מה עובר מאיפה לאיפה ומה ההשלכות?

• • תנועת חיות וצמחים- הספרדים רוצים לשמר את אורח חייהם בחצי האי האיברי ומייצאים לעולם החדש מוצרי מזון שהורגלו אליהם. בראש ובראשונה חיות, יונקים מבוייתים גדולים. מרביתם נמצאים באירואסיה ולא קיימים באמריקה (רק לאמה ואלפקה באזור תחום במערב בסיס רכס הרי האנדים).
    על 17 האוניות ששטות להיספניולה 1493 – סוסים, עיזים, חזירים.. מתפתחות במהירות בלתי נתפשת בעולם החדש (אין להן אויב משמעותי המרחב ויש כרי מרעה לא מנוצלים).
    גרף מעניין – ככל שמגיעים ומתרבים יונקים מבויתים גדולים כך יורדת האוכלוסייה הילידית באופן לינארי ודרמטי. החיות מתאקלמות כל כך שחלקן הופכות לחיות בר.
    מה חשוב בסוסים? חיית מלחמה ללא מתחרים. מהירים, חזקים, נאמנים. זרים לאינדיאנים. בהתחלה חושבים שהסוס והרוכב הם חיה אחת. חוואים רכובי סוסים מקדמים את הכלכלה (קאובוי, גאוצ'ו…). תוצר לוואי משמעותי של הבשר – שמן שהשתמשו בו גם במכרות. אבל כמובן עניין תרבותי – בשר פרות הוא מושרש באמריקה, יבשת בה לפני 1492 אין חלבונים מן החי והיום היא צורכת הכי הרבה בשר בעולם. (יש אפילו תאוריות שקניבליזם של קורבן אדם באמריקה התיכונה נועדה להשלים חלבון.. כנראה שטויות). לא היו בהמות משא ביבשת אמריקה – כל המבנים האדירים שנבנו – כוח אנושי. גם חרישת שדות וכו'.. זה מגדיל את ניצול האדמות ואת כמות המזון שיש. זה חשוב במיוחד כשהאוכלוסייה צונחת ב-90% ואין כוח עבודה.

לניצול היתר של האדמה יש השפעות כבדות – הרס האדמה והסביבה שרואים עד ימינו.
הספרדים הביאו אוכל – חיטה (לא אהבו לחם מקמח תירס), זיתים, סוכר (קני סוכר שמביאים ב-1493 מהאיים הקנריים), בננה (מקורה באסיה), יין.. שליש-חצי מהגידולים שמספקים לנו כיום מזון מגיעים מהעולם החדש. זה מדהים כי מרבית האדמה היבשה היא בעולם הישן (אמריקה- רק שליש) וגם כי המהפכה החקלאית מתחילה בעולם הישן הרבה לפני שהיא מתחילה בעולם החדש. 8000 לפנה"ס באזורינו, 5000-3500 לפנה"ס באמריקה.
הספרדים לא יכלו לחיות איפה שאין להם את האוכל שלהם.. למשל באיים הקאריביים אין אוכלוסייה לבנה כי קשה לגדל את מה שהם אהבו. (השחורים שיש שם היום – לא ילידים. עבדים אפריקאים משוחררים). גם באזורים הטרופיים של ברזיל.

גידולים משמעותיים מאד – תירס ותפו"א. תפו"א אדמה כאוכל לעניים באזורים קרים ורטובים שקשה לגדל בהם דברים אחרים (צפון אירופה). הוא גם משביע. הוא גדל בתוך האדמה אז הוא לא חשוף לפגעים ולטורפים. היום הכי הרבה תפו"א -רוסיה. במאה ה-17 גידול עצום באוכלוסייה האירופאית. אחת הסיבות – הגידולים האמריקאיים.
אירלנד 1840 – פטרייה תוקפת את תפו"א באירופה וגורמת למוות של מיליון איש באירלנד ברעב ו-2 מיליון מהגרים מאירלנד לעולם החדש בעיקר.
תירס כפתרון מסוים בסין כשהם מגיעים למקסימום יכולות ייצור של תירס. תירס כבעל נתונים קלוריים הגבוהים ביותר אחרי אורז. גם משתמר לתקופות ארוכות.
1754-1845 – אוכלוסיית אירלנד משתלשת ל-8.4 מיליון בני אדם, כמעט בלעדית מיוחד לתפו"א. 1846-1851 הרעב הגדול באירלנד.
יוקה (קסאבה), בטטה לבנה – ערך תזונתי גבוה, קל לגדל, נפוץ בעולם (בעיקר באזורים חמים ויבשים, אפריקה. גידול עבדים).

• הגירה אנושית:
  בראש ובראשון הגירה בכפייה של אפריקאים לעולם החדש במספרים עצומים – 12 מיליון בני אדם. מיליון וחצי מתים בדרך. המוקדים – האיים הקאריביים ואזור ברזיל. (למרות שהפוקוס נוטה להיות בארה"ב). מרבית העבדים מסורתית הם סלאבים מהבלקן ומאזורים סלביים. השלכות – חברות רב תרבותיות בעולמינו, גזענות..
• חיידקים (מחלות) –אין נוטים מדויקים על התמעטות האוכלוסייה אבל מדובר על 90-95% היכחדות ילידית בתהליך של 150 שנה. 50-60 מיליון הרוגים בהערכות מקובלות.
  אחד ההסברים לניצחון האירופאים הבלתי סביר.
• סחורות –שמן זית, כלי עבודה, טקסטיל, ספרים, נייר ועוד עוברים מאירופה לעולם החדש. סחורות שעוברות לאירופה – מתכות (בעיקר כסף) ותוצרת חקלאית ממטעי העולם החדש (סוכר, קפה, קקאו, טבק ועוד). החל מ-1600 גם משי ופורצלן מסין דרך מנילה (פיליפינים) למקסיקו ולאירופה.נתיב מעניין של קשירת האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי.

• השלכות המעברים:
  • קפיצת ענק בכמות העושר של אירופה (מסחר, מתכות יקרות..) הזהב והכסף מאפשרים לסחור עם המזרח הרחוק. אחרת שווקי אסיה לא היו מתעניינים. שווקי אסיה רוצים כסף (מתכת).
  • שוק עולמי שאירופה במרכזו כגורם מרכזי בחיי מיליונים באמריקה, אירופה, אפריקה ואסיה. לראשונה יש כוח עבודה, חומרי גלם, מערכות תחבורה שנפרשות על פני העולם כולו ועל פני אוקיינוסים. לראשונה אחרי 1492.
  • המהפכה התעשייתית – כמהפכה שנשענת על כסף מהעולם החדש (כסף למכונות, לתשתיות, לכבישים..) ועל שווקים חדשים שנפתחים באמריקה שאפשר למכור להם סחורה.
• האם זה הביא לגלובליזציה?
  • 2 מאמרים שלא חושבים שזו גלובליזציה ואחד שכן.
  • אמנון ניר: לא מספיק שהתהליך יהיה גלובלי גיאוגרפית, הוא צריך שתהיה לו השפעה על האנשים ברמה המקומית. אם אין לו השפעה הוא לא גלובאלי. ההשפעה לא צריכה להיות זהה בכל מקום. קישור בין תהליכים ארוכי טווח להשפעה ברמה המקומית.