשוק העבודה.
  • המשך מגמות הפרטת שירותי הרווחה–הפרטה מלאה: העברת מוסד ממשלתי לבעלות אדם/חברה פרטיים, ללא עקבות ממשלתיים. אולם, בשנות ה-2000, יותר ויותר שירותי רווחה עוברים הפרטה חלקית (למשל, שירותים הנמצאים בבעלות ממשלתית, אך נותני השירות שלהם הינם עובדים חיצוניים), מה שמעלה את מספר עובדי הקבלן ומגביר את אי השוויון בגלל חוסר יכולת מיקוח.
  • שינויים רגרסיביים במערכת המס–(מיסים רגרסיביים – מס הלוקח יותר מעניים ופחות מעשירים, באופן יחסי להכנסה. למשל, המע"מ הינו אותו המע"מ לכולם, ללא התחשבות בגודל ההכנסה)זהו כלי משמעותי המשמש את מדינת הרווחה, שכן הוא מאפשר לגייס כספים למימון שירותי רווחה, ומאפשר לחלק מחדש את המשאבים בחברה. בשנות ה-2000 ניכר כי על-אף שירד במשך השנים, נטל המס בישראל הינו גבוה מאוד ביחס למדינות אחרות (נטל המס – מדד המבטא את סכום המסים שגבתה המדינה מתוך סך התוצר (תמ"ג) בפרק זמן מסוים). בעשור האחרון, מדינת ישראל הפחיתה בצורה משמעותית את המיסוי הישיר שלה, אך במקביל הגדילה את השימוש במיסים עקיפים (מע"מ). כלומר, רוב המיסוי כיום בישראל הינו רגרסיבי.

 

לקרוא: מנדקלרן (2012) – הפוליטיקה של הפרטה, קטן (2008) – הפרטה חלקית של שירותי רווחה

הפרטה – הפרטה לדעת או הפרטה מדעת?

 

הפרטה הינההעברת האחריות על שירותים או משאבים מן המגזר הציבורי למגזר הפרטי (העסקי\או הוולונטרי). התהליך ההפוך להפרטה הינו "הלאמה / הצברה" – שירות הנמצא בידיים פרטיות ועובר לאחריות המדינה. אחת הסיבות להפרטה הינה כלכלית, מכיוון שפעמים רבות למדינה עדיף / יעיל יותר שגורם אחר ייקח ממנה את האחריות בעבור שירות מסויים.

 

העברת האחריות יכולה להתייחס ל:

  • בעלות ("מלאה")/הפרטה מלאה –משנות ה-80 במדינת ישראל ועד היום, יש תהליך משמעותי של העברת בעלות מלאה של חברות ממשלתיות לידיים פרטיות. לדוגמה, מפעלי ים המלח שהיו שייכים לחברה ממשלתית ונמכרו לגוף פרטי.
  • מימון– המדינה עדיין בעלת הרשות ומספקת השירות, אולם מעבירה את מימונו לידיים פרטיות. לדוגמה, חינוך – בשנים האחרונות המדינה מורידה מעצמה את נטל החינוך, וההורים משלמים את מרבית המחיר.
  • אספקת השירות– הפרטת ביצוע/הפרטה חלקית – המדינה מעבירה את אספקת השירות ליזם פרטי,אךנשארת זו שמממנת אותו ומפקחת עליו. חלק הולך וגדל מהשירותים החברתיים במדינת ישראל עוברים הפרטה חלקית.
  • פיקוח– לעיתים המדינה מפריטה גם את הפיקוח על השירות. לדוגמה,"עוז לתמורה" במשרד החינוך – משרד החינוך העסיק חברה חיצונית שתפקח על התכנית של משרד החינוך.
  • עיצוב מדיניות– בשנים האחרונות, המדינה מפריטה חלק מתהליכי עיצוב המדיניות שלה. לדוגמה: מקנזי – חברה עסקית מחו"ל שמייעצת למשרדים בארץ בנוגע לרפורמות.

עוד כתבות בנושא: