שפינוזה ושבתאי צבי מייצגים שתי קצוות שונות של מפה רוחנית אינטלקטואלית.
שפינוזה- פילוסוף דגול, מסמן המשך דרך לחילון מחשבה, היהודי המודרני הראשון בעיני רבים
שבתאי צבי- דמות שסביבו צמח פולחן משיחי בכל רחבי העולם היהודי דאז מאמסטרדם ועד תימן. קשור באופן ישיר למיסטיקה הקבלית של האר"י
הקצה השני לעומת שפינוזה השכלתני
מה בכל זאת הקשר ביניהם?
מגמות הגירה
אוכלוסייה לא סטטית, מדברים בין היתר על השלוחות של גירוש ספרד ופורטוגל.
לאחר 1492- המפה היהודית משתנה
גירוש ספרד לא היה הגירוש הראשון בשטחי אירופה אלא האחרון. הגירושים הקודמים היו מאנגליה, מצרפת, שטחי גרמניה לימים. המגמה של ההגירה היהודית היא מזרחה
-תוספת ליהדות ארצות הבלקן וארצות האיסלאם עקב הפזורה הספרדית החדשה
-הגירה למרכזי מסחר כגון לבורנו וונציה בצפון איטליה וכן להולנד ודרום צרפת
-דילוג משם לצפון גרמניה ולאנגליה
-התיישבות בדרום אמריקה, האיים הקריביים ויבשת צפון אמריקה
הפיכת מגמה בזרימה של המהגרים היהודים, לא כ"כ מזרחית כמו שהיו רגילים בימי הביניים אלא דווקא מערבה אל עבר גרמניה, אמסטרדם, לונדון, העולם החדש. המגמה שתמשיך לאורך כל התקופה המודרנית בהיסטוריה היהודית, זו אחת הסיבות על בסיס הנתון הדמוגרפי שאנחנו נוטים לסמן את אמצע המאה ה-17 בתור מעבר מתקופה לתקופה.
1638: הופעתו של המאמר "יהודי ונציה" של שמחה לוצאטו, אחד מהן ההוגים והמנהיגים של קהילת יהדות ונציה. ונציה הייתה אז מעצמה מסחרית ואימפריאלית גדולה, שלטה על הרבה מאוד שטח סביב איטליה, איים יוונים. ונציה בתור עיר שולטת פיננסית, מסחרית וצבאית על לא מעט שטח מונציה מזרחה ודרומה. קהילה יהודית ניכרת, מרכז עצבים משמעותי, יש קשרים חזקים ואמיצים עם סוחרים יהודים מקבילים להם בטורקיה העותמנית, אפשר לדמיין רשת מסחרית משפחתית ופוליטית בין ונציה ליהדות בבלקן והאימפריה העותמנית בכלל. בונציה יש את המקרה הראשון של "גטו"- המקום בונציה אליו הועברו רוב התושבים היהודים של ונציה, לגור ברובע סגור משל עצמם במחצית הראשונה של המאה ה-16.
לוצאטו נמצא בזמן של משבר- היהודים שהתרבו מאוד בונציה פורצים משטח הגטו, מתרבים, הופכים להיות גורם מתחרה רציני לסוחרים המקומיים. בונציה מנסים שוב ושוב השלטונות המקומיים להסדיר מחדש את מעמד היהודי, מדובר פה בכתב פולמוס לשלטונות כדי לשכנע אותם שהם חייבים להיטיב עם היהודים ולא להגביל אותם. מנסה להוכיח את תועלתם של היהודים כנכס אסטרטגי כלכלי של רפובליקת ונציה, יעילים לשלטון, מביאים רק רווח כלכלי נקי. אין להם מולדת אחרת, לא כמו סוחרים בינ"ל אחרים בונציה. כמו שהם נטולי טריטוריה ומולדת, הם נטולי צד בסכסוכים הדתיים בין נוצרים לעצמם ובין נוצרים למוסלמים. אין להם רצון ויכולת להפוך מסוחרים לבעלי אחוזות, אין דרך להשפיע פוליטית על השלטון של המדינה, הם נטו נכס למשק בלי שהם לוקחים מחיר.
זה משכנע את קברניטי השלטון לא רק בערים הגדולות, אלא אותה מנטליות של היעילות של היהודים נראה איך פועל שוב ושוב גם במקומות אחרים. מאוד טיפוסי לאותו הדור
1648:תום מלחמת 30 השנה– מלחמת כל בכל של מערב ומרכז אירופה, מלחמת דתות בין קתולים ופרוטסטנטיים, מלחמת שושלת. מגיע להסדר שלום, משאירה שטחים רחבים מאוד באירופה בעיקר המרכזית נחרבים, ערים ריקות, מסחר התקלקל, ביטחון לא טוב, צריך לשקם אזורים נרחבים מאוד באירופה. כשהשליטים מסתדרים בינם לבין עצמם, הדבר הראשון הוא לשקם את המשק המקומי ואין דרך יעילה יותר מאשר להזמין אנשים יעילים שיבואו, יעבדו, ישקיעו וזה המקום של היהודים בעלי הון כזה או אחר וככה נוצרת מחדש יהדות מערב אירופאית שמתחילה לגדול בשטחי אוסטריה וגרמניה ומסביב.
1648-1649: מרד הקוזקים והאוקראיניים, גזירות ת"ח ות"ט. רבבות קורבנות יהודים, אלפי פליטים נעים מערבה. משאיר את היהדות הפולנית-ליטאית חלשה, חלק מהקהילות הושמדו לחלוטין. יש המון שנשארו ללא קורת גג שנוחתים בקהילות היהודיות האחרות, אין דרך טובה לפרנס ולשקם את כל משפחותיהם של הפליטים והם חומר הגלם הדמוגרפי שזורם מערבה ורואים בהקשר של השנים האלו המשך מגמה של הפריצה היהודית לצפון- מערב אירופה. בעקבות יהדות ספרדית- פורטוגזית
