ההפרטה מתרחשת בחלק ניכר מחיינו וכללת חלקים נרחבים מתחומי אחריות המדינה

 

  • תשתיות המדינה– לדוגמה, התפלת מים בישראל הנעשית על-ידי חברות פרטיות, כבישים – כביש 6.
  • שירותים מנהליים– למשל, מוסכי רישוי פרטיים אשר עושים טסט לרכב.
  • סביבה ואיכות הסביבה.
  • פיננסים– בנקים בעבר היו שייכים למדינה, הופרטו ועברו לידיים פרטיות.
  • מערכת המשפט– למשל, לפני כמה שנים, מדינת ישראל החליטה לבנות בית סוהר פרטי, אולם בית המשפט העליון שלל את ההחלטה והיא בוטלה.
  • ביטחון– רבים משירותי הביטחון בישראל ניתנים על-ידי גורמים פרטיים.
  • חינוך– עקב צמצום התקנים וצמצום שעות הלימוד, הולך וגדל מספר ההורים אשר רוכשים בעבור ילדיהם חינוך פרטי. דוגמה נוספת היא נסיעות התלמידים לפולין בכל שנה שממומנות על-ידי ההורים.

 

הפרטת הביצוע של שירותים חברתיים(לעיתים נקראת גם הפרטה חלקית או מיקור חוץ)

  • הפרטת הביצוע: המשך מימון ופיקוח על הארגון, תוך העברת האחריות בתחום אספקת השירותים לחברה פרטית / עסקית.
  • מתרחשת ברמות שונות– רמה מדינתית ומקומית– ברמת המדינה (לדוגמה, משרד הרווחה מפריט שירותים ציבוריים שהוא אמור לספק), ברמת הרשויות המקומיות (רשויות מקומיות אשר מפריטות שירותים שהמחלקה לשירותים חברתיים אמורה לספק – היא מממנת ומפקחת, אך נותני השירותים הינם גורם פרטי/עסקי).
  • מחוץ לארגון ובתוך הארגון– פעמים רבות, ההפרטה לא תהיה רק בתוך הארגון, אלא תהיה גם מחוצה לו- ההפרטה לא תהיה של כל הארגון, אלא רק של שירות מסוים בו (לדוגמה, תחום הניקיון באוניברסיטה נשכר על-ידי חברה פרטית).
  • אופנים שונים של הפרטת הביצוע

הפרטת (מיקור) צד היצע– המדינה מפרסמת מכרז בו מתמודדות מספר חברות פרטיות, ובוחרת גורם פרטי, או כמה, שיבצעו את השירות הציבורי בעבורה (לדוגמה, אחיות העובדות בבתיה"ס הציבוריים).האופן בו המדינה תנסח את המכרז, ישפיע על טיב הפעלת השירות (למשל, האם שכר העובדים נכלל במכרז?). החיסרון בהפרטה זו הוא שבד"כ, אין באמת תחרות בין חברות, ואותה החברה זוכה פעם אחר פעם.

הפרטת (מיקור) צדביקוש– האזרחיםעצמם עושיםסקרשוק ומוצאיםחברותששירותיהן מתאימים להם,והמדינהמחזירהלהםאתסכוםהכסף שהחברות הללו דרשו –התחרות בשוקהיאעללבהצרכן ולא על ליבם של פקידי המדינה. החיסרון בהפרטה זו הינו שלא תמיד הצרכן יודע אילו שירותים עדיפים בשבילו.

רובההפרטהבמדינההיאהפרטתצדהיצע, כמעטואיןהפרטתצדביקוש.

 

תהליך הפרטת הביצוע של שירותים חברתיים הואץ החל משנות ה- 80:

  • אנחנו לא לבד בהפרטה החלקית:

זהו תהליך עולמי בכלל המגזר הציבורי ובמדינות רווחה שונות.

חלק ממגמה של "מנהל ציבורי חדש"(new public management)–המגזר הציבורי נתפס כלא יעיל, בזבזן ולא פרקטי. החל משנות ה-80, ניתן היה לראות יותר ויותר חוקרים קובעי מדיניות, שטענו כי יש להכניס למגזר הציבורי יותר ויותר עקרונות של השוק החופשי, כמו חברה עסקית. כלומר, הפיכתו לגמיש יותר, עובד לפי מטרות ויעדים קבועים מראש ובמונחים של רווח והפסד ושתהיה בו אפשרות לפטר ולהכניס עובדים חדשים לפי מידת הצורך ויעילותם.

  • לעיתים קרובות, הפרטת הביצוע נעשית בדרך עקיפה (כגון:"ייבוש")– מקרים בהם תקציבייה של חברה ממשלתית או ציבורית "מיובשים", עד שהיא תעבור את ההפרטה המיועדת, ובכך גורמת לתסכול רב בקרב הציבור, שמעיד על מחשבותיו השליליות על הממשלה.
  • נחשבת (אולי בטעות) כפחות בעייתית מהפרטה "מלאה".

 

לפי קטן (2007), בשנים האחרונות בישראל, התפתחו והתרחבו שתי צורות נוספות של הפרטה חלקית –

  • יצירת שותפות בין רשות מקומית וארגון לא ממשלתי, במטרה להרחיב שירותים קיימים או לפתח חדשים.
  • העסקת עובדים במשרדי ממשלה ובמחלקות רווחה מקומיות באמצעות חברות כוח אדם או קבלנות.
שאלות וסוגיות העולות בעקבות מדיניות ההפרטה החלקית של שירותים חברתיים

הפרטה חלקית, בדומה להפרטות אחרות, מעוררת שאלות רבות, למשל:

  • שירותים חברתיים הינם בעלי הסמכות השלטונית. ההפרטה החלקית מעוררת את השאלה – האם, ובאיזה מידה לגיטימי להעביר עוצמה שלטונית לגורם פרטי?. למשל, לשום גורם אחר במדינה, מלבד הסמכות השלטונית, אין מונופול על האלימות, האם גורם פרטי יוכל לקחת על כך את האחריות במקומה וכיצד?. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי שירותים חברתיים עוסקים בעבודה עם אנשים, ולכן כוללים בתוכם הפעלת שיקול דעת בקבלת החלטות וסמכות רבה.
  • האם וכיצד ניתן לבצע רגולציה (אסדרה) של שירותים מופרטים?לדוגמה, האוניברסיטה מפעילה את "המרכז לעיוור" בעזרת עמותה חיצונית.
  • יש לבחון מה יכול לתמרץ את הגורם הפרטי, ובעבור מה יש לתמרץ אותו?.
  • אובדן ידע ומומחיות– כיצד גורם ממשלתי, שלא הפעיל את השירות לאורך שנים, ואיבד את הקשר לנושא, יכול לבצע בו רגולציה?
  • הרגולטור השבוי– האם ניתן להחליף נותן טיפול או שירות באחד אחר בפתאומיות?פעמים רבות המדינה לא יכולה לפקח בצורה אובייקטיבית על השירותים – אם הרגולטור (המדינה) לא יכול לפטר את הגורם המפוקח או שאין לו אפשרות לבצע מכרז חדש -הוא שבוי – אין לו יכולת להטיל סנקציות אמיתיות.
  • עלויות גבוהות– פיקוח דורש כסף רב (שלא נלקח בחשבון בתחשיבי האוצר על הפרטה).
  • מה ההשלכות של ההפרטה על ה"שחקנים" השונים? העובדים, הגורמים המדיניים, יש כל מיני גורמים המושפעים מההפרטה.
  • כיצד רצוי להפריט? טרם ההפרטה- איך מבצעים את תהליך מכירת/קניית השירות.
  • כיצד רצוי לנהל את השירות המופרט? לאחר ההפרטה- כיצד לפקח על השירות?

הדברים נעשים בד"כ, בלי שיהיה על כך דיון ציבורי. אין התייחסות לשאלות הללו.

 

לפרסום כתבה, השאירו פרטים